עלייתה ונפילתה של דוקטרינת השפיטות – השילוב רב העוצמה בין דוקטרינת השפיטות החדשה לבין הרחבת עילת הסבירות

הקביעה של השופט אהרן ברק בעניין רסלר (בג"ץ 910/86) כי אין תחום שהמשפט אינו חל עליו הובילה במהירות להרחבת גבולות העיסוק של בית המשפט, אך את עוצמת ההשפעה של שחיקת דוקטרינת השפיטות ניתן להבין רק בהתבוננות במהלך נוסף שביצע בית המשפט העליון במקביל – הרחבת עילת הסבירות.

כידוע, בשנות השמונים הרחיב בית המשפט את עילות ההתערבות שלו באמצעות עילת הסבירות והביקורת שהפעיל מכוחה על שיקול הדעת המנהלי. בכך קבע בית המשפט שכל החלטה מנהלית עשויה להעלות שאלות משפטיות ויצר תשתית להתערבות שיפוטית בשוּרה של נושאים חדשים.

דוקטרינת הסבירות שפיתח השופט אהרן ברק, קובעת כי בסמכותו של בית המשפט להתערב בהחלטתה של רשות מנהלית במקום שבו לדעת בית המשפט החלטה זו חורגת ממתחם הסבירות. בשונה מעילות ההתערבות המסורתיות שבהן השתמש עד אז בית המשפט כדי לבחון מעשים מנהליים – ובכללם בחינת חוסר סבירות קיצונית – הרי שעילת הסבירות החדשה מאפשרת לבית המשפט להמיר את שיקול הדעת שהוענק לרשות המנהלית בשיקול הדעת של בית המשפט עצמו (העילה המובחנת פותחה על ידי השופט ברק בעניין דפי זהב, בג"ץ 389/80).

יתרה מכך, דוקטרינת הסבירות והטמעתה הפכו את הביקורת השיפוטית ביחס לכל מעשה מנהלי לשאלה משפטית שכן לעולם ניתן לבחון את סבירותה – ובכך נמצאה נוגעת בתחומה של דוקטרינת השפיטות. כפי שציין לאחרונה השופט שטיין בעניין רותם בהתבסס על כתיבתו של השופט סולברג:

"בשני העשורים האחרונים, עדים היינו – לא אחת – להפעלתה של דוקטרינת הסבירות במתכונת רחבה אשר כללה התערבות שיפוטית בתוכן ההחלטה המינהלית de novo.

מתכונת זו של 'משפט זה אני'... מאפשרת לשופט להיכנס לנעלי הרשות המבצעת ולעשות בהחלטתה כטוב בעיניו. למתכונת זו של דוקטרינת הסבירות אין אחיזה בדין הפוזיטיבי. מתכונת זו נדונה בהרחבה – ובוקרה ביקורת עקבית, נוקבת, ובמלוא הכבוד, נכונה – על ידי חברנו, השופט נ' סולברג, בפסיקתו ובמאמרו" (דנ"פ 5387/20).

אין כאן המקום להרחיב אודות עילת הסבירות, אך לצורך הבנת עומק המשמעות של זניחת דוקטרינת השפיטות מן הראוי כאמור להתבונן בעלייתה המקבילה של דוקטרינת הסבירות. באותן שנים שהבן בידו האחת זנח בית המשפט את דוקטרינת השפיטות, בידו השנייה הוא קבע כי יפתח את שעריו גם בפני עתירות הנסובות על נושא פוליטי או ציבורי באופיו. מכאן קצרה הדרך לדחיקת מקומם של מקבלי ההחלטות והעברת זירת קביעת המדיניות לבית המשפט. אלו הן שתי עילות נפרדות שלכל אחת מהן בפני עצמה נודעת השפעה רבה על מערכת המשפט, אך שילובן מגביר את האפקט של כל אחת מהן.

השילוב בין אימוץ עילת סבירות רחבה כעילת ביקורת עצמאית לבין שחיקת דוקטרינת השפיטות חשוב גם להבנת השינוי שחולל השופט ברק בשיטה משפטנו – בניגוד לנשיאים שקדמו לו. בעוד השופט משה לנדוי צמצם את דוקטרינת השפיטות בעניין דויקאת (בג"ץ 390/79) – באמצעות יצירת החריג במקרה של פגיעה בזכויות אדם – הרי שהוא התנגד לשימוש בעילת הסבירות לשם ביקורת על שיקול הדעת המנהלי ואף התנגד לשחיקת דוקטרינת זכות העמידה (לעמדתו המתנגדת לתפיסת הסבירות של ברק ראו בעניין דפי זהב). השופט מאיר שמגר, שתמך בשימוש בעילת הסבירות ובביטול זכות העמידה, התנגד לזניחת דוקטרינת השפיטות וסבר כי יש לשומרה כבלם מפני התערבות-יתר שיפוטית. בניגוד להם, השופט ברק פעל במקביל הן לקידום עילת הסבירות כעילת ביקורת על שיקול הדעת המנהלי, הן לביטול דוקטרינת השפיטות, הן לביטול דוקטרינת זכות העמידה, והן להרחבת זיהוין של זכויות פרט מוגנות – ובכך הוביל שינוי מהפכני בתפיסת תפקידו של בית המשפט העליון ומקומו בין יתר רשויות השלטון.

• מדוע חשוב לבחון את ההיסטוריה של השפיטות?

• הרקע הנורמטיבי של השפיטות כעילת סף

• עלייתה של דוקטרינת השפיטות בדין הישראלי

• שחיקתה של דוקטרינת השפיטות בדין הישראלי

• זניחת דוקטרינת השפיטות: עמדת השופט אהרן ברק בעניין רסלר

• זניחת דוקטרינת השפיטות: עמדת השופט מאיר שמגר בעניין רסלר

• הביקורת על זניחת דוקטרינת השפיטות

• זניחת דוקטרינת השפיטות בפסיקת בית המשפט העליון בעקבות פסק דין רסלר

• התגברות התערבותו של בית המשפט העליון בסכסוכים פנים-פרלמנטריים

• התגברות התערבותו של בית המשפט העליון במדיניות חוץ וביטחון

• התערבותו הגוברת של בית המשפט העליון בקביעת מדיניות כלכלית וסדרי עדיפויות כלכליים

• האם העדר עילה הוא תחליף למבחן השפיטות?

• איים של שפיטות

• "מלוא כל הארץ משפט"

עו"ד אהרן גרבר הוא סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת

שירה סולו היא חוקרת בפורום קהלת

* מערכת "דיומא" רוצה להודות לצמד החוקרים ולפורום קהלת על הסכמתם לפרסום עיבוד של נייר המדיניות של הפורום. לפרסום במקור, כולל מראי מקום מלאים, ראו אהרן גרבר ושירה סולו "שפטת מרובה לא שפטת: דוקטרינת השפיטות בבית המשפט העליון בישראל", ספטמבר 2022.