הקמתה של הממשלה החדשה לא הסבה לי שמחה רבה וזאת למרות שאני נמנה על התומכים בגוש השינוי. בתקופה האחרונה שקעתי במחשבות עגומות על עתידה של המדינה. הקיטוב הפוליטי העמוק, ההתפרעות הלאומנית של קיצונים בחברה הערבית, המשך הבדלנות בפלגים הקנאים של החברה החרדית, ההתלהמות של השיח, הפרובוקציות הצפויות מצד נציגי האופוזיציה והפחד מפני שפיכות דמים – מסבים לי דאגה רבה. לראשונה בחיי אני תוהה על עתיד ילדיי כאן. ילדים חכמים אך עדינים, כיצד הם יוכלו להסתדר במקום הקשוח הזה שהולך ונעשה קשוח יותר עם חלוף הזמן?

בתמונה ראש הממשלה נפתלי בנט במהלך השבעת הממשלה השלושים ושש

המספר הראשון מייצג את מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה עם הקמת הממשלה והמספרים בסוגריים מייצגים את השינויים במספר חברי הכנסת החברים בקואליציה במהלך כהונת הממשלה.

הממשלה ה-36 (13 ביוני 2021 – מכהנת) – 62 חברי כנסת*

רבות כבר נכתב ונאמר על הליך יצירתה של הממשלה החדשה, אולם בין אם מדובר בתמיכה או בביקורת, רוב הכותבים והאומרים התמקדו בפן הרעיוני, המפלגתי, או הריאל-פוליטי. במאמר זה ייעשה ניסיון להבין את מה שהתרחש במערכת הפוליטית הישראלית מנקודת מבט רחבה יותר.