בתמונה לוחם פלס"ר שריון באימון צה"לי

את הצעת התקציב שעוברת בכנסת נהוג לכנות "התקציב המקורי". לאחר שתקציב עובר בכנסת נהוג לעשות בו שינויים והתאמות, לעתים בהיקף של מיליארדים, ואת זה נהוג לכנות "תקציב אחרי שינויים". את ההוצאה התקציבית בפועל נהוג לכנות "ביצוע תקציבי" או "ביצוע בפועל". ברשימה זו מצוינים ערכים נומינליים של תקציב הביטחון אחרי שינויים, כפי שהופיעו בספרי התקציב.

2021 – 63.12 מיליארד שקל

2020 – 58.57 מיליארד שקל¹

2019 – 58.98 מיליארד שקל

2018 – 57.80 מיליארד שקל

2017 – 56.73 מיליארד שקל

2016 – 72.87 מיליארד שקל

2015 – 69.81 מיליארד שקל

2014 – 68.68 מיליארד שקל

2013 – 64.24 מיליארד שקל

2012 – 61.88 מיליארד שקל

2011 – 60.78 מיליארד שקל

¹ תקציב השינויים בשנה זו מבוסס על תקציב המשכי

הנתונים לקוחים מתוך אתר מפתח התקציב, מעודכן ל-24 במאי 2022

בתמונה הנחתת אח"י בת שבע בהפלגה לקראת ההנחתה הראשונה במלחמת לבנון הראשונה, 1982

ביום ראשון פורסם שישראל רכשה מארצות הברית שתי נחתות חדשות עבור חיל הים. ייצור הנחתות אמור להסתיים בחודשים הקרובים, וחיל הים החל בתהליך קליטה מבצעי וטכנולוגי לקראת הגעתן ארצה. חיל הים כבר הקים פלגת ים חדשה בבסיס אשדוד, שבמסגרתה יופעלו כלי השיט החדשים. עם הגעתן ארצה, תעבורנה הנחתות תקופת הכשרה מבצעית, טכנולוגית והדרכתית, שתארך מספר חודשים.

בתמונה המצעד הצבאי ביום העצמאות של אוקראינה, קייב, 2021

אחד המיתוסים שאפיינו את הצגת ההתרחשויות במלחמה באוקראינה הוא פער העוצמה העצום לטובת הצבא הרוסי. אמנם, נכון שבאופן כללי יש פער עוצמה לטובת רוסיה, אבל הוא יותר קטן ממה שהוצג ברוב המקורות התקשורתיים, אשר מצד אחד הגזימו את עוצמתו של צבא רוסיה ומהצד האחר המעיטו את עוצמתו של צבא אוקראינה.