כיצד בונים חיסכון לטווח ארוך?

ייתכן שלחלק מהקוראים הפנסיה נראית כעת דבר מאד רחוק. אולם, זו טעות לחשוב כך! התחלה מוקדמת ככל האפשר בבניית החיסכון האמור היא צורך ולא מותרות. מספר תהליכים שהתרחשו בעשרים השנים האחרונות במשק הישראלי רק הגבירו את הצורך בפנסיה.

התהליך הראשון (והחיובי) הינו עלייה מתמדת בתוחלת החיים בישראל, שכיום עומדת על כ-82 שנים. המשמעות היא, שיש בממוצע יותר שנים לחיות אחרי היציאה לגמלאות. כלומר, במונחי חיסכון נדרש חסכון גדול יותר. גם אם סביר שגיל הפרישה יעלה בעתיד, עדיין רצוי להיערך לכך שהוא לא ידביק את קצב הגידול בתוחלת החיים.

תהליך נוסף שהתרחש בארץ כמו גם בעולם הוא המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. הפנסיה התקציבית הבטיחה וודאות כמעט מלאה לגבי גובה הקצבה החודשית אותה מקבלים בפרישה, אולם המשך יישומה היה מביא לפשיטת רגל עולמית. לכן, בוצע המעבר לפנסיה צוברת.

במנגנון הפנסיה הצוברת מפרישים המעביד – עבור העובד – והעובד – עבור עצמו – הפרשה כספית מדי חודש בחודשו במהלך כל שנות העבודה. כספים אלו מופקדים אצל גופי פנסיה המשקיעים אותם בשוק ההון. בשנת 2017 נכנס לתוקפו חוק פנסיה חובה לעצמאים, ומאז גם עצמאים חייבים להפריש לפנסיה.

בגיל הפרישה, הסכום שעומד לרשות העובד הינו הסכום שנצבר לו בחשבון ההשקעה הפנסיוני. סכום זה תלוי בביצועים של ההשקעות בשוק ההון ולכן חשוף לאי וודאות רבה. בהגדרה, אי וודאות אינה טובה לחיסכון ונצטרך למצוא דרכים להתגבר עליה.

עוד תהליך חשוב לא פחות הינו הירידה המתמשכת בשיעורי הריביות שקובעים נגידי הבנקים המרכזיים בעולם. כך למשל, ריבית בנק ישראל היום הינה 0.1% בלבד. הריביות הללו הן אלו שמניעות את גלגלי כל עולם ההשקעות, וככל שהן נמוכות יותר היכולת לייצר תשואות גבוהות יחסית בחיסכון הופכת למשימה קשה יותר. ריביות נמוכות יחסית מלוות אותנו כבר למעלה מעשור, ולאור המשבר הכלכלי שנגרם עקב מגפת הקורונה, סביר להניח שהן ימשיכו להיות איתנו עוד תקופה לא קצרה.

גם העלייה המתמשכת במחירי הנדל"ן בישראל מציבה אתגר לא פשוט לבניית החיסכון ארוך הטווח שלנו. כיום, רק מתי מעט יכולים לרכוש דירה או בית בישראל ללא לקיחת משכנתא. התקופה המקובלת להחזר משכנתא נעה בין 20 ל-30 שנה. לפיכך, הרבה מרוכשי הנדל"ן למגורים יכולים להפנות פחות כספים לחיסכון במשך תקופה ארוכה מאוד.

ארבעת התהליכים שתיארנו כאן מחייבים אותנו להתחיל לעבוד על החיסכון ארוך הטווח שלנו מוקדם ככל האפשר. אבל איך עושים זאת?

ראשית, דרושה ראיה כוללנית, הכוללת שלוש שכבות חסכון. שכבת הבסיס – פנסיה (וקרן השתלמות אם יש); השכבה האמצעית, אם ניתן, חסכון מפוזר במדדי שוק; והשכבה העליונה, אם מתאפשר, השקעות ספציפיות ונכסים אלטרנטיביים. בטורים הבאים נראה כיצד בונים כל אחת מהשכבות הללו בצורה מיטבית.

ד"ר דייבי דישטניק הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות

** אין לראות בכתוב המלצה לפעולה כלשהי בניירות ערך או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא ולייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק. במידע עלולות ליפול טעויות ולכותב או לחברות הקשורות בו עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך הנזכרים במאמר או עניין אישי שלו או של מי מטעמו, בנכסים, בחברות או בניירות הערך המוזכרים במאמר **