על הזהות שנחטפה מג'ונתן גלייזר

"הסרט שלנו מראה לאן דה-הומניזציה מובילה כשהיא במירעה. היא עיצבה את כל העבר וההווה שלנו. כרגע, אנחנו עומדים כאן כאנשים אשר מתכחשים ליהדות שלהם ולשואה שנחטפה על ידי כיבוש שהוביל לסכסוך עבור כל כך הרבה אנשים חפים מפשע... בין אם קורבנות השבעה באוקטובר ובין אם המתקפה המתמשכת בעזה, כל הקורבנות של הדה-הומניזציה הזו, איך אנחנו מתנגדים [לכך]?"

מתוך נאום הזכייה באוסקר של ג'ונתן גלייזר

עבור כל יהודי השואה היא נקודת מוצא. אימי השואה וזיכרון השואה מובנים בתוך הזהות שלנו. לפני כמה זמן נזכרתי בסבא שלי וחשבתי איזו זכות הייתה לו לגדול בעולם שלא הייתה בו שואה. להיות ילד בלי להיות מודע לאכזריות הבלתי נתפסת. אנחנו למדנו על השואה מגיל מאוד צעיר. את האימה והפחד, הרגיעה וההבטחה ש-"לעולם לא עוד". עכשיו יש לנו מדינה. יש לנו צבא חזק שמגן עלינו. ביום אחד גם ההבטחה הזו נשברה. שואה על אדמת מדינת ישראל. ילדים מסתתרים בארון בגדים, משפחות נשרפות. גיא הריגה כמו בבאבי יאר. אכזריות בלתי נתפסת.

על בימת האוסקר עומד יהודי שזכה בפרס על סרט שעוסק בחיי רודולף הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, וטוען שזיכרון השואה שלו נחטף. הזהות היהודית שלו נחטפה. כמה נורא המינוח הזה, כאשר בעזה נמצאים נשים ואנשים שנחטפו ואיש אינו יודע מה עלה בגורלם. אבל לג'ונתן גלייזר זה לא ממש משנה. הוא לא יענוד סיכה צהובה לאות הזדהות עם אחיו ואחיותיו. הוא יביים סרט על השואה ויתעלם מאימי השואה שקרמו עור וגידים על אדמת המולדת.

אה, נכון, הוא הזכיר את קורבנות השבעה באוקטובר. אבל לפי גלייזר הם קורבנות של.... הכיבוש!!! הכיבוש שיצר את הקונפליקט שהוביל לקורבנות השבעה באוקטובר ולקורבנות שיש עכשיו ברצועת עזה. הכיבוש. לא לבלבל את האיש עם העובדות: עם הסכמי אוסלו שהחלו בנסיגה מעזה ויריחו; עם ההתנתקות מרצועת עזה – נסיגה ללא הסכם או תמורה מהיישובים היהודים, מהבסיסים הצבאיים ומציר פילדלפי. שום מילה על האידיאולוגיה האכזרית של החמאס. שום מילה על החמאס בכלל.

הוא מבקש לא לשלול מאיש את אנושיותו. אבל זה בדיוק מה שהוא עושה. כשהייתי ילדה קטנה אהבתי מאוד את התוכנית "דן-דין השופט" על הגמד דן-דין שופט הנודד עם עוזרו כדי לפתור סכסוכים ברחבי העולם. באחד הפרקים דן-דין שפט עורב שחטף שרשרת נוצצת. הוא פסק שהעורב אינו אשם. זה הטבע שלו. בדיוק בנקודה הזו האדם נבדל מהחיה – ביכולת שלו להכריע. לבחור. הטרוריסטים של החמאס בחרו בטרור ואכזריות. הם לא אולצו לרצוח ולאנוס בגלל הכיבוש. הם בחרו בכך. הם בחרו לחטוף ילדים ופעוטות, לחטוף קשישים, נשים צעירות. הם בחרו, פשוט בגלל שהם בני אדם. וככאלה הם נושאים באחריות על הבחירה שלהם. עבור גלייזר הם בכלל לא קיימים. לא היה מעולם טרור. לא היו מעולם מחבלי נוח'בה. יש רק זומבים של כיבוש.

המיתוס של "היהודי הנצחי" ("היהודי הנודד") שנוצר באירופה המדיאבלית, נמצא עד היום בתת המודע הקולקטיבי של העולם המערבי. היהודי שנגזר עליו לסבול ולנדוד. להיות קורבן נצחי. הסוציולוג הצרפתי-יהודי פרופ' שמואל טריגנו טען שקורבנות השואה מעוררים אמפתיה, בניגוד מוחלט לדימוי היהודי הנצחי, אבל בזה זה נעצר. יהודים צריכים לקבל בהכנעה את הגורל שלהם כקורבן נצחי ובשום פנים ואופן לא להגן על עצמם. הקורבנוּת הכנועה במשך מאות בשנים שהגיעה לשיאה עם ה-"כצאן לטבח" של השואה, זו הזהות האמיתית שנחטפה מגלייזר, ועל כך הוא לא מוכן לסלוח ליהודים במדינת ישראל.

ד"ר טליה אלון-אלטמן היא חוקרת אינטרדיסציפלינרית, פוסט-דוקטורנטית בבית ספר לתקשורת, אוניבריסטת אריאל