איימי קוני בארט מושבעת לבית המשפט העליון   מקור: סרטון איי.בי.סי ביוטיוב
בתמונה איימי קוני בארט מושבעת לשופטת בבית המשפט העליון

שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג, שמתה ב-19 בספטמבר השנה, זכתה לשורה ארוכה של הספדים שהללו את פועלה. המשבחים הדגישו במיוחד את המורשת של ביידר גינסבורג בכל הקשור לזכויות נשים ומיעוטים בפרט, ולערכים ליברליים בכלל.

אבל זו לא המורשת העיקרית של ביידר גינסבורג.

מינויה של איימי קוני בארט לבית המשפט העליון – מינוי המחזק את האגף הימני הריאקציונרי בפוליטיקה האמריקאית – הוא המורשת האמיתית של ביידר גינסבורג.

איימי קוני בארט מושבעת לשופטת בבית המשפט העליון

ראוי לציין שביידר גינסבורג הייתה משפטנית מעולה שנלחמה בעוז למען ערכים ליברליים, כשופטת בבית המשפט העליון ועוד לפני כן כעורכת דין וכאקדמאית. ביידר גינסבורג גם הייתה מקור השראה ומודל לחיקוי לנשים רבות בתוך ארצות הברית.

ועדיין, את ההישגים של ביידר גינסבורג כשופטת בבית המשפט העליון גם שופטים ליברליים אחרים היו יכולים להשיג. אמנם, ביידר גינסבורג נהגה להצביע בעקביות למען מטרות פמיניסטיות וליברליות, אבל בסופו של דבר ההצבעות שלה לא היו שונות משל שופטים ליברלים אחרים. יותר משמונים אחוזים מההצבעות של ביידר גינסבורג היו ביחד עם שופטים ליברלים אחרים, כמו אלנה קגן, סוניה סוטומיור וסטיבן ברייר. אם הנשיא קלינטון היה בוחר מועמד אחר לבית המשפט העליון במקום את ביידר גינסבורג, ההצבעות של אותו מועמד תיאורטי בנושאים כמו זכויות הומוסקסואלים, הזכות להפלה, והגבלות על שימוש בנשק לבטח היו מאוד דומות לאלו של ביידר גינסבורג.

לפיכך, במציאות המאוד מקוטבת של הפוליטיקה האמריקנית, האחריות העיקרית של שופט בבית המשפט העליון היא לדאוג לכך שמחליפו ימונה על ידי נשיא עם ערכים דומים לשלו.

לרות ביידר גינסבורג הייתה הזדמנות לעשות זאת.

כשאובמה החל לכהן כנשיא ארצות הברית בינואר 2009 היה למפלגה הדמוקרטית רוב מוחץ בסנאט. באותו הזמן כבר הייתה ביידר גינסבורג בת 76. חודש לאחר שאובמה נכנס למשרד הסגלגל, עברה ביידר גינסבורג ניתוח להסרת גידול סרטני מהלבלב. זו לא הייתה הפעם הראשונה בה הייתה ביידר גינסבורג חולה בסרטן. ב-1999 התגלה אצל ביידר גינסבורג סרטן המעי הגס ממנו החלימה לאחר טיפול בכימותרפיה ובהקרנות. אבל ביידר גינסבורג בחרה שלא לפרוש מכס השיפוט.

אחרי הבחירות לסנאט בשנת 2010 הרוב הדמוקרטי בסנאט הצטמצם מאוד, אך עדיין היה רוב מוצק דיו כדי לאפשר לנשיא אובמה למנות שופט חדש בקלות רבה. אבל ביידר גינסבורג שוב בחרה שלא לפרוש מכס השיפוט.

Ginsburg Obama and Kagan

השופטת רות ביידר גינסבורג, השופטת אלנה קגן והנשיא ברק אובמה בשנת 2010

ב-2012 אובמה זכה בפעם השנייה בבחירות לנשיאות. ביידר גינסבורג הייתה אז אישה בת 79 אחרי שתי התפרצויות של מחלת הסרטן. אם ביידר גינסבורג הייתה פורשת בשנת 2013 מכס השיפוט, אחרי הגיעה לגבורות, היא הייתה משלימה כהונה של עשרים שנה בבית המשפט העליון. בנובמבר 2014 הצליחו הרפובליקנים לתפוס את הרוב בסנאט – רוב שלא שמטו מאז. אבל בין 2012 ל-2014 עדיין היה למפלגה הדמוקרטית רוב משמעותי בסנאט, ודבר לא היה מונע מהנשיא אובמה למנות שופט ליברלי במקום ביידר גינסבורג.

אבל ביידר גינסבורג שבה ובחרה שלא לפרוש מכס השיפוט.

אפשר להבין את ההחלטה של ביידר גינסבורג לא לפרוש מכהונתה כשופטת בבית המשפט העליון. לעזוב את אחד מהעבודות המעניינות, המשפיעות והמספקות ביותר בארצות הברית, ואולי בעולם, לא יכולה להיות החלטה קלה לאף אדם. אבל אם שוקלים את ההשלכות של מינוי קוני בארט לבית המשפט העליון, הרי ההחלטה של ביידר גינסבורג לא לפרוש מכס השיפוט הייתה הבחירה הגורלית ביותר שעשתה בחייה.

בעוד שנה או שנתיים, כאשר נקרא על ההחלטה של בית המשפט העליון שמבטלת את זכות האישה להכריע בעניין הפלות, או שמונעת מממשלת ארצות הברית להיאבק בהתחממות הגלובלית, או שמקלה על מפלגות למנוע מאנשים להצביע, או כל החלטה ריאקציונרית אחרת – כדאי לזכור שאם יש אדם אחד שאחראי יותר מכל אדם אחר להחלטות האלו, האדם הזה הוא רות ביידר גינסבורג..

עומר בלסקי הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ותואר ראשון במנהל עסקים וכלכלה ממכללת וסאליוס בבריסל

users: עומר בלסקי

עוד בנושא

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר