חוק פיצויי פיטורים – מה צריך לדעת?

מה הם כספי פיצויים וכיצד הם מחושבים?

פיצויים הם סכומי כסף אשר מופרשים מידי חודש לעובד שכיר על ידי מעסיקו, מכוח חוק, במסגרת הפרשות לתוכנית פנסיונית ייעודית שבוחר העובד, קרי קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל – כמוסבר במאמר הראשון בסדרה ("דיומא" 10.12.2020).

• פנסיה – כל מה שאתם באמת צריכים לדעת

• חוק פנסיה חובה לעצמאים – מה צריך לדעת?

• חוק פנסיה חובה לשכירים – מה צריך לדעת?

הפרשות החובה נגזרות מתוך שכר העובד והן מחושבות באופן הבא: 6% (ועד מקסימום של 7%) חלק העובד בגין רכיב תגמולים; 6.5% (ועד מקסימום 7.5%) חלק המעסיק בגין רכיב תגמולים; ו-6% (ועד מקסימום 8.33%) חלק המעסיק בגין רכיב הפיצויים.

כספי הפיצויים מחושבים לפי שכר עבודה חודשי עבור כל שנת עבודה והם עשויים לעמוד לרשות העובד לאחר שסיים לעבוד אצל מעסיק מסוים (כלומר: כאשר מסתיימים "יחסי עובד-מעביד").

מצבים כגון מחלה, חופשה, חל"ד (חופשת לידה), חל"ת (חופשה ללא תשלום) – אינם נחשבים להפסקת יחסי עובד-מעביד.

מה הם המצבים המזכים עובד בפיצויי פיטורים?

כספי פיצויים, כשמם, נועדו לפצות עובד במידה ופוטר על ידי מעסיקו ולאחר שעבד אצלו לפחות שנה אחת (או כמעט שנה, במידה והוכחה כוונת תחילה לפיטורים מוקדמים, כדי להימנע מתשלום הפיצוי).

עם זאת, קיימים מספר מצבים נוספים, המוגדרים בחוק, בהם זכאי עובד לפיצויי פיטורים גם אם הוא זה שהתפטר:

1. גיוס לצה"ל
2. התנדבות לשירות לאומי או אזרחי
3. גיוס למשטרה או לשב"ס
4. התנדבות למטרה לאומית או ציבורית
5. בחירה לתפקיד ראש רשות מקומית או לתפקיד סגנו
6. הגעה לגיל פרישה
7. מצב בריאותי לקוי של העובד או של בן משפחה
8. טיפול בתינוק לאחר לידה (עד 9 חודשים ממועד הלידה)
9. טיפול בתינוק במקרים של ילד פונדקאות, ילד מאומץ או ילד אומנה
10. מעבר למקום מגורים מרוחק
11. חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה
12. הרעה בתנאי העסקה
13. שהייה במקלט נפגעי אלימות
14. עבודה עונתית במשך לפחות שתי עונות רצופות (במשך שנתיים רצופות)
15. קיום הסדר סעיף 14

מה זה "סעיף 14" לחוק פיצויי פיטורים?

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי הסכומים החודשיים אותם משלם מעסיק עבור עובדיו – במסגרת הפרשות לקופת גמל או פיצויים – יכולים להחליף את סך פיצויי הפיטורים שיהיה עליו לשלם לעובד במקרה של פיטורים או במצבים אחרים המזכים בפיצויי פיטורים (כפי שפורט לעיל).

בכדי להקל על הבנת הוראות החוק, אסביר תחילה, כיצד מחושבים פיצויי פיטורים.

כעיקרון, פיצויי פיטורים מחושבים על ידי הכפלת שכרו (המלא) האחרון של עובד במספר שנות עבודתו באותו מקום עבודה.

באופן זה, אם שכרו של עובד גדל במהלך השנים אזי פיצויי הפיטורים יחושבו על בסיס השכר הגבוה אותו קיבל ערב סיום עבודתו שיוכפל במספר שנות עבודתו וזאת ללא קשר לגובה השכר אותו קיבל בעבר.

ונחזור עכשיו אל החוק עצמו. היות ומתוקף החוק מעביר המעסיק באופן שוטף, כל חודש בחודשו, את החלק היחסי של רכיב הפיצויים, הרי כאשר קורה האירוע המזכה בפיצויי פיטורים, המעסיק אינו נדרש להשלמת סכום כסף כלשהו (בהנחה שהפריש את השיעור המקסימאלי העומד על 8.33% מהשכר החודשי).

כלומר, בפיטורים של עובד אשר שכרו גדל במהלך השנים – העובד מקבל סכום פיצויים מופחת כאשר ישנו הסכם סעיף 14.

אולם, קיומו של הסכם סעיף 14 מחייב את המעסיק לשלם לעובד את סכום הכסף שהצטבר עבורו במסגרת רכיב הפיצויים בקופת הגמל או הפיצויים גם כאשר מדובר במצב שאינו מזכה בפיצויי פיטורים.

השינוי בתחולת סעיף 14

לפני 2008, סעיף 14 חל רק מתוקף קיומו של הסכם קיבוצי (הסכם ארצי או הסכם ענפי או צו הרחבה) או מתוקף אישור שנתן שר העבודה – אישור עליו חתמו המעסיק והעובד.

אולם מאז ינואר 2008, עת נכנס לתוקפו חוק "פנסיית חובה" (צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק), תחולת החוק הורחבה. במסגרת פנסיית החובה חויב כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני מקיף (קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) ולהפריש לפחות 6% משכרו של כל עובד, על חשבון רכיב הפיצויים וההסדר של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים הוחל באופן אוטומטי. כלומר, החל מינואר 2008 כל שכיר מבוטח בביטוח פנסיוני ומכורח זאת – כפוף להוראות סעיף 14.

מה קורה במצבים בהם המעסיק מפריש רק את השיעור המינימאלי הנדרש בגין רכיב הפיצויים?

במצבים של פיטורים – ישלם המעסיק את ההפרש (ככל שנוצר) בין שיעור ההפרשה בפועל (6%) לשיעור המלא (8.33%) ואת שיעור ההפרש שיתקבל (2.33%) יכפיל בשכר המלא האחרון של העובד (השכר הגבוה יותר).

במצבים של התפטרות (שאינה מזכה בפיצויים) – המעסיק לא יידרש להשלמה כלשהי.

מה יקרה לקצבת פנסיית הזקנה שלנו אם נמשוך את כספי הפיצויים כסכום הוני (סכום חד פעמי)?

נכון להיום, מרבית המעסיקים נוהגים להפריש לפנסיה 20.83% מתוך שכר העובד (6% תגמולי עובד ועוד 6.5% תגמולי מעביד ועוד 8.33% על חשבון פיצויים).

כלומר, כספי הפיצויים, שהם חלק אינטגרלי מהחיסכון הפנסיוני, מהווים כמעט 40% מסך ההפרשות לחסכון הפנסיוני. משמעות הדבר היא שבכל פעם שעובד בוחר למשוך את כספי הפיצויים, הוא מקטין באופן משמעותי את גובה פנסיית הזקנה הצפויה לו בגיל הפרישה.

על כן, אם אין הכרח מהותי במשיכת כספי הפיצויים במשיכה הונית חד פעמית, מומלץ שלא למשוך אותם.

ומי שבכל זאת מעוניין למשוך את כפסי הפיצויים, קל וחומר כאשר הוא מוכרח לעשות זאת (במיוחד בתקופה הלא פשוטה בה אנו מצויים) ישנה אפשרות למשוך רק חלק מכספי הפיצויים באופן שלא ייצור אירוע מס. בהתאם להוראות החוק, עד לתקרה מסוימת – כספי פיצויים פטורים ממס (תקרה המשתנה בכל שנת מס). במידה וסכום הפיצויים שלכם עולה על אותה תקרה פטורה, רצוי לבקש למשוך רק את אותם פיצויים פטורים.

דליה בנבנישתי היא בעלת חברה לייעוץ פיננסי ולאימון להתפתחות אישית בתחומי עסקים, תעסוקה וכלכלת-משפחה

** אין לראות בכתוב המלצה לפעולה כלשהי במוצרים פנסיוניים או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא ולייעוץ פנסיוני כהגדרתו בחוק. במידע עלולות ליפול טעויות ולכותבת או לחברות הקשורות בה עשויה להיות פוזיציה במוצרים פנסיוניים הנזכרים במאמר או עניין אישי שלה או של מי מטעמה, בנכסים, בחברות או במוצרים פנסיוניים המוזכרים במאמר