שוק המניות בארצות הברית (והערה על מצב הכלכלה הישראלית)

בתמונה תצוגה של מכוניות טסלה

ענקיות הטכנולוגיה במהלך משבר הקורונה

רבות נאמר על העלייה החדה במניות הטכנולוגיה למרות המשבר הכלכלי שבא בעקבות הקורונה, אבל הדבר בולט במיוחד כאשר אנו משווים את התשואות היום לתשואות שהיו במהלך משבר הסאב-פריים ב-2008.

תשואת ענקיות הטכנולוגיה במיתון של 2008

MSFT: -44%
AAPL: -57%
GOOG: -56%
AMZN: -45%

תשואת ענקיות הטכנולוגיה במיתון של 2020

MSFT: +34%
AAPL: +57%
GOOG: +13%
AMZN: +71%

יחי ההבדל הקטן

מדד המיקרו-קאפ

כולם מדברים על הראלי המטורף של ענקיות הטכנולוגיות מאז השפל של חודש מרץ, אבל מסתבר שהמניות הסופר קטנות (Microcap) היכו אפילו אותם עם תשואה של מעל 60% מהתחתית.

מדד המיקרו-קאפ (IWC) שמכיל חברות בשווי שוק ממוצע של 300 מיליון דולר, רושם עד כה את החודש הטוב ביותר מול מדד ה-S&P500 מאז 2017.

רובין הוד

חברת המסחר אונליין המדוברת "רובין הוד" שווה כבר 11.2 מיליארד דולר!

החברה שהוקמה לפני 7 שנים היא בעצם סטראט-אפ שמאפשר לסחור עצמאית במניות, באופן דיגיטלי וללא עמלות. לרובין הוד יש כיום למעלה מ-15 מיליון חשבונות.

החברה פרסמה אמש כי קיבלה השקעה של 200 מיליון דולר מקרן השקעות אמריקאית, וזאת לאחר השקעה של 600 מיליון דולר שבוצעה רק לפני כחודש לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר.

להלן התפתחות השווי של רובין הוד בהתאם לעסקות שנעשו בחברה:

ספטמבר 2014: 61.5 מיליון דולר
מאי 2015: 250 מיליון דולר
אפריל 2017: 1.3 מיליארד דולר
מאי 2018: 5.6 מיליארד דולר
יולי 2019: 7.6 מיליארד דולר
אוגוסט 2020: 11.2 מיליארד דולר

טסלה

משקיעים בטסלה (TSLA)? העסקים של טסלה בסין שנחשבת כיום למרכז הרכב החשמלי של העולם ושמהווה מקור צמיחה חשוב מאוד לחברה של אלון מאסק, רשמו חודש יולי חלש במיוחד.

‏בחודש יולי (לעומת חודש יוני) נרשמה ירידה של 24% בכמות הרכבים שיוצרו על ידי טסלה במפעל החדש שלה בסין. המפעל בסין הוא המפעל הראשון של טסלה מחוץ לארצות הברית. המפעל נפתח בתחילת השנה לאחר השקעה של מיליארדים.

ביולי ייצרה טסלה במפעל בסין כ-11,500 רכבים לעומת 15,000 רכבים בחודש יוני.

שווה לעקוב אחרי הקצב בחודשים הקרובים.

מניית טסלה עלתה מעל 700% בשנה האחרונה בעוד ההכנסות של החברה עלו רק בכ-3% באותה תקופה.

לא כל דבר אפשר להבין.

שער מניית טסלה לפי שנים:

2010: 27 דולר
2011: 29 דולר
2012: 34 דולר
2013: 150 דולר
2014: 222 דולר
2015: 250 דולר
2016: 214 דולר
2017: 311 דולר
2018: 333 דולר
2019: 418 דולר
2020: 1776 דולר

ספליט

לפי הערכות האנליסטים, הספליט עליו הכריזו טסלה ואפל לאחרונה שהוביל לעליות שערים חדות במניות, גורם לחברות נוספות לתכנן מהלך דומה.

בשנות ה-90 ובשנות ה-2000 ספליט היה מהלך מאוד מקובל בחברות שנסחרו במדד ה-S&P500, אולם בשנים האחרונות מדובר בתופעה די נדירה.

השיא נרשם בשנת 1997 עם 102 ספליטים, כשמחיר המניה הממוצע עמד אז כ-51 דולר בלבד, לעומת כמעט 150 דולר למניה היום.

זמן ההחזקה במניה

בחינה עכשווית של שוק המניות בארצות הברית מלמדת שלא נותרו בו הרבה משקיעי טווח ארוך כמו וורן באפט.
‏
התנודתיות הרבה שחווינו השנה הכניסה הרבה מאוד משקיעים חדשים וצעירים לשוק וניכר שאלו בעיקר מעדיפים השקעות טווח קצר במניות.

פרק הזמן שמשקיעים מחזיקים במניה מסוימת צנח לשפל של כל הזמנים של פחות מחצי שנה בממוצע.

כיום, המשקיעים מחליפים בממוצע 92% מתיק ההשקעות שלהם במהלך 12 חודשים, וגם כאן מדובר בשיא חדש.

וורן באפט

היחס בין שווי שוק המניות העולמי לבין התוצר הגלובלי

ואם בוורן באפט עסקינן, הרי אחד האינדיקטורים החביבים עליו בוחן את היחס בין שווי השוק של המניות לעומת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג).

מאז 2018 היחס בין שווי שוק המניות העולמי לבין התוצר הגלובלי לא היה מעל ל- 1 כפי שהוא היום, ומבחינת באפט זה אומר שהשוק נחשב כ"בועה" בכל הקשור לתמחור.

במהלך שני העשורים האחרונים, נרשמו נפילות חדות בשוק המניות העולמי בשלושה מקרים שבהם האינדיקטור טיפס מעל לרמה של 1 וזה היה בשנים 2000, 2008 ו- 2018.

‏בארה"ב האינדיקטור עומד היום על 1.69 שזה אפילו מעל השיא של פיצוץ בועת הדוט. קום בשנת 2000 והרבה מעבר לממוצע ההיסטורי שעומד על 0.65 בלבד.

הפגיעה בכלכלת ישראל בתקופת הקורונה

עד כמה גרוע מצבה הכלכלי של ישראל?

‏התוצר המקומי התכווץ ב-28.7% ברבעון השני של השנה. ההתכווצות החדה בתוצר המשק ברבעון השני, שנגרמה כתוצאה מנקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת התפשטות הקורונה, היא הירידה החדה ביותר בתוצר מאז קום המדינה ומחזירה אותנו אחורה עד לרבעון הרביעי של 2016.

אולם נכון לעכשיו, מצבנו לא כל כך רע בהשוואה למה שקורה בעולם. התכווצות המשק הישראלי הייתה קטנה באופן יחסי לשאר המדינות. ‏ אופי ההתכווצות בתוצר במדינות העולם ועומקה, תלוי בתאריך בו הגיעה המגפה ובמגבלות שהגיעו בעקבותיה. התגובות השונות של ממשלות לאירוע השפיעו רבות על הנתונים.

לרוע המזל, מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי הנלווה לה, עדיין לא מאחורינו.

ליאור וידר הוא מנהל בקרנות נאמנות בחברת אפסילון

הקוראים מוזמנים להצטרף לערוץ הטלגרם של ליאור וידר למידע מקצועי, נתונים וגרפים מיוחדים

** אין לראות בכתוב המלצה לפעולה כלשהי בניירות ערך או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא ולייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק. במידע עלולות ליפול טעויות ולכותב או לחברות הקשורות בו עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך הנזכרים במאמר או עניין אישי שלו או של מי מטעמו, בנכסים, בחברות או בניירות הערך המוזכרים במאמר