הפנים האמיתיות של מחאת ה-"השכלים"

בתמונה אתר ההנצחה ליהודי אתיופיה שניספו בדרכם לישראל, הר הרצל, ירושלים

אני הבאתי אותם!

"אני הבאתי את ההורים שלך. מאתיופיה. את לא מתביישת? את לא מתביישת?"

אמירתו של אמיר השכל כלפי השוטרת הישראלית ממוצא אתיופי הייתה מתנשאת, אדנותית ועם יותר מקורטוב של גזענות. אבל זאת לא הייתה פליטת פה. זה היה ביטוי להשקפת עולם שמושרשת אצל קהל רחב, בראש ובראשונה מארגני ההפגנות, שהעולים "החדשים" מאתיופיה וילדיהם (וכמובן גם העולים "הישנים" בני עדות המזרח לדורותיהם) חבים להם תודה.

כפי שצעק השכל על שוטר אחר ממוצא אתיופי: "שנים, שנים הקדשתי להביא את ההורים שלכם. שנים! תתביישו!" והוסיף "זה כפיות טובה. לא תמנע ממני ללכת על מדרכה בירושלים. כי אני הבאתי אותם [את הורים שלך]. כי אני הבאתי אותם! אני הבאתי אותם!", כאשר חבריו מחרים מחזיקים אחריו. מפגין אחר צעק "מבצע שלמה אתם מכירים? תסתכלו! [מצביע על השכל העומד לצידו] מבצע שלמה אתם מכירים? תסתכלו! תסתכלו! תשאלו את סבא וסבתא שלכם איך הם הגיעו לארץ. מי חיכה להם. מי חיכה להם, אתה יודע מי? החברים שלי והחברים שלו [של השכל]. החברים שלי שהיו שם על הקרקע [כנראה בסודאן]" והוסיף "אני הייתי שם על הקרקע. הוא [השכל] היה באוויר, אני הייתי על הקרקע. להביא את המשפחות שלכם מרחוק. אני וחבריי היינו על הקרקע". מפגין עם מגפון הגדיל וצעק על השוטר האתיופי "אתה בישלת תרד, אתה בישלת תרד, אתה בישלת לו [לאמיר השכל] תרד".

וזה מה שהיה להם לומר לשוטרת ולשוטר ממוצא אתיופי על העלייה של הוריהם.

מבצעי ההעלאה של הקהילה האתיופית לארץ אכן היו שרשרת של מעשי גבורה. במבצע שלמה השתתפו לצד טייסים גם יחידות קומנדו, סוכני מוסד ושב"כ, הסוכנות היהודית והג'וינט. את החוב שלנו לאחינו, יהודי ארצות הברית, שהיו כוח מרכזי בעלייה מאתיופיה לעולם לא נוכל לפרוע. אבל הגבורה הגדולה מכל הייתה של בני העדה האתיופית שבמהלך מבצעי ההעלאה בין 1977 ל-1985 נאלצו לצאת למסע רב סכנות מאתיופיה לסודאן בדרך לארץ ישראל. הם לא היו חיילים שקיבלו פקודה. לא היו להם מטוסים. לא היה להם את צה"ל שיגן עליהם. אלו היו גברים, נשים, זקנים וטף שיצאו למסע הרואי לתוך מדינה עוינת. אלפים נספו בדרך החתחתים מאתיופיה לסודאן רק בשביל החלום להגיע לארץ המובטחת. אלפים! ולילדים ולנכדים של העולים מאתיופיה, שעוטים עתה בגאווה מדים של משטרת ישראל, אתם, אמיר השכל וחבריך, צועקים שיתביישו? תתביישו אתם בעצמכם!

אבל תחושת האדנות כלפי ישראלים ממוצא אתיופי אינה תחושה חדשה או מקורית. היא מופנית גם כלפי ישראלים יוצאי ברית המועצות וכמובן גם כלפי יוצאי ארצות האסלאם. מכיוון שאני אישית נמצא במילייה דומה לזה של מארגני ההפגנות, אני יכול להעיד שלא מדובר באמירה יוצאת דופן וששמעתי רבות כמוה.

תחושת האדנות של השכל ושל חבריו מקורה באמונה כי מדינת ישראל היא רכושם הפרטי ורשומה על שמם בטאבו. המטוס שהביא באמצעותו עולים היה המטוס הפרטי של אמיר השכל ואת הדלק הוא מילא על חשבונו. וזה לא משנה אם יצחק שמיר מהליכוד היה ראש הממשלה שהורה על "מבצע שלמה", כי זו המדינה של ה-"השכלים", והחוב של העולים הוא כלפיהם, וכלפיהם בלבד.

גנבו לנו את המדינה!

ככל שעובר הזמן, גובר הזעם בקרב אמיר השכל וחבריו על כך שההפגנות אינן מצליחות להפיל את נתניהו. ובגלל שזו המדינה של אבא שלהם, מתעוררת אצלם אותה תחושה ידועה ומוכרת של "גנבו לנו את המדינה". הגנבים, כמובן, הם כל מי שחושב אחרת מהם, ובעיקר אותם עולים, ילדיהם, נכדיהם וניניהם שמתעקשים להצביע לא למי שאדוני הארץ רוצים שיצביעו.

מחאת ה-"השכלים" שקיימת מאז 2016, אינה באמת מחאה נגד נתניהו אלא הפגנה נגד המצביעים שממשיכים להצביע עבורו. המסר של ההפגנות מתחלף חדשות לבקרים. זה החל במחאה נגד יוקר המחיה ומחירי הדיור. אמיר השכל מחה על כך שנתניהו מוביל למדינה דו לאומית. לאחר מכן השתנה המסר למחאה נגד שחיתות, לזה נוספה מחאה בגלל משבר הקורונה, ועוד כהנה וכהנה.

אבל הגרעין הקשה של המפגינים ימשיך להפגין גם אם נתניהו ימצא חיסון לקורונה, ייצא זכאי במשפט, יעשה שלום עם הפלסטינים ויוריד את מחירי הדיור. שכן הבעיה היא לא באמת שנתניהו בשלטון אלא זה שה-"ההשכלים" אינם בשלטון – והאשמים בכך הם, כאמור, המצביעים.

יותר משני מיליון הצביעו למפלגות שהתחייבו לתמוך בנתניהו לראשות הממשלה (מתוכם יותר ממיליון איש הצביעו לליכוד בראשות נתניהו). כל אותם מצביעים ידעו שנתניהו מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. למרות זאת, חשבו אותם מצביעים שכל עוד החוק מתיר לנתניהו לכהן כראש ממשלה – והחוק מתיר לו לכהן כראש ממשלה עד להרשעה חלוטה – הם מעדיפים אותו על פני ראש ממשלה אחר שאין נגדו כתב אישום.

ההחלטה של אותם מצביעים היא חוקית ודמוקרטית אך היא אינה מקובלת על הגרעין הקשה של המפגינים. "ההצבעה שלכם לא לגיטימית" – זה המסר האמיתי של אמיר השכל וחבריו לשני מיליון המצביעים שהצביעו לגוש הימין-חרדים. עמוק בלבם הם כופרים בזכותם של אלה "שהבאנו לכאן" להצביע על פי השקפת עולמם.

יתרה מזו, ה-"השכלים" סבורים שגם ההחלטה של 72 חברי כנסת משלל סיעות לתמוך בקואליציה בראשות נתניהו אינה לגיטימית. בעיניהם כל הכנסת הזו פסולה (אלא אם כן הכנסת תדיח את נתניהו מראשות הממשלה ואז היא לבטח תהיה מופת של דמוקרטיה).

אפילו על בית המשפט העליון מתנשאים אמיר השכל וחבריו. שהרי בג"ץ בהרכב מורחב של 11 שופטים דחה את כל העתירות שביקשו לאסור על נתניהו להרכיב ממשלה בשל כתב האישום שהוגש נגדו. אמנם, בית המשפט העליון קדוש בעיני הגרעין הקשה של המפגינים, אבל רק כאשר הוא פוסק על פי השקפת עולמם. אם בג"ץ אינו מציית להם, הם ימרדו בסמכותו הקדושה (אפשר לראות זאת למשל במאמרי הפרשנות והדעות הרבים ב-"הארץ" – עיתון הבית של ה-"השכלים" – בהם יצאו הכותבים בשצף קצף נגד ההחלטה של בג"ץ).

אמיר השכל וחבריו רואים עצמם כמצויים מעל העם, מעל נבחריו ומעל בית המשפט העליון. ואם אלוהים לשלטון בחרם, אז לבטח שאין סיבה להתרגש מכמה אמירות אדנותיות של מלח הארץ. לכן התגייסו כמעט כל מנהיגי ההפגנות להגן על השכל. הם מצאו עבורו תירוצים מתירוצים שונים והאשימו את המשטרה, את נתניהו, ואף את כל מי שדבריו של השכל היו ראויים לגינוי בעיניו. אמיר השכל עצמו הפטיר התנצלות רפה ומיד שב להאשים את כל העולם מלבד עצמו בדברים שאמר.

כישלונם של ה-"ההשכלים"

למרות שורה מרשימה של מחאות מוצלחות במשך ארבע שנים לא מצליחים אמיר השכל וחבריו למשוך מספרים משמעותיים של מצביעי ימין לצידם. למעשה, גוש הימין גדל מאז הבחירות מ-58 מנדטים ליותר מ-61 מנדטים. אפילו מאוכזבי נתניהו, ויש רבים מהם, מעדיפים את ימינה על פני גוש המרכז-שמאל.

רבים מהמשתתפים בהפגנות נגד נתניהו הם בני "השבט הלבן", שמתנגדים לנתניהו מיום הופעתו בזירה הפוליטית. איך אמר לי ידיד שגר בקיסריה שהתבקש להצטרף להפגנה מול ביתו של נתניהו: "הבטחתי להם שביום שבו יגיע מפגין אחד מאור עקיבא, אני אצטרף למארגני ההפגנה". מיותר לציין שידידי עדיין לא נאלץ לעמוד בהבטחתו.

גישת "גנבו לנו את המדינה" וההתנהלות הצבועה של אדוני הארץ הן מבין הסיבות העיקריות מדוע הפגנות ה-"השכלים" מעוררות דחייה בקרב רוב מצביעי הימין, שנמנעים להצטרף למחאה למרות כישלון חרוץ של נתניהו בניהול משבר הקורונה. אחרי הכל, אולי גישה אדנותית נוסח "אני הבאתי את ההורים שלך!" היא לא דרך טובה במיוחד למשוך אנשים לצידך.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל