עידן "הכל שפיט" תם ב-7 באוקטובר

מאות תושבי רצועת עזה ששהו בישראל לפני ה-7 באוקטובר, נעצרו לאחר טבח שמחת תורה על ידי כוחות הביטחון. ביום שישי עתרו שתי עמותות עתירה בשמם נגד המדינה בדרישה ליידע את משפחותיהם על מקום הימצאם ובמידה שהם עצורים במקום מעצר שאינו מקום מעצר מוכרז, להורות על שחרורם לגדה המערבית.

לצערי, השופטת רות רונן לא דחתה את העתירה על הסף תוך קביעת הוצאות נכבדות לעותרים, ולמרבה התדהמה היא ביקשה תגובה מקדמית ממשיבי המדינה ביחס לחלק מהעותרים (עניין איאד אבו עאבד, בג"ץ 7946/23).

בא כוח המדינה צריך להשיב לבית המשפט העליון את התשובה הבאה:

"ראש וראשון, הנושא אינו שפיט. בשום מדינה בעולם, בתי משפט לא דנים בנושאים צבאיים מובהקים בזמן מלחמה. שנית, רצועת עזה היא יישות אויב אשר נשלטת על ידי השטן החמאסי. שופטי בג"ץ כנראה לא מבינים כי החל מה-7 באוקטובר 2023, נתיני יישות אויב לא ימשיכו לקבל זכות עמידה בבית המשפט העליון של מדינת ישראל על כל תביעה מצידם ונושאים ביטחוניים מובהקים לא ימשיכו להידון במסגרת משפטית.

אסור שבאי כוח המדינה יחזרו על הטעות שעשה בא כוח הפרקליטות הצבאית, כאשר השיב לעתירה בה ביקש העותר כי יינתן צו על-תנאי נגד 'אילוץ בית החולים אלקודס שבעיר עזה להתפנות', נגד תקיפת בית החולים, ולמצער נגד פינוי ותקיפת בית החולים כל עוד לא התפנו ממנו החולים הנמצאים בו למקום בטוח (עניין רופאים לזכויות אדם, בג"ץ 7624/23). למרות שמדובר בנושא לא שפיט בעליל, למרות שמדובר בהתערבות בפועל בלחימה, למרות שהעתירה הוגשה על סמך פנייה שהגיעה מבית החולים העזתי לעותר, ארגון רופאים לזכויות אדם, למרות שלא היה שום בסיס עובדתי לעתירה ולמרות שהעותר לא עמד בדרישות משפטיות אלמנטריות כמו הגשת תצהיר או פנייה מוקדמת לרשויות הצבא, שגתה הפרקליטות הצבית והשיבה לעתירה. לא זאת בלבד, הפרקליטות הצבאית אף התחייבה בתגובתה כי 'נכון לעת הזו אין כוונה לתקוף את בית החולים אל-קודס בעיר עזה', וכך עדכנה את רוצחי החמאס איפה הם יכולים למצוא מקום בטוח להתחבא בו מפני התקפה ישראלית. אני וכל באי הכוח האחרים של המדינה, לא נחזור על הטעות האומללה הזו ולא נעדכן את יחיא סינוואר ואת מוחמד דף בתוכניות צה"ל דרך דיונים בבית המשפט העליון.

מכיוון שבאי כוח המדינה עסוקים בימים אלו בהעמדה לדין של נתינים עזתיים שהיו מעורבים בטבח, ושל חסידי החמאס שמזדהים עם רציחת נשים, ילדים וטף, אני שולח לכם את התשובה בכתב, ואין לי שום כוונה להתייצב לעתירה בה עותרים בשם נתיני אויב נגד מדיניות ביטחונית בעת מלחמה. אני מצפה שתעשו את מה שהייתם צריכים לעשות מלכתחילה, ותדחו את העתירה המבישה הזו על הסף, תוך שאתם פוסקים הוצאות נכבדות לעותרים".

ואם התשבוה דלעיל ארוכה יותר על המידה, אפשר להשיב לבית המשפט העליון בשבע מילים בלבד: "עידן 'הכל שפיט' תם בטבח השבעה באוקטובר".

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל