"זמן לעזוב" מאת ג'ודי פיקו

במרכז ספרה של ג'ודי פיקו ניצבת תעלומה: אמה של ג'נה מטקאף, מאלפת הפילים אליס מטקאף, נעלמה באופן מסתורי ממקלט הפילים בו חיה המשפחה. בעת האירוע היתה ג'נה בת שלוש, וכעת, בגיל 13, היא יוצאת למסע חיפושים נרחב אחר אמה. היא רותמת לעזרתה שני עוזרים, סריניטי, מתקשרת שהנחתה תוכנית אירוח בטלוויזיה הארצית אך כוכבה דעך, וורג'יל סטנהופ, שוטר לשעבר שהפך לחוקר פרטי. כדרכה של פיקו נמסרת העלילה במספר קולות: מפי אליס, ג'נה, סריניטי וורג'יל.

היעלמותה של אליס אפופת מסתורין ונחשפת טיפין טיפין. אנו מתוודעים לסיפור האהבה הייחודי של אליס ותומס מטקאף שחיו במקלט הפילים בניו אינגלנד עם בתם. יחד איתם חיים עוד שלוש מטפלים בפילים – בני הזוג גידיון וגרייס קארטרייט ואמה של גרייס, נבי רול.

הסיפור נפתח במציאת גופתה המחוצה של נבי רול בשטח המקלט. האם מדובר ברצח או בתאונה? ולאן נעלמה אליס? עשר שנים חלפו והשאלות עדיין מהדהדות. התושייה והיצירתיות של סריניטי ושל ורג'יל מובילות להתקדמות בחקירה אולם ככל שהחקירה מתקדמת, חששותיה של ג'נה מפני מה שעלול להתגלות גוברים והולכים. היא כמהה לאמת אך חוששת מפניה, מייחלת למצוא את אמה בחיים אך מתחלחלת מן המחשבה כי ננטשה.

פיקו מעדיפה כתיבה ארכנית ונפתלת וככל שהעלילה מתפתחת כך היא גם מסתבכת והולכת. כל אימת שנדמה לקורא כי הוא נוגע באמת, מסתבר שזוהי רק תפנית נוספת בסיפור. לקראת הסיום קצב האירועים הולך וגובר והספר מסתיים בשיא עוצמתי המתיר את כל הקשרים וחושף את האמת.

על אף שבספריה האחרים של פיקו כתיבתה קולחת ומרתקת, הפעם יצא מתחת ידיה רומן מייגע ולא מאוזן מבחינה עלילתית. כך, למשל, הספר רצוף קטעים מיומנה של אליס שרבים מהם מוקדשים לחקר האבל בקרב פילים: פילה המתאבלת על גורה שלא שרד, שבט פילים המכבד את זכרה של הפילה המטריארכית שלו ועוד. אני אוהבת פילים אבל אם הייתי רוצה ספר זואולוגי בנושא, לא הייתי בוחרת ברומן לשם כך. גם תחילת סיפור אהבתם אליס ושל תומס מטקאף, המסופר על ידי אליס, ארוך, איטי ואינו תורם רבות להתקדמות העלילה. מנגד, לקראת סוף הספר, כאשר האירועים הולכים ומתבהרים, קצב התקדמות העלילה מהיר ואינטנסיבי מדי, ונותרתי בתחושת חוסר נוחות באשר להתרה הסופית. מלבד כל זאת, הספר הזה עצוב מאוד. עצוב מדי. "זמן לעזוב" עוסק באבל, בגעגוע, בחוסר, אך למרות שפיקו מצטיינת בחיבור הקורא מבחינה רגשית לעלילה, הפעם הזו לא התחברתי לסיפור. לא מספריה הטובים של סופרת מצוינת זו.

זמן לעזוב / ג'ודי פיקו
כנרת זמורה ביתן, 2016
תרגום מאנגלית: קטיה בנוביץ'
416 עמודים

דניאלה ש. היא מבקרת הספרים של אתר דיומא