הערכים המקודשים של פרופ' מני מאוטנר

נובמבר 2019, כחודש לאחר תום השימוע לפני הגשת כתב אישום שנערך לבנימין נתניהו, פרופ' מני מאוטנר כותב מאמר לעיתון "הארץ" שכותרתו "משפט בכיכר העיר". במאמרו, מאוטנר מביע הלם וחלחלה מהטענה שזוכה לתמיכה ציבורית לא מבוטלת באותה העת, כי הפרקליטות מנהלת הליך פלילי נגד נתניהו משיקולים פוליטיים:

"יש סימנים לכך שחוגים נרחבים בציבור אכן מקבלים את הטענה, שהמשטרה והפרקליטות 'תפרו תיק' לראש הממשלה, לאחר שהמאמץ להחליפו בדרכים פוליטיות נכשל שוב ושוב. אבל מאבקו של ראש הממשלה על חפותו אינו מתקיים כעת בדעת הקהל; הוא מתקיים במוסדות המקצועיים של הפרקליטות, ואנשי ראש הממשלה אינם מנהלים, אפוא, את מאבקם בזירה הנכונה. המחשבה שדעת הקהל תצליח לגרום לאנשי הפרקליטות לסטות ממה שמתחייב על פי ההבנות המקצועיות שלהם, היא מופרכת"

בסוף המאמר, מאוטנר מזכיר לקוראיו עד כמה חשוב לשמור על האוטונומיה של המשפט מפני התערבות פוליטית: "על כולנו לשוב ולשנן לעצמנו את החשיבות העליונה של שימור האוטונומיה של המשפט, במיוחד בענייני אשמה וחפות. בלי האוטונומיה הזאת נמצא עצמנו ללא הגנת הערכים המקודשים של המשפט".

פברואר 2023, זמן קצר לאחר הקמת הממשלה הנוכחית ולאחר הכרזתו של שר המשפטים יריב לוין על רפורמה משפטית - מאוטנר עובר להשמיע זמירות אחרות. במאמר "הפתרון: דחייה של משפט נתניהו והקמת ממשלת אחדות" הוא מסביר כי "נתניהו תומך ברפורמה משום שכל שותפיו עוינים את מערכת המשפט הליברלית, ובלי תמיכתו ברפורמה הם לא יסייעו לו להיחלץ ממשפטו". לפיכך, כדי לסכל את הרפורמה, מאוטנר פונה ל-"תומכי הליברליזם" וקורא להם "לסייע למצוא פתרון שיאפשר דחייה של משפט נתניהו והקמת קואליציה עם מפלגותיהם של בני גנץ ויאיר לפיד. משפט נתניהו הוא 'הקשר הגורדי' שיש להתירו. הטהרנים ודאי יימצאו צודקים, אבל האם הם גם יהיו חכמים? הדרך לדחיית המשפט היא הקפאת העיסוק בתיק 4000, ועסקת טיעון בלא קלון בתיקי 1000 ו–2000".

המשפטן המוערך שבשנת 2019 הזדעק מהטענה ששיקולים פוליטיים עומדים בבסיס ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה, עבר בשנת 2023 להציע אתנן משפטי לנתניהו כדי להניעו לפעולה פוליטית "רצויה".

ומה באשר לחשיבות העליונה של שימור האוטונומיה של המשפט, במיוחד בענייני אשמה וחפות, שמאוטנר קרא לכולנו לשוב ולשנן לעצמנו?

ובכן, מסתמא שיש דבר חשוב יותר משימור האוטונומיה של המשפט ומהפגיעה שהתערבות פוליטית בהליך משפטי תפגע בשלטון החוק - הכיבוש. מאוטנר מסביר שאם "אלו המתנגדים לסיום משפט נתניהו חרדים מפגיעה בשלטון החוק, כדאי גם שיזכרו שהכיבוש הוא ההקשר שבגדרו מתקיימות מדי יום הפגיעות הקשות באמת בזכויות האדם ובשלטון החוק".

לפני כשבועיים, הלך מאוטנר צעד נוסף קדימה. במאמר "נתניהו, אנא, זכור את נאום בר אילן" הוא דוחק בנתניהו "להכיר בזכויות הפוליטיות של העם הפלסטיני בשטחים, ולעלות על נתיב של הסדר שלום עם הפלסטינים" ויש לו גם עצה פוליטית בשבילו:

"כן, ישנו גם עניין המשפט המתנהל נגדך. אני משוכנע שאם תבחר באופציה השנייה [התקדמות בנתיב מדיני מול הפלסטינים, א. ג.] יהיה אפשר לסיים את משפטך במהירות ולשביעות רצונך. את הדברים האלה אני כותב אליך כמשפטן".

בקיצור נמרץ, מאוטנר מסביר לנתניהו שאם הוא יקדם מדינה פלסטינית, אז הליך הפלילי המתנהל נגדו יסתיים לשביעות רצונו. ואת הדברים האלו, מאוטנר טוען שהוא כותב כמשפטן.

אז פרופ' מאוטנר אמנם קיבל הכרה כמשפטן מוביל, פרסם ספרים ומאמרים נחשבים וזכה בפרסים יוקרתיים, אבל ברגע האמת הכל לא שווה דבר. למרות שהוא נוהג לדבר גבוהה גבוהה בשם "הערכים המקודשים של המשפט", המשפטן הנכבד מוכן לזרוק ערכים אלו לפח ללא היסוס, כדי לקדם את העמדות הפוליטיות שלו, אם ביחס לרפורמה המשפטית ואם ביחס להתנהלות ישראל מול הפלסטינים, תוך שהוא מנצל את ההליך הפלילי נגד נתניהו כקרדום לחפור בו.

כך לא נראה משפטן. כך נראה שרלטן.

אבישי גרינצייג הוא הכתב לענייני משפט ב-i24news ובעל טור שבועי בשבועון "בשבע"