דְּיוֹמָא

  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
דְּיוֹמָא
חמישי, 18 באוגוסט 2022
  • פייסבוק
  • טוויטר
  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
ענייני דיומא:
  • מדד-דיומא
  • פרק מספר
  • ביקורת ספרים
  • אביחי מנדלבליט
  • רוני אלשיך

על מוסרנות לא מוסרית – המקרה של ג'ון אוליבר

בקטע שזכה לתהודה רבה, מנחה תוכנית הלייט נייט ג'ון אוליבר מתח ביקורת על חוסר הסימטריה במלחמה בין חמאס לבין ישראל והאשים את הצד הישראלי בביצוע פשע מלחמה. ניסים סופר מנתח את דבריו של אוליבר ומסביר כיצד הם מעידים על פשטנות אינטלקטואלית ועל מוסרנות לא מוסרית

ניסים סופר
21 במאי 2021
ג'ון אוליבר   מקור: ויקיפדיה (סטיב ג'נניגס)
 הדפסה 

ג'ון אוליבר מנחה תוכנית הלייט נייט Last Week Tonight with John Oliver הקדיש סגמנט שלם למלחמה בין ישראל לבין החמאס ברצועת עזה. אוליבר האשים את ישראל בביצוע פשע מלחמה והלין על חוסר הסימטריה בין הצדדים הלוחמים.

אוליבר הוא לא הנציג הראשון של תעשיית הבידור לבקר את ישראל ומן הסתם הוא גם לא יהיה הנציג האחרון של תעשיית הבידור לעשות זאת.

חמש הדקות הראשונות מהסגמנט שעסק במלחמה בין ישראל לבין החמאס בתוכניתו של ג'ון אוליבר

על פניו אין שום סיבה להתייחס לדברים שנאמרים בתוכנית בידור ברצינות ויש להשאיר זירה זאת לאנשי תעשיית הבידור. כך, למשל, תם אהרן פרסם סרטון תגובה חביב בו ענה באופן הומוריסטי לטענות של אוליבר.

אולם, הסגמנט של אוליבר כן מצריך תשובה רצינית משתי סיבות. ראשית, הקטע של אוליבר מנגיש נושא מורכב בשפה פשוטה, בחן ובהומור, ומצליח בדרך זאת לשכנע לא מעט אנשים. אבל חשוב מכך, עיון בטיעונים של אוליבר מלמד על פשטנות אינטלקטואלית המגיעה לעתים לרמה של חוסר יושרה אלמנטרי ועל מוסרנות צעקנית המנסה לכסות על מוסר מפוקפק – תכונות שאופייניות לציבורים לא קטנים בעולם המערבי. והדרך הטובה ביותר להתמודד עם פשטנות אינטלקטואלית ועם מוסרנות חלולה היא לא באמצעות התעלמות אלא באמצעות דיון.

לפיכך, ראוי לפרק את מארג הטיעונים של אוליבר למרכיביו ולעיין בכל אחד מהם בנפרד.

תם אהרון משיב לג'ון אוליבר

 

חוסר פרופורציה

There is a massive imbalance when it comes to the two sides’ weaponry and capabilities. While most of the rockets aimed toward Israeli citizens this week were intercepted, Israel’s air strikes were not, John Oliver

חוט השני העובר בטיעוניו של אוליבר הוא שהואיל וישראל יותר חזקה מחמאס אז ישראל פחות צודקת מחמאס. וכמה שישראל יותר חזקה, כך היא פחות צודקת. אוליבר מעביר תפיסה באמצעות טיעוני חוסר פרופורציה. כלומר, הצבא הישראלי חזק יותר מכוחות החמאס מה שיוצר חוסר פרופורציה צבאי, ואזרחי ישראל נפגעים פחות מאזרחי רצועת עזה מה שיוצר חוסר פרופורציה בקורבנות בנפש.

כך, למשל, הוא טוען שהנטייה, בייחוד בארצות הברית, להתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני כאל סכסוך בו יש "שני צדדים" היא אולי נכונה בהיבטים מסוימים אבל לא בהיבטים אחרים "שני הצדדים יורים רקטות, אבל לצד אחד יש את אחד מהצבאות המתקדמים ביותר בעולם. שני הצדדים סובלים מקורבנות בנפש... אבל צד אחד סובל אותם באופן מעריכי".

גם אני סבור שאין "שני צדדים" בעימות בין ישראל לבין חמאס, לפחות לא בהיבט המוסרי, אבל המסקנה שאני גוזר לגבי צדקת הצדדים הפוכה משל אוליבר. בכל אופן, אוליבר לוקח את סיטואציית הלחימה הנוכחית ומרוקן ממנה את המרכיבים הבאים: מי יזם את הלחימה; מי מנסה באופן מכוון לפגוע באוכלוסייה אזרחית ומי מתאמץ לצמצם פגיעה באוכלוסייה אזרחית; מהן הסיבות בגינן יש יותר נפגעים בצד אחד.

ואחרי שהוא רוקן את סיטואציית הלחימה מכל היבטיה הענייניים והמוסריים, אוליבר נשאר עם המשוואה הפשטנית וחסרת המוסר – הצד עם פחות קורבנות בנפש הוא הצד הלא צודק בגלל חוסר הפרופורציה. מדובר בגרסא פרוגרסיבית לתפיסת "ספירת הגופות" שהייתה רווחת בצבא האמריקאי. אם בזמן מלחמת וייטנאם הפיקוד האמריקאי ספר גופות הרוגים כהוכחה להצלחה צבאית, הרי בקרב פרוגרסיבים מסוגו של אוליבר – כמה שיש יותר קורבנות בנפש בצד אחד כך הצד הזה צודק יותר, או למצער מספר ההרוגים בשני הצדדים צריך להיות דומה כדי שהצדק יהיה עם שני הצדדים.

לא צריך אנלוגיות כדי להבין כמה המשוואה של אוליבר פשטנית ולא מוסרית, אבל אציג אחת בכל זאת. הצבא האמריקאי הרבה יותר חזק מהכוחות הצבאיים של דאע"ש. פועל יוצא, אם הצבא האמריקאי היה בוחר להילחם בדאע"ש, הרי אליבא דאוליבר הצד של ארצות הברית היה "צודק" פחות בגלל חוסר הפרופורציה ביכולות הצבאיות של שני הצדדים. ואם בלחימה היו נופלים שבעה חיילים אמריקאים ושמונים לוחמי דאע"ש הדבר היה מוסיף ומבסס את העמדה המוסרנית הריקנית שמציג אוליבר בגלל חוסר הפרופורציה במספר הנפגעים. ואפילו אם לוחמי דאע"ש היו עורפים את ראשיהם של חמישים אזרחים חפים מפשע, עדיין מאזני הפרופורציה של אוליבר היו נוטים לרעת ארצות הברית.

אבל אם זה לא מספיק מגוחך עד לנקודה זו, אוליבר מגדיל ועושה רדוקטיו אד אבסורדום לעצמו כשהוא מדבר על "כיפת ברזל".

אוליבר מסביר ש-"כיפת ברזל" היא מערכת הגנה צבאית שבאמת עובדת. כך, שבעוד מדינת ישראל יכולה להגן על אזרחיה במידה לא מבוטלת מפני ירי הרקטות עליהם, החמאס לא יכול להגן על אזרחיו מפני הירי של ישראל, וזה, כמובן, יוצר חוסר פרופורציה.

כלומר, אוליבר יוצר משוואה לפיה כמה שמדינה יכולה להגן על אזרחיה באופן טוב יותר כך יש לה פחות לגיטימציה לתקוף את מי שמנסה לפגוע בהם. וכמה ששלטון תוקפני משקיע פחות מאמץ בהגנה על אזרחיו כך יש פחות לגיטימציה למדינה אותה הוא תוקף להגיב לתקיפותיו. ההגנה על אזרחים הופכת ממעלה מדינתית לסוג של חטא מדינתי.

למה הדבר דומה? לכוח משטרה הנמצא בקרב יריות עם כנופיה של פושעים חמושים בנשק אוטומטי שמנסים לרצוח כמה שיותר אזרחים – אבל לשוטרים יש אפודים נגד כדורים ולפושעים אין. על פי המשוואה של אוליבר בגלל שהאפודים של השוטרים עוצרים חלק מהכדורים יש להם פחות לגיטימציה לירות על הפושעים.

משוואה מטורללת כגון זו יכולה להישמע הגיונית רק לבעלי מוסר פרוגרסיבי במיוחד.

Iron Dome Operation Guardian of the Walls May 2021. XVIII cropped

מערכת כיפת ברזל משגרת טיל טמי"ר כדי ליירט רקטה שנורתה מרצועת עזה לעבר ישראל – ג'ון אוליבר: "חוסר איזון"

 

פשע מלחמה

it is true that militants from Palestinian groups like Hamas fired over a thousand rockets toward Israel this week, and that is reprehensible, John Oliver

אוליבר מאשים את ישראל בביצוע פשע מלחמה. ומה פשע המלחמה אליו מתכוון אוליבר? השמדת מגדל אל-ג'לאא על ידי ישראל. אוליבר מציין שהשמדת מתחם מגורים נראית כמו פשע מלחמה.

The Israeli Air Force bombed Jalaa Building Osps7

השמדת מגדל אל-ג'לאא על ידי ישראל – ג'ון אוליבר: "נראה כמו פשע מלחמה"

אוליבר הוא קומיקאי ומנחה תוכנית בידור כך שקשה לצפות ממנו להבנה בדיני המלחמה. אוליבר מן הסתם לא טרח לקרוא מחקרים אקדמיים על הפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה, הוא מן הסתם לא מתעניין מהם אובייקטים בעלי "שימוש כפול" וסביר להניח שהוא לא יודע מהם ההבדלים בין "דוקטרינת האפקט הכפול" לבין "דוקטרינת הכוונה הכפולה" – וזה בסדר גמור. אבל כאשר משתמשים בביטוי "פשע מלחמה" כדאי לפחות לדעת משהו אודות הנושא. ישנן סיטואציות בהן התקפה על מתחם מגורים מותרת במלחמה. כך, למשל, כאשר האויב עושה שימוש צבאי במתחם.

עכשיו, חשוב להבין שמשפט אינו מתמטיקה. פועל יוצא, גם אם "מותר" לתקוף מתחם מגורים בו יש נוכחות צבאית, אפשר לטעון שהתקיפה הישראלית אינה הולמת את עיקרון המידתיות, כלומר שהנזק שהוסב לאובייקט האזרחי הינו מופרז ביחס ליתרון הצבאי הממשי והישיר הצפוי. אך אוליבר לא באמת בא לעסוק במורכבויות ומבחינתו אם ישראל תקפה מתחם מגורים, גם יש בו נוכחות צבאית של חמאס, זה נראה בעיניו כמו פשע מלחמה.

רגע אחד, אבל איך טיעון "פשע המלחמה" מתיישב עם הטיעון הקודם של אוליבר?

כזכור, אוליבר ביקר את ישראל על חוסר הפרופורציה במספרי הנפגעים, אבל אפילו הוא מכיר בכך שישראל השמידה את מגדל אל-ג'לאא רק אחרי שהזהירה את השוהים במגדל להתפנות ממנו. כלומר, מדובר בפעולה לוחמתית בה ישראל נקטה באמצעי קיצוני להפחתת הפגיעה בלא מעורבים. הבלבול המוסרי של אוליבר מקשה עליו לשמור על עקביות של הטענות שלו עצמו.

אבל חוסר העקביות והבלבול המוסרי בולטים יותר כאשר אנו בוחנים את הדרך בה אוליבר מתאר את פעולות חמאס.

ירי של מאות ואלפי רקטות לעבר אוכלוסייה אזרחית בכוונה לפגוע בהם הוא באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים – פשע מלחמה. בסוגיה זו איני מכיר שום פרשנות משפטית שטוענת כי מה שחמאס עושה אינו פשע מלחמה. יתרה מזאת, הואיל וירי על אוכלוסייה אזרחית הוא פרקטיקה נרחבת ושיטתית של חמאס מזה עשרים שנה אפשר אף להגדיל ולטעון שמדובר בפשע נגד האנושות.

ובכן, לא לדעת אוליבר.

"זה נכון שפעילים צבאיים של קבוצות פלסטיניות כמו חמאס ירו מעל לאלף רקטות לעבר ישראל השבוע וזה ראוי לגינוי".

ירי של אלף רקטות לעבר אוכלוסייה אזרחית בכוונה לפגוע זה לא פשע מלחמה אלא רק "ראוי לגינוי". נחמד.

ואם זה לא מספיק כדי להבין שהביקורת של אוליבר היא הפגנה בוטה של מוסרנות לא מוסרית, כדאי לבחון מהי הסיבה למלחמה לשיטתו.

אוליבר מאמץ, ביודעין או שלא ביודעין, חלק מהנרטיב של חמאס לפרוץ המלחמה. כידוע, אחת מההנמקות של חמאס לפתיחה במעשי האיבה הייתה הדיון המשפטי על פינוי משפחות פלסטיניות בשייח' ג'ראח. העותרים המבקשים את הפינוי טוענים כי מדובר בקרקע בבעלות יהודית והעניין נדון בערכאות מזה 15 שנה.

אין חולק שמדובר בסוגיה סבוכה. ברם, לא ברור לי איך אוליבר יכול לתקוף את ישראל על סוגיית שייח' ג'ראח בלי לציין שאין בכך שום הצדקה לפתיחה במלחמה בכלל ולביצוע פשעי מלחמה כמו ירי מכוון לעבר אוכלוסייה אזרחית בפרט. נניח שצ'כיה תפנה את מעט הגרמנים המתגוררים בחבל הסודטים ובתגובה גרמניה תירה רקטות על פראג. גם אם אוליבר יחזיק בדעה שהמעשה של צ'כיה פסול, האם הוא יצדיק ירי גרמני על אזרחי צ'כיה? מסופקני.

אבל כל עוד הירי של חמאס לעבר אוכלוסייה אזרחית "ראוי לגינוי" בעיני מגדלורים מוסריים כמו אוליבר – מה לנו כי נלין?

Ramat Gan after a missile hit May 2021. II IDF

בניין מגורים ברמת גן לאחר שנפגע מרקטה שנורתה על ידי החמאס – ג'ון אוליבר: "ראוי לגינוי"

 

מוסרנות חלולה

Lots is complicated here, but some things are pretty simple. One side is suffering much more, John Oliver

בעוד הפשטנות האינטלקטואלית מביאה את הטיעונים של אוליבר למחוזות האבסורד המעט קומי, המוסרנות החלולה שלו מעוררת קבס – הצד שסובל יותר הוא הצודק ולא משנה מה אותו צד מעולל.

בהווייה המוסרית של אוליבר אין ארגון טרור לעומת דמוקרטיה, אין צד שפתח במלחמה לעומת צד שנגרר למלחמה, אין צד שתוקף אוכלוסייה אזרחית באופן מכוון לעומת צד שמשקיע מאמצים לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה אזרחית – יש רק צד "חזק" וצד "חלש" ומספרי הרוגים בכל צד כדי לקבוע לאן מאזני הצדק נוטים.

אני לא הראשון להרגיש שאם היו נהרגים יותר ישראלים לג'ון אוליבר היה יותר נוח – מבחינה מוסרית – עם המלחמה הזו. עם זאת, בתור מי שמשפחתו, חבריו ואזרחי מדינתו נמצאים תחת אש מכוונת איני נלהב במיוחד להקריב חיי אזרחים ישראלים רק כדי שאוליבר ירגיש יותר נוח. גם איני מתכוון לתמוך בהחלשת צה"ל או בחיזוק החמאס רק כדי שהלחימה בארגון הטרור הרצחני הזה תהיה יותר "מאוזנת". אבל המוסרנות חסרת המוסר של אוליבר ושל אחרים המחזיקים בדעתו צריכה להיות ברורה לא רק לאזרחים ישראלים שחמאס מנסה לטבוח בהם אלא לכל מי שעדיין יכול להבדיל בין טוב לרע.

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא

users: ניסים סופר
  • רצועת עזה
  • חמאס
  • הסכסוך הישראלי-פלסטיני
  • מבצע שומר החומות
  • ג'ון אוליבר
הצג תגובות

Report

עוד בנושא

  • המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה? המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן... המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה? המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה? המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה?

    אהוד עילם | 20 ביולי 2022
  • אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר

    רותם אורג | 26 ביוני 2022
  • האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה

    גרשון בסקין | 30 במאי 2022
  • יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של... יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של... יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות רוסית יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות רוסית יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות...

    יעקב לופט | 09 במאי 2022
  • "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל

    דני אורבך | 05 במאי 2022

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

  • 1

    על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון

    ניסים סופר | 26 ביולי 2022
  • 2

    על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא

    אמיר מזור | 25 ביולי 2022
  • 3

    פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס

    ניסים סופר | 01 באוגוסט 2022
  • 4

    בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית של משה סעדה בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו... בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית של משה סעדה בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית של משה סעדה בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית...

    חיים רמון | 28 ביולי 2022
  • 5

    אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק

    רבקה ווייל | 31 ביולי 2022

המלצת העורכים

פרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כפרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של...פרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כפרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כפרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כ

חגי אולשניצקי | 11 באוגוסט 2022

Read more

מינוי רמטכ"ל כן, מינוי מפקד גלי צה"ל לא – על שלטונם הגחמני של היועצים המשפטיים לממשלהמינוי רמטכ"ל כן, מינוי מפקד גלי צה"ל לא – על שלטונם...מינוי רמטכ"ל כן, מינוי מפקד גלי צה"ל לא – על שלטונם הגחמני של היועצים המשפטיים לממשלהמינוי רמטכ"ל כן, מינוי מפקד גלי צה"ל לא – על שלטונם הגחמני של היועצים המשפטיים...מינוי רמטכ"ל כן, מינוי מפקד גלי צה"ל לא – על שלטונם הגחמני של...

חיים רמון | 10 באוגוסט 2022

Read more

לשפוט את העבר – איך מיישבים בין החקירה המשפטית למחקר ההיסטורי?לשפוט את העבר – איך מיישבים בין החקירה המשפטית למחקר ההיסטורי?לשפוט את העבר – איך מיישבים בין החקירה המשפטית למחקר ההיסטורי?לשפוט את העבר – איך מיישבים בין החקירה המשפטית למחקר ההיסטורי?לשפוט את העבר – איך מיישבים בין החקירה המשפטית למחקר ההיסטורי?

יואב גלבר | 08 באוגוסט 2022

Read more

האמנם מצור על רצועת עזה?האמנם מצור על רצועת עזה?האמנם מצור על רצועת עזה?האמנם מצור על רצועת עזה?האמנם מצור על רצועת עזה?

ניסים סופר | 07 באוגוסט 2022

Read more

הנתק בין הפריפריה לשמאל – מבט אחרהנתק בין הפריפריה לשמאל – מבט אחרהנתק בין הפריפריה לשמאל – מבט אחרהנתק בין הפריפריה לשמאל – מבט אחרהנתק בין הפריפריה לשמאל – מבט אחר

יריב מוהר | 04 באוגוסט 2022

Read more

החדשים ביותר

מדד-דיומא – עשר החברות הגדולות ביותר לפי הכנסות, 2022 מדד-דיומא – עשר החברות הגדולות ביותר לפי הכנסות, 2022 מדד-דיומא – עשר החברות הגדולות ביותר לפי הכנסות, 2022 מדד-דיומא – עשר החברות הגדולות ביותר לפי הכנסות, 2022 מדד-דיומא – עשר החברות הגדולות ביותר לפי הכנסות, 2022

מערכת דיומא | 16 באוגוסט 2022

מפכ"ל ופרקליט מדינה מעל החוק – בעקבות מאמרו של ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל מפכ"ל ופרקליט מדינה מעל החוק – בעקבות מאמרו של ראש מח"ש לשעבר... מפכ"ל ופרקליט מדינה מעל החוק – בעקבות מאמרו של ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל מפכ"ל ופרקליט מדינה מעל החוק – בעקבות מאמרו של ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל מפכ"ל ופרקליט מדינה מעל החוק – בעקבות מאמרו של ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל

חיים רמון | 15 באוגוסט 2022

שרי המלחמה – אישור מבצע צבאי כהחלטה שרירותית של יועצים משפטיים לממשלה שרי המלחמה – אישור מבצע צבאי כהחלטה שרירותית של יועצים משפטיים... שרי המלחמה – אישור מבצע צבאי כהחלטה שרירותית של יועצים משפטיים לממשלה שרי המלחמה – אישור מבצע צבאי כהחלטה שרירותית של יועצים משפטיים לממשלה שרי המלחמה – אישור מבצע צבאי כהחלטה שרירותית של יועצים משפטיים לממשלה

ניסים סופר | 14 באוגוסט 2022

"כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ

עומר בלסקי | 13 באוגוסט 2022

עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022

מערכת דיומא | 13 באוגוסט 2022

מידע שימושי

  • אודות דיומא
  • תנאי שימוש

כלים

  • RSS דיומא
  • Push דיומא
  • ניוזלטר דיומא

פרסום

  • מדיניות פרסום
  • מדיניות פרטיות

צרו קשר

  • פנייה למערכת
  • שלחו מאמר

© 2020 כל הזכויות שמורות להוצאת דְּיוֹמָא