הנשיא הנבחר ג'ו ביידן מכיר היטב את המזרח התיכון ואת הבעיות הקיימות בו, אך עדיין לא ידוע מה תהיינה האסטרטגיות המדיניות בהן יבחר לנקוט באזור. האם יחזור למדיניות של הנשיא ברק אובמה? האם ימשיך את המדיניות של הנשיא דונלד טראמפ? או שמא ינקוט במדיניות מקורית משל עצמו? להלן אציין כמה מהסוגיות עימן יצטרך ממשל ביידן להתמודד במזרח התיכון ואציע מה שאני חושב שצריכה להיות הדרך הנכונה להתמודד איתן.
איראן
הסוגיה האזורית החשובה ביותר היא כמובן איראן. מבחינה אובייקטיבית הייתה מדיניותו של טראמפ כלפי איראן כישלון מוחלט. איראן קרובה כיום לפצצה יותר משהייתה כאשר נכנס טראמפ לבית הלבן. איראן הגדילה את מלאי האורניום המועשר שברשותה פי כמה וכמה ממה שהותר לה בהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. לפיכך, כצעד ראשון ביידן צריך להחזיר את ארצות הברית להסכם הרב צדדי שבין איראן לבין השותפים בקואליציה הבינלאומית. על ארצות הברית לדאוג שאיראן תצמצם מיד את מלאי האורניום שלה כדי להרחיקה מהפריצה לעבר פצצה. בנוסף, על ארצות הברית לדאוג לכינונם של מנגנוני ניטור ואימות מחמירים יותר מאלה שנכללו בהסכם המקורי. נכונותה של ארצות הברית לחזור להסכם תוכל לאפשר לה להשיג זאת.
החששות הישראליים מכך שההסכם אמור להיות תקף רק לעשר שנים, אינם מוצדקים מכיוון שאיראן, שלא כמו ישראל, חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). בכוחה של אמנה זו למנוע מאיראן לבנות פצצת גרעין אי פעם. מאחר שאמנת ה-NPT הופרה בעבר בידי איראן, ארצות הברית צריכה לפעול יחד עם בעלות בריתה כדי לחזק את יכולות הפיקוח הנכללות באמנה ולוודא כי כל המדינות החתומות עליה מצייתות לתקנות המחמירות ביותר שבה. את הציות של איראן להגבלות של האמנה תוכל ארצות הברית לתגמל בהסרת הסנקציות שהטיל עליה טראמפ לאחר שנטש את הסכם הגרעין.
הממשל החדש צריך לחזק, על ידי אשרור כל ההסכמים עם איראן במועצת הביטחון, את המוסדות הבינלאומיים שטראמפ רמס, ולפקח על מכירת נשק לאיראן, דבר שהממשל הקודם כשל בו.
ארצות הברית חייבת להיכנס לסבב נוסף של משא ומתן עם איראן על הצטיידות בטילים בליסטיים והפצה של טרור אזורי. דבר זה אינו חלק מהסכם הגרעין, אך על הממשל החדש להביאו לשולחן הדיונים. נושאים אלו מדאיגים מאוד את הסעודים, את איחוד האמירויות הערביות ומדינות אחרות במפרץ וכמובן את ישראל. אין ודאות שאיראן תהיה פתוחה למשא ומתן עליהם, אך לממשל חדש בוושינגטון נפתחה כעת הזדמנות לנסות להשיג הישגים במקום שבו נכשלו ממשלים קודמים.
מתקן המים הכבדים באראק
מדינות המפרץ הערבי
המדיניות העוינת לאיראן שנקט ממשל טראמפ, קירבה את ארצות הברית אל סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין. לבטח הייתה לכך השפעה ישירה על כינון הסכמי השלום והנורמליזציה בין ישראל לבחריין ולאיחוד האמירויות. את ההישג הזה אי אפשר לקחת מטראמפ. את הסכמי אברהם יש לחזק בד בבד עם מחויבות מוחלטת של ארצות הברית לבלימת השאיפות האיראניות באזור.
ראוי שממשל ביידן ימשיך לראות נכוחה את התפקיד המרכזי שהסעודים ממלאים בייצוב האזור, וחשוב כי עם חילופי הדורות בממלכה הממשמשים ובאים, תמשיך ארצות הברית לתמוך ברפורמות שיזם יורש העצר מוחמד בן סלמן. אני סבור שיהיה נבון להדגיש בפני איחוד האמירויות וסעודיה כי ארצות הברית מייעדת להן תפקיד מרכזי בקידום שלום ישראלי-פלסטיני וכמובן גם בפיתוח הכלכלי של האזור כולו.
לדעתי, חיוני שארצות הברית תקים "מועצה אזורית לביטחון ושגשוג", שתכלול את ישראל ואת מדינות ערב שיש להן הסכמי שלום ונורמליזציה עימה. פורום זה יפעל למען חיזוק מערכת היחסים של ארצות הברית עם מדינות האזור ויוכל לקדם את היציבות, השלום ופיתוח הכלכלה במזרח התיכון.
בעבר מילאו מצרים וירדן תפקידים חשובים במסלול הישראלי-הפלסטיני, בדרך כלל בהגשת עזרה בפתרון משברים. בסיוע איחוד האמירויות הערביות ובחריין, יכולות מצרים וירדן למלא עכשיו תפקיד הרבה יותר מרכזי ביצירת ברית אזורית לביטחון ושגשוג, ומפירותיה ייהנו כל המדינות, כולל הפלסטינים.
טקס החתימה על הסכם אברהם
תהליך השלום הישראלי-הפלסטיני
אני מניח שממשל ביידן יכונן מחדש קשרים מלאים עם הרשות הפלסטינית. הממשל יחדש את הסיוע הכלכלי של ארצות הברית לרשות הפלסטינית ולאונר"א ויאפשר פתיחה מחודשת של משרדי אש"ף בוושינגטון. אני גם מניח שהממשל יפתח מחדש את הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים שהיא הנציגות המקומית הראשית של ממשלת ארצות הברית למגעים עם הפלסטינים.
מעבר לצעדים הללו, לדעתי ארצות הברית צריכה לסייע לפלסטינים בהכנת הבחירות הבאות. הפלסטינים לא הגיעו לקלפי מאז 2006 וחיוני לקיים בחירות בעתיד הקרוב מאוד. ארצות הברית צריכה לעודד את הרשות הפלסטינית לעשות רפורמות בחוק הבחירות ובחוק המפלגות. אך הדבר החשוב ביותר הוא להגיש לרשות הפלסטינית סיוע בחינוך לבוחרים. הפלסטינים צריכים להבין כיצד לנהל בחירות דמוקרטיות, חופשיות והוגנות בלי לפתוח דלת למפלגות פוליטיות קיצוניות, אשר אינן מאמינות בדמוקרטיה ומבקשות להרוס את הסיכוי להתפתחות הדמוקרטיה הפלסטינית. לארצות הברית יכול להיות תפקיד חשוב וחיובי בנושא זה.
מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית. יקדם בחירות?
ממשל ביידן לא יסטה מהנורמות שהיו מקובלות במערכת היחסים בין ארצות הברית לבין ישראל במשך שנים רבות. כך, למשל, יימשכו הקשרים ההדוקים בין מערכות הביטחון של שני הצדדים על כל רובדיהן. עם זאת, ממשל ביידן צריך לחזור למדיניות של הגדרת קווים אדומים ברורים שאסור לחצות, כמו הבנייה בהתנחלויות מחוץ לגושים. אף על פי שנראה לי כי פתרון שתי המדינות אינו אפשרי עוד, המשך בנייה מסיבית של ישראל מעבר לגושים מסב נזק משמעותי לסיכויים לשלום בין ישראל לבין הפלסטינים.
העצה הטובה ביותר שאוכל להשיא לממשל ביידן היא להימנע מליזום תהליך שלום חדש בהובלת ארצות הברית. ממשל ביידן צריך ליידע את הישראלים והפלסטינים כי ארצות הברית מצפה מהם לחזור למשא ומתן ישיר ביניהם, בלי מתווך אמריקני. הניסיון מלמד שהמשא ומתן הישראלי-הפלסטיני הטוב ביותר היה זה שהתקיים כששני הצדדים עשו זאת לבדם. כמו כן, למדנו על בשרנו שיוזמות שלום אמריקניות מעלות את רף הציפיות, וכשאלה נכזבות רמת האלימות גוברת. בה בעת, וושינגטון צריכה להיות מוכנה להעניק תמיכה פוליטית וחומרית כאשר הצדדים יבקשו את סיועה בהשלמת הסכמים מדיניים וביישומם.
גרשון בסקין הוא יזם חברתי ופוליטי. ספרו האחרון In Pursuit of Peace in Israel and Palestine יצא לאור באוניברסיטת ונדרבילט שבארצות הברית ועתיד לצאת לאור בערבית בירדן ובלבנון
Report