דְּיוֹמָא

  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
דְּיוֹמָא
שלישי, 16 באוגוסט 2022
  • פייסבוק
  • טוויטר
  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
ענייני דיומא:
  • מדד-דיומא
  • ביקורת ספרים
  • פרק מספר
  • קצינים בכירים בפוליטיקה
  • ג'ו ביידן

האם ניתן להשוות בין ולדימיר פוטין לבין אדולף היטלר?

עוד לפני הפלישה לאוקראינה היו מי שהשוו בין ולדימיר פוטין לבין אדולף היטלר, אבל האם ניתן בכלל לערוך השוואה היסטורית רצינית בין השניים? ההיסטוריון פרופ' דני אורבך מסביר מדוע בסוגיית מדיניות החוץ, בהחלט אפשר לעשות אנלוגיה היסטורית בין היטלר לפוטין

דני אורבך
09 במרס 2022
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין   מקור: פיקסביי (ויקטוריה בורודינובה)
 הדפסה 

עוד לפני הפלישה לאוקראינה, היו מי שהשוו בין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לבין אדולף היטלר. השוואה זו זכתה לפופולריות רבה הן בקרב מי שהתנגד למדיניות החוץ של פוטין והן בקרב מי שהתנגד למדיניות הפנים שלו. אחרי הפלישה לאוקראינה, הפכה ההשוואה בין פוטין להיטלר לנפוצה אף יותר. מן הצד השני, היו מי שטרחו להבהיר שפוטין אינו היטלר (בדרך כלל תכף לפני שיצרו אנלוגיה היסטורית בין פעולותיו של פוטין לבין פעולותיו של היטלר).

אבל האם ניתן בכלל לערוך השוואה היסטורית רצינית בין התנהלותו של פוטין לזו של היטלר?

ובכן, התשובה לשאלה זו היא "בהחלט כן". אני לא מדבר על השוואה להיטלר של אושוויץ או של ליל הבדולח, אלא לאנלוגיה היסטורית בין מדיניות החוץ של פוטין לבין מדיניות החוץ של היטלר מול צ'כוסלובקיה, פולין ומדינות אחרות. ספר ההפעלה של גרמניה הנאצית כאילו אומץ למדיניות החוץ של רוסיה הפוטיניסטית: המטרה – יצירת אימפריה – מוסווית בהרבה מאד מלל על עוולות היסטוריות שנועד להציג את התוקפן כקורבן.

בזמנו, כשחקרתי את המחתרת האנטי-נאצית ברייך השלישי, קראתי הרבה מאד על משבר הסודטים של 1938, ועכשיו אני רואה את ההיסטוריה חוזרת על עצמה כמעט במדויק. היטלר ואנשיו הרי הציגו את עצמם כמי שמתקנים את הסכם וורסאי שדיכא את גרמניה, ומתמודדים מול מצור מערבי עוין מכל הכיוונים. "לא אני, ולא אף אחד אחר בגרמניה, רצה במלחמה ב-1939", כתב הפיהרר בשכנוע עצמי בצוואתו הפוליטית. גרמניה הנאצית תמיד העלתה טענות ספציפיות נגד המדינות שאותן התקיפה, כמו פולין וצ'כוסלובקיה, בעיקר רדיפה של מיעוטים דוברי גרמנית. אם תקראו את המאמרים של מנהיגים נאצים משנות השלושים ותשכחו מההקשר – אתם עלולים כמעט להשתכנע. באופן דומה, גם פוטין מציג את עצמו כמי שמתקן עוול היסטורי נגד רוסיה ובונה מחדש את ה-"עולם הרוסי" שנחרב עם נפילת ברית המועצות. גם פוטין מדבר על תוקפנות מערבית, על מצור מכל הכיוונים, ועל עוולות נגד מיעוטים אתניים דוברי רוסית במדינות השכנות, בעודו מציג את עצמו כשוחר שלום ואת יריביו כמחרחרי מלחמה.

Ukrainians Stage Protest in London Putin as Hitler 2014 David Holt

כרזה המשווה את פוטין להיטלר בהפגנה של אוקראינים בלונדון, 2014

גם פוטין וגם היטלר משלבים טיעונים ספציפיים עם קובלנות גורפות שנועדו להרחיב את הסכסוך ותמיד להשאיר עילה להתקפה נרחבת יותר בסיבוב הבא. לא משנה איזו "בעיה" הצליחה גרמניה לפתור, תמיד נותר עוד מיעוט גרמני במדינה אחרת ש-"צריך להגן עליו" ועוד אי צדק היסטורי שצריך למגר. פוטין טוען שהוא מגן על דוברי הרוסית במזרח אוקראינה, אולם תובע גם "דה-נאציפיקציה" ו-"דה מיליטריזציה" של אוקראינה, מטרות שדורשות כיבוש של כלל המדינה. חשוב מכל, מטרות אלו יכולות להצדיק בקלות התקפה עתידית על מדינות אחרות באזור כמו מולדובה, לטביה, ליטא, אסטוניה ואפילו פולין. חלק ממדינות אלו מכילות מיעוטים דוברי רוסית, את רובן פוטין גם כך כבר נוהג להאשים בנאציזם, ומלבד מולדובה, כולן חברות בנאט"ו וכביכול משתתפות במצור העוין נגד רוסיה.

וכמו שיש דמיון רב בין מדיניות החוץ התוקפנית של פוטין לבין מדיניות החוץ התוקפנית של היטלר, מתקיים דמיון לא מבוטל גם בין מי שניסו לתרץ את התנהלות הדיקטטור הגרמני אי אז לבין מי שמנסים לתרץ את התנהלותו של הדיקטטור הרוסי כיום. כמו אז גם עתה צצים להם כל מיני מומחים גיאופוליטיים שמפצירים בנו "להבין" את התוקפן ושמקדמים את התפיסה הנואלת ש-"אין דיקטטור רע, אלא רק דיקטטור שרע לו". אלו שהצדיקו את טיעוני גרמניה בנוגע להסכם וורסאי בסוף שנות השלושים, כאילו התגלגלו לתוך כל אנשי האקדמיה, הבלוגרים, והגנרלים בדימוס שמספרים לנו שפוטין פועל רק כי "נאט"ו התרחבה מזרחה בניגוד להתחייבויותיה". אולם, לא רק שנאט"ו מעולם לא התחייבה שלא להתרחב מזרחה, ולא רק שנאט"ו התרחבה אך ורק בדרכי שלום, היא גם מעולם לא תקפה את רוסיה בשעה שזו שבה ופלשה למדינות הסובבות אותה. אבל לאפולוגטים של פוטין העובדות הללו אינן מעלות ואינן מורידות. לכל דיקטטור אימפריאליסטי תמיד יהיו סנגורים שמסרבים להבין כי גם דרישותיו המוגבלות לעולם תהיינה בסיס לדרישות מקסימליסטיות יותר ולסכסוך הבא.

חשוב לחזור ולהדגיש שפוטין והיטלר אינם זהים בכל ההיבטים. הרודן הרוסי אינו מתכנן, ככל הנראה, רצח עם, וגזענות אינה מניע מרכזי בספר ההפעלה שלו. כמו כן, כפי שהבהיר הכלכלן ד"ר ינאי שפיצר, פוטין התכונן למערכה הנוכחית הרבה פחות טוב ממה שהיטלר התכונן למערכה שלו. אולם, בכל מה שקשור לחזון האימפריאלי, ובעיקר לאסטרטגיה של תקיפת מדינות שכנות והצתת סכסוכים תוך הצגת עצמך כקורבן, ולדימיר ולדימירוביץ' ואדולף אלויסייביץ' דומים זה לזה כמו שתי טיפות גריז טנקים.

פרופ' דני אורבך הוא מרצה להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים

* מבוסס על מאמר שפורסם לראשונה בבלוג הינשוף

users: דני אורבך
  • ולדימיר פוטין
  • מלחמת רוסיה-אוקראינה (2022)
  • אדולף היטלר
הצג תגובות

Report

עוד בנושא

  • המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה? המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן... המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה? המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה? המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה?

    אהוד עילם | 20 ביולי 2022
  • אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר

    רותם אורג | 26 ביוני 2022
  • האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה

    גרשון בסקין | 30 במאי 2022
  • יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של... יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של... יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות רוסית יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות רוסית יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות...

    יעקב לופט | 09 במאי 2022
  • "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל

    דני אורבך | 05 במאי 2022

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

  • 1

    על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון

    ניסים סופר | 26 ביולי 2022
  • 2

    על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא

    אמיר מזור | 25 ביולי 2022
  • 3

    פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס

    ניסים סופר | 01 באוגוסט 2022
  • 4

    משדה הקרב לשדה הפוליטי – על בעיית "הקריירה השנייה" של אנשי צבא בפוליטיקה משדה הקרב לשדה הפוליטי – על בעיית "הקריירה השנייה" של אנשי צבא... משדה הקרב לשדה הפוליטי – על בעיית "הקריירה השנייה" של אנשי צבא בפוליטיקה משדה הקרב לשדה הפוליטי – על בעיית "הקריירה השנייה" של אנשי צבא בפוליטיקה משדה הקרב לשדה הפוליטי – על בעיית "הקריירה השנייה" של אנשי צבא בפוליטיקה

    יואב גלבר | 18 ביולי 2022
  • 5

    בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית של משה סעדה בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו... בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית של משה סעדה בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית של משה סעדה בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית...

    חיים רמון | 28 ביולי 2022

המלצת העורכים

ממשלת בנט – פוסט מורטםממשלת בנט – פוסט מורטםממשלת בנט – פוסט מורטםממשלת בנט – פוסט מורטםממשלת בנט – פוסט מורטם

אורי הייטנר | 03 באוגוסט 2022

Read more

אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברקאסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברקאסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברקאסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברקאסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק

רבקה ווייל | 31 ביולי 2022

Read more

על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשוןעל עבריינים בשירות החוק, החלק הראשוןעל עבריינים בשירות החוק, החלק הראשוןעל עבריינים בשירות החוק, החלק הראשוןעל עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון

ניסים סופר | 26 ביולי 2022

Read more

על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפיראעל הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפיראעל הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפיראעל הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפיראעל הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא

אמיר מזור | 25 ביולי 2022

Read more

המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה?המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן...המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה?המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה?המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה?

אהוד עילם | 20 ביולי 2022

Read more

החדשים ביותר

"כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ

עומר בלסקי | 13 באוגוסט 2022

עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022

מערכת דיומא | 13 באוגוסט 2022

פרק מספר – "תור הזהב" מאת ואנג שיאובו פרק מספר – "תור הזהב" מאת ואנג שיאובו פרק מספר – "תור הזהב" מאת ואנג שיאובו פרק מספר – "תור הזהב" מאת ואנג שיאובו פרק מספר – "תור הזהב" מאת ואנג שיאובו

ואנג שיאובו | 12 באוגוסט 2022

פרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כ פרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כ פרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כ פרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כ פרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כ

חגי אולשניצקי | 11 באוגוסט 2022

מדד-דיומא – עשרת האמנים עם הכי הרבה עוקבים בספוטיפיי, נכון לאוגוסט 2022 מדד-דיומא – עשרת האמנים עם הכי הרבה עוקבים בספוטיפיי, נכון... מדד-דיומא – עשרת האמנים עם הכי הרבה עוקבים בספוטיפיי, נכון לאוגוסט 2022 מדד-דיומא – עשרת האמנים עם הכי הרבה עוקבים בספוטיפיי, נכון לאוגוסט 2022 מדד-דיומא – עשרת האמנים עם הכי הרבה עוקבים בספוטיפיי, נכון לאוגוסט 2022

מערכת דיומא | 09 באוגוסט 2022

מידע שימושי

  • אודות דיומא
  • תנאי שימוש

כלים

  • RSS דיומא
  • Push דיומא
  • ניוזלטר דיומא

פרסום

  • מדיניות פרסום
  • מדיניות פרטיות

צרו קשר

  • פנייה למערכת
  • שלחו מאמר

© 2020 כל הזכויות שמורות להוצאת דְּיוֹמָא