גדעון סער, 2021   מקור: דוברות הכנסת (נועם מושקוביץ)

לאחר שגדעון סער הודיע על פירוק "המחנה הממלכתי" התעוררו מספר שאלות בציבור ובאמצעי התקשורת: למה החליט סער לפרק את המפלגה הכה מצליחה בסקרים? האם הוא מכין את הקרקע לחזרה לליכוד? האם הוא שינה את דעתו על נתניהו ומתכוון לתמוך בו?

לפני שאשיב לשאלה הראשונה, אתייחס בקצרה לשתי השאלות האחרונות. סער לא החליף לפתע את עורו ולהערכתי הוא גם לא החליט שנתניהו צריך להישאר בשלטון. ואין לו שום כוונה לשוב לליכוד. חזרה לליכוד היא גם לא הגיונית במיוחד בעת הנוכחית הואיל ולפני הפיצול הגיע מחנה הממלכתי ל-41-39 מנדטים בסקרים בעוד הליכוד דשדש סביב ה-18-17 מנדטים. אם הכיסא היה מה שמעניין את סער, הוא היה נשאר מספר 2 במחנה הממלכתי.

אז למה בכל זאת הימר סער על עתידו הפוליטי ובחר לעזוב מפלגה גדולה ולרוץ בנפרד? בשביל לענות על שאלה זו צריך לשוב להתחלה – להקמת הרשימה המשותפת עם כחול לבן של בני גנץ ביולי 2022. מלכתחילה זו לא הייתה ההעדפה הראשונה של סער. הוא התכוון לאחד את תקווה חדשה עם ימינה של נפתלי בנט ושני המנהיגים אפילו הגיעו להסכמה עקרונית. ברם, החלטתו של בנט לפרוש (זמנית) מהפוליטיקה טרפה את הקלפים ואילצה את סער לשנות כיוון. במשך זמן ניכר, דחף גנץ את הרעיון לאיחוד בין שתי המפלגות לרשימה אחת. למרות הפערים האידאולוגיים, סקרים רבים הראו שקהל הבוחרים של שתי המפלגות די קרוב בדעותיו וגנץ האמין שייווצר מומנטום בדעת הקהל. סער גם ראה בסקרים שריצה עצמאית תביא למפלגה בראשותו כארבעה מנדטים, קרוב מדי לאחוז החסימה מכדי לקחת את הסיכון. באותם ימים, נזכיר, המפלגות שהיו חברות בממשלת השינוי, השקיעו מאמצים רבים על מנת למנוע בזבוזי קולות שיתנו רוב לגוש נתניהו. כידוע, מרבית המאמצים האלו נחלו כישלון חרוץ וכך השיג נתניהו את הרוב המיוחל.

בחודשים הראשונים לאחר האיחוד, נעשו מאמצים רבים כדי להפוך את המחנה הממלכתי למפלגת מרכז-ימין אמיתית עם מוסדות ובחירות פנימיות, כפי שגנץ הבטיח לגדי איזנקוט. אך גנץ לא היה מוכן להתקדם בכיוונים הללו – לא למרכז-ימין ולא לבניית מפלגה עם מוסדות. פיצוץ משמעותי בין שתי המפלגות המרכיבות את המחנה הממלכתי, הגיע כאשר חברי תקווה חדשה הצביעו בעד ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, בניגוד לדעתו של גנץ. גנץ תבע שחברי תקווה חדשה יצביעו רק בהתאם למה שהוא מחליט והם הזכירו לו שהם חברים במפלגה שונה עם ערכים ימניים ושהם אינם מתכוונים לציית לתכתיבים שלו בנושא. מאותו רגע ההיפרדות הייתה בלתי נמנעת ורק בגלל המלחמה היא נדחתה עד עכשיו.

אך מה התוכנית הפוליטית של סער עכשיו? הרי הוא פירק את המחנה הממלכתי בטרם יצר לתקווה חדשה ולעצמו מומנטום בדעת הקהל והסקרים מנבאים לו רק קצת יותר מאשר לפני הבחירות של 2022. אולם, באופן פרדוקסלי תוצאה של בין חמישה לשישה מנדטים עכשיו עדיפה על המראה מטאורית שתוביל להתרסקות באותה מהירות. הרי סער כבר חווה את זה על בשרו. בפוליטיקה, התזמון הוא הכל. את המומנטום צריך ליצור ברגע המתאים, לקראת סוף מערכת הבחירות. כמו הגמלאים ב-2006, יש עתיד ב-2013, והליכוד ב-2015, שקיבלו ברגע האחרון הרבה יותר ממה שחזו הסקרים (בסקר האחרון של מינה צמח ומנו גבע, ארבעה ימים לפני הבחירות של 2015, קיבל הליכוד 22 מנדטים. בתוצאות האמת קיבל הליכוד 30 מנדטים; בשבוע לפני הבחירות ב-2013 ממוצע המנדטים של יש עתיד ב-11 סקרים עמד על 11 מנדטים. בתוצאות האמת קיבלה יש עתיד 19 מנדטים).

חשוב לזכור שתקווה חדשה אינה חדשה בזירה הפוליטית אלא מפלגה שהצליחה בשקט ובעבודה סיזיפית בשטח לבנות לעצמה בייס קטן אך איתן של כשלושה עד ארבעה אחוזים מקולות הבוחרים. לא במקרה, הצהיר סער על ההיפרדות מגנץ במהלך כנס של תקווה חדשה לסיכום מסע הבחירות לרשויות המקומיות בו נחגגו התוצאות המצוינות שהשיגה המפלגה הן בבחירות לראשות רשויות והן בהכנסת חברי מועצה מטעם המפלגה ביישובים שונים. ההישגים של תקווה חדשה בבחירות לרשויות המקומיות עלו על אלו של מפלגות גדולות ממנה – כולל המחנה הממלכתי שרצה בנפרד.

יחד עם זאת, סער אינו מתכוון לרוץ בבחירות הבאות עם מפלגת בוטיק. בכוונתו ליצור חיבורים עם כוחות אחרים בימין "הלא ביביסטי". תקווה חדשה אמורה לשמש כפלטפורמה לאיחודים חדשים בימין ולצבירת כוח לקראת הבחירות הבאות, לכשיגיעו. אמנם, מפלגה בראשות בנט מקבלת כרגע יותר מנדטים בסקרים אך ראש הממשלה לשעבר יודע היטב עד כמה מנדטים ללא בסיס מפלגתי איתן הם שבריריים. לבנט אין מפלגה, אין בייס, אין פעילים, אין מוסדות ואין שטח, וכל כוחו מבוסס על הפופולריות הציבורית שלו. ברגע האמת, כל זה יכול להתאדות כאילו לא היה. גם יוסי כהן ואנשי ימין "לא ביביסטים" אחרים אשר שוקלים להצטרף למירוץ, יבינו עד מהרה שאי אפשר לבנות קמפיין על אוויר חם.

לפני הפיצול היו כ-20 מנדטים של מצביעי ימין שחנו אצל גנץ ושרק חיכו שמישהו ישכנע אותם לשוב הביתה – ועל זה מהמר סער. אמנם, מדובר בהימור שאינו נטול סיכונים, אך יש לו סיכוי טוב להצליח ולשנות באופן דרסטי את המפה הפוליטית של מדינת ישראל.

בנימין לאשקר הוא פעיל ב-"תקווה חדשה" וחבר בפורום מנכ"ל של המפלגה

users: בנימין לאשקר

עוד בנושא

אולי יעניין אתכם

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר