דְּיוֹמָא

  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
דְּיוֹמָא
חמישי, 18 באוגוסט 2022
  • פייסבוק
  • טוויטר
  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
ענייני דיומא:
  • מדד-דיומא
  • פרק מספר
  • ביקורת ספרים
  • אביחי מנדלבליט
  • רוני אלשיך

בחזרה לקרב בג'נין – הנרטיב הבינלאומי

במהלך מבצע "חומת מגן" התחולל במחנה הפליטים הסמוך לעיר ג'נין קרב קשה בין צה"ל לבין כוחות פלסטינים. תכף לאחר פרוץ הלחימה, הופצו בתקשורת הבינלאומית האשמות שישראל מבצעת "טבח" בתושבי ג'נין – נרטיב כוזב שהופרך עד מהרה. לפניכם הראשון בסדרת מאמרים בהם ד"ר יגיל הנקין מסביר עד כמה נרטיב הטבח היה כוזב כאשר בוחנים את הקרב בג'נין מתוך פרספקטיבה היסטורית

יגיל הנקין
10 בנובמבר 2021
טנק ישראלי בקרב בג'נין, 2002   מקור: ויקיפדיה (דובר צה"ל)
 הדפסה 
בתמונה טנק ישראלי בקרב בג'נין

בכרוניקה של המלחמה שמדינת ישראל מנהלת נגד הטרור הפלסטיני שמור מקום מיוחד לקרב שהתחולל במחנה הפליטים ג'נין בתחילת חודש אפריל 2002. הקרב שניטש בין כוחות צה"ל, שחדרו למחנה במסגרת מבצע "חומת מגן", ובין מאות המחבלים שהתבצרו במקום, היה אחד משיאיו העקובים מדם של העימות המזוין בין ישראל לבין הפלסטינים. במשך שמונה ימים עסקו החיילים הישראלים בלחימה אינטנסיבית מבית לבית באזור מגורים צפוף וגדוש מלכודות ומטעני חבלה.

ההתנגשות הקשה בין הכוחות תבעה מחיר כבד: על פי הנתונים שפרסם האו"ם, נהרגו בקרבות 23 חיילי צה"ל ו-52 פלסטינים – שמרביתם (לפחות 38 איש, לטענת ישראל) היו מחבלים. הלחימה שככה, לבסוף, רק לאחר שהצבא הישראלי החל להשתמש בדחפורי ענק להריסת הבתים שבהם הסתתרו המחבלים ובכך זירז את כניעתם. בתום הקרבות, התברר כי מאות מבנים נהרסו עד היסוד או נפגעו קשות, ומשפחות רבות מצאו עצמן ללא קורת גג.

• בחזרה לקרב בג'נין – לוחמה בשטח עירוני

• בחזרה לקרב בג'נין – גרוזני, קוסובו, מוגדישו

• בחזרה לקרב בג'נין – האינתיפאדה השנייה ומבצע "חומת מגן"

• בחזרה לקרב בג'נין – הקרב ותוצאותיו

הקרב בג'נין היה, במובנים רבים, האתגר המסובך ביותר שעימו התמודד צה"ל מאז החל לפעול בשטחי הרשות הפלסטינית. הקשיים שעמדו בדרכו במערכה זו לא היו טקטיים בלבד: הצורך לפעול מול התנגדות עזה בשטח עירוני מאוכלס, בתנאים שהקשו על ההבחנה בין מחבלים לאזרחים, הציב על כף המאזניים גם את אמות המידה המוסריות של הצבא. בשדה המערכה של ג'נין הועמד "טוהר הנשק" הישראלי למבחן – ורבים ציפו לראות בכישלונו.

ואמנם, אירועי ג'נין זכו לתשומת לב תקשורתית עצומה עוד בזמן שהלחימה התנהלה במלוא עוזה. הסיפורים על המתרחש במחנה הפליטים תפחו לממדי ענק ימים רבים לפני שהעובדות היבשות התבררו באופן סופי. במהלך חודש אפריל חזרו וציטטו כלי התקשורת ברחבי העולם את הצהרותיהם של דוברי הרשות הפלסטינית, יאסר עבד ראבו, סאיב עריקאת ונביל שעת, שטענו כי בג'נין נהרגו מאות רבות של פלסטינים. התקשורת הזרה, ובעיקר זו האירופית והערבית, דיווחה על "פשעי המלחמה" שישראל ביצעה במקום. תיאורי הזוועה זכו להבלטה מיוחדת בעיתונות הבריטית: פיל ריבס מהאינדפנדנט כתב ש-"מחנה הפליטים של ג'נין יירשם בהיסטוריה יחד עם סברה ושתילה, כפר כנא ודיר יאסין... אם נזכיר רק את הידועים שבמעשי הטבח המחרידים שביצעו הישראלים בעבר כדי לדכא את העם הפלסטיני ולכבוש אותו"; ברוח דומה נטען במאמר המערכת של העיתון הלונדוני היוקרתי הגרדיאן כי פעולותיה של ישראל בג'נין היו "נתעבות באותה המידה" כמו התקפת הטרור של בן לאדן על ארצות-הברית ב-11 בספטמבר 2001. "אנחנו מדברים פה על טבח, על טיוח, על השמדת עם", קבע נחרצות אחד הפובליציסטים החשובים של האיוונינג סטנדרד.

משקיפים זרים שנדרשו לבדוק ולהעריך את שהתרחש במחנה הפליטים לא חסכו אף הם את שבטם מישראל. טריה לארסן, שליח האו"ם למזרח התיכון, שסייר בג'נין זמן קצר לאחר הלחימה, סיפר כי מה שהתחולל במקום היה "מחריד מעבר לדמיון". "יש לנו פה מומחים שהיו באזורי רעידות אדמה ואזורי מלחמה", טען לארסן בפני כלי התקשורת, "והם אומרים שמעולם לא ראו משהו דומה לזה"6 הביקורת הבינלאומית לא שככה גם לאחר שהוזמו הסיפורים על הטבח שחולל צה"ל בג'נין, כביכול. דו"ח ארגון זכויות האדם 'יוּמן רייטס ווץ'', שהתפרסם במאי, האשים את הצבא הישראלי ב"הריגות לא-חוקיות או מכוונות" של פלסטינים לא-חמושים. דו"ח "אמנסטי אינטרנשיונל", שראה אור בנובמבר 2002, חזר על הטענות האלה, וקבע כי צה"ל ביצע פשעי מלחמה נגד האוכלוסייה הפלסטינית במסגרת "הפעולה הנרחבת והמחרידה" שניהל במחנה הפליטים.

תיאורים אלו מציירים ללא ספק תמונה נוראה, ויש בהם כדי להעלות סימני שאלה נוקבים לגבי הנורמות המוסריות של הצבא הישראלי. אולם האם יש בהם ממש?

מאמר זה הוא הראשון בסדרת מאמרים באמצעותם נראה מדוע יש להשיב על שאלה זו ב-"לא" רבתי. ואמנם, בדיקת המידע הרב שהתפרסמה מאז הקרב אינה מותירה מקום לספקות: לא זו בלבד שחיילי צה"ל לא ביצעו טבח בתושבי ג'נין; למעשה, ברוב המוחלט של המקרים, הם פעלו במסירות ובעקביות, עד כדי סיכון עצמם, כדי למנוע פגיעה מיותרת באוכלוסייה האזרחית במחנה. כפי שניווכח, מאמצים אלו נבעו מהנחיות ברורות של הדרג המדיני והפיקודי; הם היו תוצאה של מדיניות מכוונת, שהייתה לה השפעה מכרעת על שיטות הלחימה ועל האמצעים שבהם השתמשו כוחות הביטחון הישראליים במהלך הקרב. צה"ל בחר לדבוק בדרך פעולה זו, למרות שהיה בה כדי להגביר את הקושי הכרוך בלחימה באזור מגורים, ועל אף שצבאות אחרים – אפילו ה-"נאורים" שבהם – לא הפגינו מידה דומה של דאגה לחיי אזרחים כאשר נקלעו למצבים דומים.

כדי לאושש טיעון זה, אבקש לבחון שלושה היבטים של הסוגיה שכל אחד מהם תורם, לדעתי, רכיב הכרחי להבנת התמונה הכוללת. במאמר הבא בסדרה אתייחס לאופייה המיוחד של המערכה המכונה בעגה הצבאית "לחימה בשטח עירוני". פעולה מסוג זה, כך נראה, כרוכה תמיד בקשיים מרובים לכוח התוקף, ויש לה השלכות חמורות עוד יותר על גורלה של האוכלוסייה האזרחית. נקודה זו תודגם ותומחש במאמר השלישי בו אסקור את תפקודם של כמה מן הצבאות שמצאו עצמם במצב מעין זה בעשורים האחרונים, ובכלל זה כוחות שעסקו, לכאורה, במשימות בעלות אופי הומניטרי, כמו חילות נאט"ו בקוסובו וחיילי האו"ם בסומליה. ההתנסויות שהיו מנת חלקם של כוחות אלו מספקות פרספקטיבה מעניינת לחלק האחרון בדיוננו שיעסוק במערכה שהתחוללה בג'נין במאמרים השלישי והרביעי שיבחנו את הדרך שהובילה לקרב בג'נין ואת הקרב עצמו. בחלק האחרון בסדרה אתמקד בעיקר בבדיקת התנאים שאפיינו את שדה הקרב העירוני של מחנה הפליטים ואצביע על המאמצים החריגים שהשקיע צה"ל בניסיון לשמור על חיי התושבים הפלסטינים שלא השתתפו בלחימה.

הנתונים והראיות שאסקור סותרים בבירור את הביקורת שהוטחה בישראל בגין האירועים בג'נין ואת הטענות שייחסו לצבאה התנהגות אכזרית ואטומת לב כלפי תושביו הפלסטינים של מחנה הפליטים. המסקנה המתבקשת מן העובדות הופכת את הביקורת הזו על פיה. כפי שניווכח, קשה לאתר בהיסטוריה של הלחימה המודרנית דוגמה נוספת של פעולה צבאית בשטח עירוני שבה נהג הצבא הכובש באוכלוסייה האזרחית במידה דומה של זהירות והתחשבות. מספרן המועט (יחסית) של האבדות האזרחיות במחנה הפליטים מעיד בבירור על הקוד המוסרי שהנחה את פעולת צה"ל במקום – גילוי נדיר של הומניות בשדה הקרב שבגינו שילמה ישראל מחיר יקר בחיי חייליה שלה.

יגיל הנקין הוא ד"ר להיסטוריה צבאית, עמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון

* סדרת המאמרים מבוססת על המאמר "קוסובו, סומליה, ג'נין: ניתוח השוואתי" שפורסם בגיליון 14 של כתב העת תכלת. מערכת "דיומא" רוצה להודות לד"ר יגיל הנקין ולמערכת כתב העת השילוח המחזיקה בארכיון כתב העת תכלת על הסכמתם לפרסום עיבוד של המאמר

users: יגיל הנקין
  • הקרב בג'נין
  • לוחמה בשטח עירוני
הצג תגובות

אמיר
18 בנובמבר 2021
התייחסות צבאות זרים לזהירות שנוקטת ישראל לגבי " טוהר הנשק" מתבטאת בכך שקצינים אמריקאים טוענים שאנחנו מעמידים " נורמות מוסריות בלתי ניתנות לביצוע" על ידי צבאות אחרים . פשוט אותם לא בודקים בזכוכית מגדלת.כמה אזרחים הרגו האמריקאים בעיראק ,? כמה האו"ם הרג בקוסובו ? מי בודק כמה אזרחים צ'צ'נים , אוקראינים רוסיה הרגה ?

Report

עוד בנושא

  • האמנם מצור על רצועת עזה? האמנם מצור על רצועת עזה? האמנם מצור על רצועת עזה? האמנם מצור על רצועת עזה? האמנם מצור על רצועת עזה?

    ניסים סופר | 07 באוגוסט 2022
  • הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)

    אמיר מזור | 01 ביוני 2022
  • הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות

    אייל פינקו | 24 במאי 2022
  • תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות... תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין... תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים

    עדו הכט | 23 במאי 2022
  • סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה

    חיים רמון | 22 במאי 2022

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

  • 1

    על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון על עבריינים בשירות החוק, החלק הראשון

    ניסים סופר | 26 ביולי 2022
  • 2

    על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא על הנשגב שבאבק היומיום – שירתה של רחל שפירא

    אמיר מזור | 25 ביולי 2022
  • 3

    פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס פרשת הסרסור בסוהרות, חלק א' – הכשלים בכלא גלבוע והטיוח של השב"ס

    ניסים סופר | 01 באוגוסט 2022
  • 4

    בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית של משה סעדה בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו... בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית של משה סעדה בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית של משה סעדה בין פרשת קו 300 לפרשת אום אל-חיראן – מחשבות נוגות בעקבות עדותו הפומבית...

    חיים רמון | 28 ביולי 2022
  • 5

    אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק אסטרטגיה למהפכות שיפוטיות – על בית המשפט של השופט אהרן ברק

    רבקה ווייל | 31 ביולי 2022

המלצת העורכים

פרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כפרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של...פרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כפרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כפרשת הסרסור בסוהרות – הכשל הגלוי של השב"ס והכשל הסמוי של השב"כ

חגי אולשניצקי | 11 באוגוסט 2022

Read more

מינוי רמטכ"ל כן, מינוי מפקד גלי צה"ל לא – על שלטונם הגחמני של היועצים המשפטיים לממשלהמינוי רמטכ"ל כן, מינוי מפקד גלי צה"ל לא – על שלטונם...מינוי רמטכ"ל כן, מינוי מפקד גלי צה"ל לא – על שלטונם הגחמני של היועצים המשפטיים לממשלהמינוי רמטכ"ל כן, מינוי מפקד גלי צה"ל לא – על שלטונם הגחמני של היועצים המשפטיים...מינוי רמטכ"ל כן, מינוי מפקד גלי צה"ל לא – על שלטונם הגחמני של...

חיים רמון | 10 באוגוסט 2022

Read more

לשפוט את העבר – איך מיישבים בין החקירה המשפטית למחקר ההיסטורי?לשפוט את העבר – איך מיישבים בין החקירה המשפטית למחקר ההיסטורי?לשפוט את העבר – איך מיישבים בין החקירה המשפטית למחקר ההיסטורי?לשפוט את העבר – איך מיישבים בין החקירה המשפטית למחקר ההיסטורי?לשפוט את העבר – איך מיישבים בין החקירה המשפטית למחקר ההיסטורי?

יואב גלבר | 08 באוגוסט 2022

Read more

האמנם מצור על רצועת עזה?האמנם מצור על רצועת עזה?האמנם מצור על רצועת עזה?האמנם מצור על רצועת עזה?האמנם מצור על רצועת עזה?

ניסים סופר | 07 באוגוסט 2022

Read more

הנתק בין הפריפריה לשמאל – מבט אחרהנתק בין הפריפריה לשמאל – מבט אחרהנתק בין הפריפריה לשמאל – מבט אחרהנתק בין הפריפריה לשמאל – מבט אחרהנתק בין הפריפריה לשמאל – מבט אחר

יריב מוהר | 04 באוגוסט 2022

Read more

החדשים ביותר

מדד-דיומא – עשר החברות הגדולות ביותר לפי הכנסות, 2022 מדד-דיומא – עשר החברות הגדולות ביותר לפי הכנסות, 2022 מדד-דיומא – עשר החברות הגדולות ביותר לפי הכנסות, 2022 מדד-דיומא – עשר החברות הגדולות ביותר לפי הכנסות, 2022 מדד-דיומא – עשר החברות הגדולות ביותר לפי הכנסות, 2022

מערכת דיומא | 16 באוגוסט 2022

מפכ"ל ופרקליט מדינה מעל החוק – בעקבות מאמרו של ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל מפכ"ל ופרקליט מדינה מעל החוק – בעקבות מאמרו של ראש מח"ש לשעבר... מפכ"ל ופרקליט מדינה מעל החוק – בעקבות מאמרו של ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל מפכ"ל ופרקליט מדינה מעל החוק – בעקבות מאמרו של ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל מפכ"ל ופרקליט מדינה מעל החוק – בעקבות מאמרו של ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל

חיים רמון | 15 באוגוסט 2022

שרי המלחמה – אישור מבצע צבאי כהחלטה שרירותית של יועצים משפטיים לממשלה שרי המלחמה – אישור מבצע צבאי כהחלטה שרירותית של יועצים משפטיים... שרי המלחמה – אישור מבצע צבאי כהחלטה שרירותית של יועצים משפטיים לממשלה שרי המלחמה – אישור מבצע צבאי כהחלטה שרירותית של יועצים משפטיים לממשלה שרי המלחמה – אישור מבצע צבאי כהחלטה שרירותית של יועצים משפטיים לממשלה

ניסים סופר | 14 באוגוסט 2022

"כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ "כסף כחול-לבן" מאת אורי כץ

עומר בלסקי | 13 באוגוסט 2022

עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022 עשר החברות הגדולות ביותר לפי שווי שוק, אוגוסט 2022

מערכת דיומא | 13 באוגוסט 2022

מידע שימושי

  • אודות דיומא
  • תנאי שימוש

כלים

  • RSS דיומא
  • Push דיומא
  • ניוזלטר דיומא

פרסום

  • מדיניות פרסום
  • מדיניות פרטיות

צרו קשר

  • פנייה למערכת
  • שלחו מאמר

© 2020 כל הזכויות שמורות להוצאת דְּיוֹמָא