פסיקתא – דוקטרינת ההשתק השיפוטי בעמדתו של אלכס שטיין בפסק דין דרעי

השתק שיפוטי, מניעות והשלכותיהם על עניינו של דרעי

18. דוקטרינת ההשתק השיפוטי וכללי המניעות המקבילים, אשר נקבעו בפסיקתו של בית משפט זה ויושמו על ידו במגוון רחב של מקרים, נמצאים עמנו מזה זמן רב (ראו: ע"א 513/89 S/interlego a ‎ נ' ‏lines bros. S.a-exin, פ"ד מח(4) 133, 195 (1994) (להלן: ע"א 513/89); רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625, 633 (2005); ע"א 196/90 ירמיהו עיני חברה לבנין בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריות, פ"ד מז(2) 111, 135 (1993); רע"א 15/12 עזבון המנוח אליה פרג' ז"ל נ' אלעזר, פסקה יא לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין (1.3.2015) (להלן: עניין פרג'); רע"א 8297/12 הפניקס הישראלי לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 13 (16.7.2013) (להלן: עניין הפניקס)). כללים משפטיים אלה באים למנוע ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, להבטיח את תקינותו, וכן למנוע את שחיקתו של משאב ציבורי-מוסרי הקרוי יושרה. לפיכך "בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר [...] ולטעון טענה הפוכה" (ראו: ע"א 513/89, בעמ' 195); וכפי שהוסבר על ידי המשנה לנשיאה רובינשטיין:

"על המעוניין לפנות למערכת המשפט לשם קבלת סעד לדבוק בגרסה אחת לאורך ההליכים, או לכל הפחות להציג הסבר מניח את הדעת לשינויה. אם לא כן – נתון הוא להשתק שיפוטי" (ראו: עניין פרג', בפסקה יא לפסק דינו של המשנה לנשיאה רובינשטיין).

19. בהקשר זה הובהר כי –

"מכל מקום, ומבלי להידרש ליתרונותיה של גישה זו או אחרת, נראה שהיום הכול יסכימו כי בעל דין שטען טענה או נקט עמדה בפני בית משפט, וכתוצאה מכך צמחה לו 'הנאה' כלשהי – במובן הפשוט של המילה – בפסק הדין, אף אם טענתו לא התקבלה, אינו רשאי לטעון, בשל כללי ההשתק השיפוטי, טענה מנוגדת לאותה טענה או עמדה בה נקט במסגרת הליך קודם" (ראו: עניין הפניקס, בפסקה 13; ההדגשה הוספה – א.ש.).

20. הבהרה חשובה זו מחדדת כי דיננו מכיל בחובו את כלל המניעות הרחב אשר מונע מאדם לשחק בתפקידים הפוכים בשני מגרשים משפטיים שונים. אין אדם יכול לומר במסגרת משפטית אחת – במקרה דנן: הליך האישור של הסדר הטיעון במשפטו הפלילי – כי הוא פורש מהזירה הפוליטית כדי לפעול למען הציבור בזירה אחרת, וכעבור זמן קצר לבשר לציבור בוחריו ולעולם כולו על שובו לזירה הפוליטית ואחר-כך לחזור על אותה עמדה, אשר מנוגדת להצהרתו הראשונית, במסגרת הליכי הבחירות לכנסת וההתדיינות בעתירות שלפנינו.

21. דוקטרינת ההשתק השיפוטי וכללי המניעות המקבילים הובאו לתוך הדין הישראלי מהמשפט המקובל האנגלו-אמריקני, אשר אימץ את הדוקטרינה לפני למעלה מ-150 שנה (ראו: Hamilton v. Zimmerman, 37 Tenn. (5 Sneed) 39, 47 (1857)). כללים אלה "חיים ובועטים" בגדרו של הדין האמריקני עד עצם היום הזה (ראו, מני רבים: New Hampshire v. Maine, 532 U.S. 742 (2001);Rissetto v. Plumbers & Steamfitters Local 343, 94 F.3d 597, 605 (9th Cir. 1996); Arizona v. Shamrock Foods Co., 729 F.2d 1208, 1215 (9th Cir. 1984); Edwards v. Aetna Life Insurance Company, 690 F.2d 595 (6th Cir. 1982); וכןKira A. Davis, Judicial Estoppel and Inconsistent Positions of Law Applied to Fact and Pure Law, 89 Cornell L. Rev. 191 (2003)).

22. כמו אצלנו, לפי הגישה הרווחת בארצות הברית, דוקטרינת ההשתק השיפוטי באה להגן על מערכת המשפט כמערכת שבנויה על יושרה:

One view focuses on the harm to the opposing party by having inconsistent positions adopted against it. […] This observation has a solid foundation in traditional principles of estoppel doctrine. It follows from this view that judicial estoppel is triggered when a litigant wins the first time and then tries to win a second time against the same adversary by contradicting itself. Few fact patterns fall within this strict view of the doctrine. Other courts, while recognizing the basic estoppel concept of detrimental reliance, view the inconsistency as harming the court and judicial system rather than the litigant. […] Some commentators have even argued that limiting the doctrine to litigation between the same parties renders the two doctrines redundant. More courts apply this broader view than the narrow one previously described

ראו: David S. Coale, A New Framework for Judicial Estoppel, 18 Rev. Litig. 1, 9 (1999) (ההדגשה הוספה – א.ש.); וראו גם Nicole C. Frazer, Reassessing the Doctrine of Judicial Estoppel: The Implications of the Judicial Integrity Rationale, 101 Va. L. Rev. 1501 (2015) (להלן: Frazer).

23. לענייננו-שלנו, יפים במיוחד דבריו של השופט פרנק איסטרברוק (Easterbrook) מבית המשפט לערעורים של המחוז הפדראלי השביעי:

The offense is not taking inconsistent positions so much as it is winning, twice, on the basis of incompatible positions

ראו: Astor Chauffeured Limousine Co. v. Runnfeldt Inv. Corp., 910 F.2d 1540, 1548 (7th Cir. 1990) (להלן: עניין Astor).

24. עיקרון פשוט זה מסכם את דוקטרינת ההשתק השיפוטי ואת כללי המניעות הנלווים אליה בארצות הברית ובמשפטנו שלנו – שכידוע כולל בתוכו, בין השאר, את ההלכה הפסוקה, כאמור בסעיף 1 לחוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, ואת "דיני המשפט המקובל ועקרוני היושר של אנגליה, כפי תקפם במדינה", כאמור בסעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981. יישומו על המקרה שלפנינו מוליך אל המסקנה המתחייבת כדלקמן: דרעי אינו יכול לקבל את מבוקשו פעמיים על ידי (1) הצהרה "אני פורש מהזירה הפוליטית", שכאמור נועדה להביא לאישורו של הסדר הטיעון שלו עם התביעה ולהפוך את סוגיית הקלון ואת בעיית "הדלת המסתובבת" לבלתי רלבנטיות במסגרת הליכי האישור; ועל ידי (2) חזרה מהצהרתו זו במסגרת הליכי מינויו לשר בממשלת ישראל זמן קצר אחרי מסירתה לבית המשפט. פשיטא הוא, כי מהלך זה, אשר הופך את הצהרתו של דרעי לחוכא ואטלולא, חסום בפניו מניה וביה על ידי כללי המניעות.

25. סבורני אפוא כי עלינו להפעיל את דוקטרינת ההשתק השיפוטי ואת כללי המניעות הנלווים על המקרה שלפנינו, שבמרכזו הפרה בוטה של ההצהרה שניתנה על ידי דרעי לבית משפט בהליך פלילי במסגרת אישורו של הסדר טיעון. אוסיף ואדגיש כי כללים אלה מונעים חזרה מהצהרות כאלה לא רק בגדרו של הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי אחר, אשר בא אחרי ההליך בו ניתנה ההצהרה, אלא גם בכל הליך בו נדרשת הפעלת הוראות הדין על ידי רשות שלטונית או אחד ממוסדות המדינה – ובכך אין כל רבותא (ראו והשוו: Frazer, בעמ' 1502; Michael D. Moberly, Playing "Fast and Loose" or Just Fast?: A Look at Judicial Estoppel in the Ninth Circuit, 33 Gonzaga L. Rev. 171, 194, 196 (1998); כמו כן ראו: ע"א 513/89, בעמ' 199-198; ע"א 4330/07 אוריאל נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה, פסקה מד (5.3.2009)). זאת, מאחר שדוקטרינת ההשתק השיפוטי וכללי המניעות הנלווים – כפי שעוצבו במשפטנו שלנו ובמשפט המקובל – נועדו להגן על היושרה (integrity) של המערכת המשפטית כולה וכן למנוע מצב דברים אנומאלי שתואר על ידי השופט האמריקני איסטרברוק כניצחונו הכפול של מי שמקדם את ענייניו מתוך שתי עמדות הסותרות זו את זו אהדדי: "winning, twice, on the basis of incompatible positions" (ראו: עניין Astor, בעמ' 1548).

26. כך או אחרת: ההליכים בפני בג"ץ אשר מתנהלים כעת לפנינו, הם הליכים שיפוטיים מובהקים, אשר בוודאי חוסים בצלם של דוקטרינת ההשתק השיפוטי ושל כללי המניעות הנלווים. להליכים אלה יש להוסיף את הליך הבחירות לכנסת והליך מינויו של דרעי לתפקיד שר אשר ממילא כורכים בתוכם, מכוח הדין, הליכים מעין-שיפוטיים בפני ועדת הבחירות המרכזית והיושב בראשה – בכל הקשור לאישור רשימת המפלגות ובדיקת סוגיית הקלון בהתאם לאמור בסעיף 42א לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 6(ג)(1) לחוק יסוד: הממשלה (למעמד ההליכים בפני ועדת הבחירות המרכזית כהליכים מעין-שיפוטיים, ראו: ע"ב 6615/22 שיקלי נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, יצחק עמית, פסקה 27 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות (3.11.2022); תר"מ 144/98 טולדנו נ' יעקב פרץ ראש-עיריית קרית-אתא, פ"ד נב(4) 666, 671-670 (1998); א"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נ' טיבי, פ"ד נז(4) 1, 61 (2003); בג"ץ 1262/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' סיעת ש"ס, פ"ד סא(1) 185, 204 (2006); וכן ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט(2) 225, 254 (1985)).

27. זאת ועוד: הסדרי טיעון, כדוגמת זה שנערך בין דרעי לבין התביעה במשפטו הפלילי, אינם יוצרים מערכת יחסים דואלית בין התביעה לנאשם, ותו לא. הסדרי טיעון יוצרים מערכת משולשת של יחסים משפטיים בין הנאשם, התביעה ובית המשפט אשר מופקד על האינטרס הציבורי בענישה (ראו: ע"פ 532/71 בחמוצקי נ' מדינת ישראל, פ״ד כו(1) 543, 549 (1972); ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 588, 605, 611 (2002) (להלן: עניין פלוני); בג"ץ 2925/19 נגר נ' פרקליטות מחוז צפון, פסקה 7 (24.6.2019); בג"ץ 3036/10 נגר נ' פרקליטות המדינה (מחוז תל אביב), פסקה 32 (3.11.2010); וכן אליהו הרנון "עסקות טיעון בישראל – חלוקת התפקידים הראויה שבין התביעה לבית המשפט ומעמדו של הקורבן" משפטים כז(3) 543, 561 (1997); להרחבה בדבר תפקידו של השופט במסגרת הסדרי טיעון, ראו: אליהו הרנון וקנת מן עסקות טיעון בישראל 126-100 (1981)). מערכת משולשת זו אינה מכילה בתוכה רק את הסדר הטיעון, אלא גם את הצהרותיהם של בעלי הדין – ובפרט, זאת של הנאשם – בהליך בו מובא ההסדר לאישורו של בית המשפט. שכן, גם בהתקיים הסדר טיעון, בית המשפט אינו משיל מעצמו את תפקידו השיפוטי בהרשעה ובהטלת העונש – תפקיד שעיקרו הבטחת האינטרס הציבורי באכיפת הדין הפלילי. במסגרת זאת, לעניין ההקלה בעונשו של הנאשם, נדרש בית המשפט להעריך את משקלה של נטילת האחריות מצדו של הנאשם (ראו: עניין פלוני, בעמ' 593) – בין היתר, בהתחשב בהצהרות הנאשם בפניו.

28. אשר על כן, הצהרתו של דרעי כי "בשנים שנותרו [לו]" הוא לא יפעל עוד בזירה הפוליטית – לצד טענת התובע כי עזיבת הזירה הפוליטית על ידי דרעי היא בגדר שיקול שתומך באישורו של הסדר הטיעון – אינה בגדר מילים ריקות ונטולות נפקות משפטית. מבחינתו של בית המשפט שאישר את הסדר הטיעון, הצהרה זו שיקפה את הגזרה שגזר על עצמו דרעי כחלק מנטילת האחריות על מעשיו. הצהרה זו כמוה כחלק מהסדר הטיעון גופו אשר נותנת משמעות לסעיף 4 להסדר, בו הצהירה התביעה כי רשמה לפניה "את הודעת הנאשם בדבר החלטתו להתפטר מהכנסת ועל כן היועץ המשפטי לממשלה לא טוען בעניין הקלון בפני הערכאה הדיונית". מצב דברים זה נותן משנה תוקף לצורך לאכוף את ההתחייבות שדרעי נתן בהצהרתו ולחסימת מינויו לכהונה כשר בממשלה. מינוי זה מפר באופן בוטה את התחייבותו האמורה של דרעי – ואותו לא נוכל לאפשר. אינני בטוח אם ההתחייבות, שכאמור ניתנה על ידי דרעי, תהא תקפה לכל שנות חייו הפעילים, אולם בטוחני כי יש בה כדי לחייבנו לעצור את תרחיש "הדלת המסתובבת" אשר החל להתרחש לנגד עינינו, ומול עיניי הציבור כולו, בחלוף זמן כה קצר מאז שניתנה.

29. מצב משפטי זה, הקרוי השתק שיפוטי או מניעות, מונע מדרעי מלכהן כשר בממשלה בנקודת הזמן הנוכחית, כטענת העותרים. מאחר שאורכה המדוייק של תקופת המניעה אינה עומדת להכרעתנו, לא אנסה לקבעוֹ. אסתפק בלומר כי דרעי מנוע מלהציג את מועמדותו לכהונה בממשלה הנוכחית, וכי מצב משפטי זה מחייב גם את ראש הממשלה. זאת, מאחר שהחלטתו של ראש הממשלה למנות את דרעי לכהונת שר עומדת בניגוד לדין – שכפי שהוסבר על ידי בהרחבה, מונע מדרעי עצמו להתמנות לשר. החלטתו של ראש הממשלה למנות את דרעי לשר, בהתעלם מהמצב המשפטי המתואר השורר בקשר לדרעי – אינה יכולה לעמוד.

30. מטעמים אלה – ומטעמים אלה בלבד – מצאתי כי העותרים זכאים לסעדים שנתבקשו על ידיהם בסעיף ד' לעתירה שהוגשה בבג"ץ 8948/22, בסעיפים ב.2 ו-ב.2.א לעתירה שהוגשה בבג"ץ 8949/22, וכן בסעיפים א' ו-65 לעתירה שהוגשה בבג"ץ 8982/22 (ראו גם: סעיפים 295, 316, 318, 323 לעתירה בבג"ץ 8949/22; סעיפים 59, 62 לעתירה בבג"ץ 8982/22; וכן סעיפים 50-49, 52, 113 לעתירה בבג"ץ 8948/22).

31. סבורני כי חובה עלינו לעצור את "הדלת המסתובבת". אשר על כן, אציע לחבריי כי נוציא מלפנינו פסק דין המצהיר כי מר אריה מכלוף דרעי מנוע מלכהן כשר בממשלה הנוכחית, וכי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, אף הוא היה מנוע מלמנות את מר אריה מכלוף דרעי לכהונת שר כאמור וכעת חייב הוא להעביר את מר דרעי מתפקידיו כשר הפנים ושר הבריאות. כמו כן מציע אני כי ניתן צו מוחלט שיבטל את מינויו של מר אריה מכלוף דרעי לתפקיד של שר בממשלת ישראל ואת ההליכים שהביאו למינוי זה ושיחייב את ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, להעביר את מר דרעי מתפקידיו כשר הפנים ושר הבריאות.

לקוח מתוך פסק דין שיינפלד (בג"ץ 8948/22), 18 בינואר 2023