כאפייה כהסתה לאלימות – על קמפיין ההשתקה נגד הימין, חלק א'

בתמונה ייצור כאפיות בנול תעשייתי

עם התקרבות גוש השינוי להקמת ממשלה החל קמפיין השתקה נרחב ואגרסיבי נגד הימין. קשה לדעת אם זו תגובה להתגברות המחאה של הימין נגד הממשלה המתרקמת או שמא מדובר במעין "מכה מקדימה" של תומכי גוש השינוי נגד מחאה ציבורית של האופוזיציה לעתיד. על כל פנים, אין מדובר בקמפיין מאורגן או מתוכנן של גורם זה או אחר ונכון לעכשיו גם אין לו היבטים אופרטיביים כמו אכיפת יתר של גורמי האכיפה או פעולות השתקה מצד פייסבוק או טוויטר. מדובר על מהלך השתקה המתקיים, לפחות לעת עתה, רק בשיח הציבורי בתקשורת ובמדיה החברתית.

• "לעשות הכל" – על קמפיין ההשתקה נגד הימין, חלק ב'

קמפיין ההשתקה נגד הימין נשען על מספר טענות השלובות האחת בשנייה. בולטות מתוכן ארבע הטענות הבאות:

1. שיח מחאה אגרסיבי או מוקצן של הימין הוא הסתה לאלימות
2. גם אמירות ניטרליות של הימין הן הסתה לאלימות בהקשרים מסוימים
3. מחאת הימין הנוכחית שונה ממחאות אחרות שהתקיימו בשנים האחרונות ומזכירה את המחאה שהביאה לרציחתו של יצחק רבין בידי יגאל עמיר
4. לימין אסור לומר אמירות שלשמאל מותר לומר

אמנם, טענות אלו קיימות בצורה זו או אחרת בתקשורת ובקרב אנשי שמאל-מרכז מזה שנים רבות, אולם עתה יש שימוש נרחב ומרוכז בהן וזאת כדי להחריג ביטויי מחאה של הימין אל מחוץ לשדה השיח החוקי.

אין חולק שישנם ביטויים בשיח שמעצם הגדרתם הם לא חוקיים. בהקשר זה יש לציין בעיקר את העבירה הפלילית "הסתה לאלימות" המוגדרת כך בחוק העונשין (סעיף 144ד2): "המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו... ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים". במעשה אלימות הכוונה היא לעבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.

בנוסף, ישנם ביטויים שאינם קריאה למעשה אלימות, ואינם דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או הזדהות למעשה אלימות, אך אפשר לטעון שיש בהם משמעות משתמעת או מרומזת של קריאה למעשה אלימות או של עידוד למעשה אלימות.

הטענה של תומכי גוש השינוי בתקשורת ובמדיה החברתית היא שמחאת הימין הנוכחית כוללת ביטויים שהם קריאה מפורשת למעשה אלימות, ואם לא קריאה מפורשת אז לבטח קריאה משתמעת.

במאמר זה, הראשון מסדרת המאמרים שינתחו את קמפיין ההשתקה נגד גוש הימין, אתמקד בתגובת התקשורת לביטויי מחאה נגד ממשלת השינוי. כדי לעשות זאת אדון בביטוי מסוים לגביו נטען שמדובר בהסתה, אסביר מדוע מדובר בטענה מופרכת המעידה בעיקר על פוזיציה בתקשורת, ואראה כיצד טענת ההסתה משמשת כמהלך שיח שמטרתו השתקה של מחאת הימין.

כאפייה

בסוף חודש מאי, במקביל להתקדמות המשא ומתן להקמת ממשלת השינוי, הופצה ברשת תמונה של נפתלי בנט לבוש כאפייה. מעל התמונה הופיע הכתוב "השקרן" ומתחתיה "בחירות עכשיו". בתגובה לתמונה התעוררה סערה ציבורית, ואזעקת "הסתה" נשמעה באולפני החדשות.

כך, למשל, בחדשות 12 קבעו כי "גוברת ההסתה נגד נפתלי בנט". חדשות 12 אף הוסיפו כי נודע להם שביחידת הסייבר בלהב 433 נפתחה בדיקה בעקבות התמונה של בנט עם כאפייה.

בשש עם עודד בן עמי הקדישו אייטם ממושך למחאה נגד בנט. המסגור של הדיון היה ברור. "עצרו את ההסתה!" הייתה הכותרת הגרפית שליוותה חלק ניכר מהדיון. גם כאשר הציגו את השלט של בנט בכאפייה בתוכנית – הייתה לצידו הכותרת הנרגשת "עצרו את ההסתה" (הפעם בלי סימן קריאה).

כאשר בן עמי שאל את עמית סגל את השאלה "אתה ודאי בעד שתיעצר ההסתה?" – שאלה שקובעת כעובדה שמדובר בהסתה – ענה לו סגל שהוא "גם בעד שתיעשה הבחנה מאוד ברורה מה זה הסתה לבין חופש ביטוי". לכך השיב בן עמי "הרי אתה יודע היטב מה הקונוטציה של תמונתו של בנט עם כאפייה... מזכירה בדיוק תמונה אחרת".

למי שלא מבין מה הקונוטציה עליה דיבר בן עמי, יש להסביר שהתמונה של בנט עם כאפייה היא חיקוי של כרזת מחאה של רבין עם כאפייה שהופצה בשנת 1994 ושנחשבת בעיני רבים להסתה לאלימות.

התמונה של נפתלי בנט עם כאפייה

"הכאפייה על הראש היא המקדמה לכדור בגב"

התפיסה שכרזה של רבין בכאפייה מסיתה לאלימות היא כה מקובלת עד שהיא מוזכרת לעתים תכופות כאקסיומה, ורק מעטים מהרהרים על ההיגיון (או על חוסר ההיגיון) שבה. כך, למשל, הכרזה המדוברת מקוטלגת בספרייה הלאומית ומתוארת שם באופן הבא: "בכרזה תמונת פוטומונטאז' של רבין העוטה לראשו כאפייה – כיסוי ראש מוסלמי מקובל. צורת הכאפייה רומזת שרבין הולך בדרכו של יאסר עראפאת, יו"ר הרשות הפלשתינית. מעל התמונה מופיע באדום הכיתוב 'שקרן' ומתחתיה הקריאה 'בחירות עכשיו', פרפראזה על תנועת שלום עכשיו. הכרזה מייצגת את ההסתה האלימה נגד יצחק רבין במחאה על הסכמי אוסלו. המחאה כללה הפגנות וכרזות שונות שארגנו המתנגדים לדרכו הפוליטית של רבין. ההתנגדות הפוליטית הפכה להסתה אישית שלוחת רסן, וכמה מן הכרזות הציגו את רבין בוגד. רבין נרצח בארבעה בנובמבר 1995 בתום עצרת תמיכה בהסכמי אוסלו בידי יגאל עמיר שהתנגד לדעותיו". כלומר, אפילו במקום עיון רציני כמו הספרייה הלאומית, הכרזה מקושרת להסתה לאלימות ולרצח רבין.

הטענה שדימויים ויזואליים של פוליטיקאים עם כאפייה מסיתה לאלימות שבה ועולה בתקשורת כביקורת נגד הימין. בעקבות תמונה שפורסמה ברשתות החברתיות בה נראו שמונה פוליטיקאים מגוש השינוי עם כאפייה, כתב העיתונאי משה גורלי כי "כאפייה על ראשו של פוליטיקאי יהודי – כמו זו שהולבשה על ראשו של יצחק רבין המנוח – היא הזמנה להתרת דמו כבוגד ומחבל. הכאפייה על הראש היא המקדמה לכדור בגב" ("כלכליסט", 07.03.20). גורלי יוצר אפוא קשר סיבתי ברור בין הצגת פוליטיקאי עם כאפייה לבין רצח פוליטי.

הכרזה של יצחק רבין עם כאפייה

ברם, התפיסה שרבין נרצח בגלל תמונה שלו עם כאפייה היא מעבר למגוחכת. זהו כשל לוגי מסוג פוסט הוק ארגו פרופטר הוק ("אחריו, לכן בגללו"), כאשר הטוען סבור שבגלל שפעולה ב' קרתה אחרי פעולה א', מחוייב המציאות שפעולה א' גרמה לפעולה ב'. לשון אחר, אחרי שהייתה כרזה בה רבין הוצג עם כאפייה הוא נרצח, ולכן רבין נרצח בגלל הכרזה בה הוצג עם כאפייה.

ובכן, עמיר לא רצח את רבין בגלל שהוא ראה תמונה שלו עם כאפייה. עמיר רצח את רבין בגלל שהוא רצה לסכל את תהליך אוסלו (אגב, אם כל אלו הזועקים שהשלטים של רבין עם כאפייה הם שהניעו את עמיר לרצוח את רבין היו טורחים לבדוק מה פורסם על מניעיו של הרוצח הנתעב, הם היו למדים שאין שחר לטענה זו).

אבל יש נקודה חשובה אף יותר להבנה. גם אם עמיר כן היה רוצח את רבין בגלל שהוא היה רואה כרזה שלו בכאפייה זה לא הופך כרזה של רבין עם כאפייה להסתה לאלימות. יש לומר זאת באופן הברור ביותר – אין בתמונה של רבין או של בנט או של כל איש ציבור אחר עם כאפייה משום הסתה לאלימות. תמונה של פוליטיקאי עם כאפיה אינה קריאה ישירה למעשה אלימות ולא קריאה עקיפה למעשה אלימות ואם יש אדם שמפרש ביטוי חוקי זה כקריאה למעשה אלימות – האחריות לאלימות עליו, ועליו בלבד.

למעשה, אנו עוסקים בתפיסה שמעשה לא חוקי הנעשה בעקבות ביטוי חוקי הופך את הביטוי החוקי ללא חוקי. כדי להבין עד כמה אבסורדית תפיסה זו, אזכיר דוגמא אבסורדית (אך אמיתית) אחרת.

בשנת 1980, מארק דיוויד צ'פמן רצח את ג'ון לנון. אחת הסיבות שהניעו את צ'פמן לרצוח את לנון הייתה ההשפעה של הרומן "התפסן בשדה השיפון" עליו. ברם, אין ברומן של ג'יי. די. סלינג'ר שום הסתה לאלימות, ומובן מאליו שאין בו קריאה לרצוח את לנון. האם הרצח שביצע צ'פמן הופך את התפסן בשדה השיפון לביטוי לא חוקי? ברי שמי שיעלה טענה כגון זו למגוחך ייחשב.

זה לא אותו דבר

הטענה שיש בתמונה של בנט בכאפייה משום קריאה למעשה אלימות היא מגוחכת במיוחד כאשר היא נטענת עתה בתקשורת או כאשר היא עולה מפי תומכי גוש השינוי.

בשנים האחרונות הוצגו עשרות דימויים ויזואליים קיצוניים (אך חוקיים) כנגד נתניהו – אם בהפגנות של גוש השינוי נגד נתניהו, אם במדיה החברתית, אם בשיח הפוליטי, ואם בתקשורת. בחלק מהדימויים הוויזואליים האלו נתניהו הוצג כרודן, בחלקם הוא הוצג במדים נאציים, ובחלקם אף הייתה רמיזה משתמעת לאלימות.

ואם רבין או בנט בכאפייה זו הסתה לאלימות, אז קל וחומר שהצגת נתניהו כרודן הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן זו הסתה לאלימות. יתרה מזאת, במקרה של הצגת נתניהו כארדואן לא מדובר רק בכרזות שהפיץ אלמוני במדיה החברתית, אלא בדימוי ויזואלי שהופיע בריש גלי בקמפיין הבחירות של מפלגת "כחול לבן".

למיטב זכרוני, חדשות 12 לא דיווחו אז כי "גוברת ההסתה נגד בנימין נתניהו", ובן עמי לא שאל את הפרשן באולפן, או את יושב ראש כחול לבן בני גנץ, "אתה ודאי בעד שתיעצר ההסתה?".

ואם רבין או בנט בכאפייה זו הסתה לאלימות, קל וחומר בנו של קל וחומר שהצגת נתניהו כנאצי זו הסתה לאלימות. עם כל הכבוד לרודנים ערביים או טורקיים, הנאצים נתפסים כרשע האולטימטיבי בתודעה הישראלית. בשנים האחרונות הופצו לא מעט תמונות בהן נתניהו הוצג כנאצי או במדים נאציים. כך, למשל, בשנת 2011 פורסמו שלוש תמונות של נתניהו במדים נאציים. אולם, בתגובה לתלונה למשטרה שהגיש חבר הכנסת אופיר אקוניס נגד הבלוג שפרסם את התמונות, שי ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה, הורה לא לחקור את התלונה. המשטרה הודיעה לאקוניס כי הסיבה להחלטה שלא לחקור את התמונה היא "חוסר אשמה פלילית".

התמונה של שמונה פוליטיקאים עם כאפייה

מטרות קמפיין ההשתקה

היות שלא היה (עדיין) מהלך מעשי נגד חופש הביטוי של הימין האם אפשר לטעון שמדובר במהלך השתקה? התשובה לשאלה זו היא בהחלט כן. למעשה, מדובר בשתי רמות השתקה שונות המופעלות נגד שיח המחאה בימין.

כאשר התקשורת נחפזת לסווג תמונה של בנט עם כאפייה כהסתה, המטרה המובלעת היא הגבלת ביטויי מחאה גסים אך חוקיים של הימין. האם מיצג של נתניהו כאסיר בהפגנות גוש השינוי, או הצגתו כארדואן בתשדירי בחירות או הצגתו כנאצי בתמונות ברשת אינה מחאה מוקצנת ומכוערת ולעתים מעוררת קבס? ודאי שכן. אבל אלו ביטויים חוקיים של מחאה אזרחית ואין לראות בהם הסתה לאלימות כפי שאין לראות בתמונה של בנט עם כאפייה הסתה לאלימות.

בנוסף, הצגת ביטוי מחאה גס כלא חוקי, משמשת להצגת המחאה כולה כלא חוקית או למצער כחוקית אך מסוכנת. ואם הימין מסוכן אז אפילו הביטויים הסטנדרטיים ביותר במחאתו יוצגו כהסתה. זהו ניסיון ליצור אפקט מצנן על שיח המחאה מחד גיסא ולקצץ את היקף המחאה ואת הבולטות שלה מאידך גיסא.

אפשר להבחין בקלות מתי קמפיין נגד הסתה לאלימות הוא בעצם קמפיין השתקה בתחפושת. כל מה שצריך לעשות זה לבחון את המיקוד של הקמפיין. כאמור, נטען כי התמונה של בנט עם כאפייה היא דימוי ויזואלי המסית למעשה אלימות. כלומר, האלימות היא הבעיה האמיתית. ואם האלימות היא הבעיה האמיתית – וזו אכן הבעיה האמיתית – צריך להיאבק באלימות ולא בביטוי . אבל סותמי הפיות עושים דה לגיטימציה לביטוי ולא לאלימות – על ידי יצירת קשר סיבתי כוזב בין השניים – וזאת משום שהם לא מוכנים שהמחנה הפוליטי היריב ייהנה מאותו חופש ביטוי אותו הם רוצים לעצמם.

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא