מה שתוכנית "עובדה" על מחדל השבעה באוקטובר, שכחה לציין

ביום חמישי פורסם תחקיר נרחב בתוכנית "עובדה" על הימים והשעות שהובילו למחדל השבעה באוקטובר. התוכנית התמקדה בכשלים של מערכת הביטחון – בעיקר המטכ"ל, אמ"ן והשב"כ – אבל היו גם מספר התייחסויות לכשלים של הדרג הפוליטי. עם זאת, ההתייחסויות לכשלים של הדרג הפוליטי היו חלקיות ביותר ולפיכך מטעות בעיקרן. חשוב לא פחות, התוכנית לא הזכירה כלל, אפילו לא ברמז, מערכת חשובה נוספת שהעלתה תרומה לא מבוטלת למחדל.

3:17 לפנות בוקר, 7/10 - ״מוערך כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה, וכניסה למערכה בעת הזו״ | קטע מהתחקיר ״תיק אוקטובר״, ששידרנו אמש: pic.twitter.com/moAD50s7JA

— עובדה (@Uvda_tweet) March 8, 2024

במהלך התוכנית היו, כאמור, רק התייחסויות ספורות לדרג המדיני – וכולן הטילו את האשמה למחדל רק על ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלותיו. אין שום ספק שנתניהו נושא באחריות העיקרית והמרכזית למחדל, בגלל שכראש הממשלה המכהן הוא נושא באחריות המיניסטריאלית, ובגלל שבמשך שנים הוא הוביל את קונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס ברצועת עזה. עם זאת, מן הראוי היה שבתוכנית "עובדה" תהיה גם התייחסות לעובדה שכל ראשי הממשלה וכל שרי הביטחון מאז קיץ 2007 תמכו בקונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס. יתרה מכך, כל ראשי הממשלה וכל שרי הביטחון מאז קיץ 2007 התנגדו בכל תוקף לכך שישראל תשלח את צה"ל למוטט את שלטון החמאס. ולא חייבים להשיג מסמכים סודיים בשביל לדעת זאת. גוגל מספיק בהחלט. זאת משום שכל ראשי הממשלה וכל שרי הביטחון מאז קיץ 2007 תמכו בריש גלי – באמירה ובמעשה – בקונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס.

בין בן גביר לנתניהו - המסמך הסודי של סינואר שחשפנו הערב, הנה קטע מהכתבה pic.twitter.com/8UJdMmQQZz

— עובדה (@Uvda_tweet) March 7, 2024

להלן כמה תזכורות לטובת מי ששכח.

אהוד ברק הוא האדריכל של קונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס והמוציא לפועל העיקרי שלה בשנים הראשונות לאחר השתלטות החמאס על רצועת עזה. לאחר שחמאס ביצע את ההפיכה ברצועה ביוני 2007, ברק שכיהן כשר הביטחון בממשלת אולמרט, היה מי שהגה את הקונספציה שהשלימה עם שלטון החמאס ושהבליגה מול התקפותיו על ישראל. ברק הוביל את הסכם התהדייה (הפסקת אש זמנית) שהעניק לחמאס לגיטימציה שלטונית וזמן נחוץ לשיפור הנשק הרקטי שלו. ברק עשה כל לאל ידו למנוע יציאה למבצע צבאי נגד החמאס, אבל אחרי שארגון הטרור ירה עשרות רקטות לעבר ישראל בסוף שנת 2008, יצאה ישראל למבצע "עופרת יצוקה". במהלך המבצע, פעל ברק בנחישות למנוע מהקבינט להחליט על פעולות דרסטיות נגד החמאס, ולא בחל בפעולות מפוקפקות לשם כך, כגון הצגת נתונים מנופחים לגבי כמות הנפגעים המוערכת, גיוס שליש מסדר הכוחות שהורתה הממשלה לגייס, ופנייה לשר החוץ של צרפת כדי לגבש הפסקת אש בלי אישור או אפילו יידוע של הקבינט. כאשר הייתה לנו הזדמנות לחסל את הנהגת החמאס שהסתתרה מתחת לבית החולים "שיפא", הצליח ברק למנוע מהקבינט לקבל את ההחלטה על החיסול. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אמר לימים כי ברק "עשה ככל יכולתו כדי להגן על חמאס ולמנוע את הפלתו ברצועת עזה, תוך פעולה חתרנית נגד הממשלה ונגד ראשה". גם כשר ביטחון בממשלת נתניהו, קידם ברק במרץ רב את קונספציית "הדו-קיום" עם החמאס. אמנם, נתניהו הוא האחראי העיקרי להתקבעותה של קונספציית "הדו-קיום", אבל ברק שכיהן כשר ביטחון במשך שש שנים, בשתי ממשלות שונות, הוא אביה מולידה של קונספציה ארורה זו ומי שהטמיע אותה באופן יסודי בדרג הפוליטי ובדרג הביטחוני.

משה יעלון שכיהן כשר ביטחון אחרי ברק, המשיך בגאון את קונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס. לאחר תום מבצע "צוק איתן" אמר יעלון כי "לא נכון היה להציב לצבא את היעד למוטט את חמאס, גם לא במחשבה של היום שאחרי". אביגדור ליברמן ששימש כשר הביטחון אחרי יעלון, הסביר כי "כל המדיניות שלנו היא לדבר עם תושבי עזה מעל ראשה של חמאס. כל המדיניות, מה שאני מנסה ליישם, זה לתקוע טריז בין הנהגת חמאס בין אזרח מהשורה, תושב רצועת עזה. אני רוצה לשכנע אותם שאותו אביב ערבי שהוא אפשרי בטוניסיה, הוא גם אפשרי ברצועת עזה. המסר שלי היה מאוד חשוב והוא נקלט היטב: אם יש שקט ביטחוני, אתם מרוויחים מזה – חוזרים עוד פעם לטרור, אתם הראשונים להפסיד... וכרגע מה שחשוב, לדבר ישירות עם תושבי רצועת עזה. הם חייבים להפיל את השלטון החמאס. יש כאלו שמציעים להיכנס ולכבוש את עזה, ולקחת אחריות, ולעשות תמרון קרקעי... הדרך להפיל את החמאס, הדרך היחידה, כמו במלחמה הקרה, לתקוע טריז בין חמאס לתושבי עזה. הם חייבים לעשות את זה, לא אנחנו... אנחנו צריכים להביא את תושבי עזה להכרה שזה בידם להפיל את שלטון חמאס". בני גנץ שכיהן כשר ביטחון בשתי ממשלות, סיפר במהלך כהונתו השנייה בתפקיד על "יצירת משוואה אזרחית ישירות מול התושבים בעזה" והבטיח להרחיב "את המדיניות האזרחית ההומניטרית, כולל הגדלה מיידית של מספר העובדים שיוצאים לישראל". אגב, לאחר מבצע "צוק איתן" אמר גנץ, אז כרמטכ"ל, כי "הגשם ישטוף את אבק הטנקים. השדות יוריקו, ו-'דרום אדום' במובן החיובי של המילה, של כלניות, פרחים ויציבות, יהיו פה, ויהיו פה להרבה מאוד שנים קדימה".

סיירתי היום באוגדת עזה עם הרמטכ׳׳ל. מאז מבצע ׳׳שומר החומות׳׳ יצרנו משוואת הרתעה חדשה. אנו בונים את הכוח והתוכניות המבצעיות, לצד יצירת משוואה אזרחית ישירות מול התושבים בעזה. אנו מתכוונים להרחיב את המדיניות ההומניטרית, כולל הגדלה של מספר העובדים שיוצאים לישראל. pic.twitter.com/Q1mYFsOghI

— בני גנץ - Benny Gantz (@gantzbe) March 1, 2022

נפתלי בנט שכיהן כראש הממשלה הראשון בממשלת "השינוי", היה יכול לשנות את הקונספציה שהנהיג נתניהו במשך שנים, אבל במקום זאת הוא אימץ קונספציית "דו-קיום" על סטרואידים. בנט אף התגאה בהחלטתו להכניס פועלים מהרצועה לישראל, מהלך שאפילו נתניהו התנגד לה: "לראשונה מזה שנים אפשרתי להכניס פועלים עזתים לישראל – בתנאי שיש שקט. משך שנים ראה"מ הקודם חשש לעשות זאת, כנראה מפחד של ביקורת בימין, וגם בשל התנגדות של חלק מארגוני הביטחון. שיניתי זאת". ימים ספורים לפני שעזב את משרד ראש הממשלה, שיבח בנט את עצמו על ה-"הישג" שלו מול שלטון החמאס: "אחד ההישגים שאני גאה בהם הוא החזרת השקט והחיים הנורמליים לתושבי הדרום. שיקמנו את ההרתעה הישראלית מול האויב". יאיר לפיד שכיהן אחרי בנט בראשות הממשלה, הורה לצה"ל במבצע "עלות השחר" להתקיף רק את הג'יהאד האסלאמי ולהימנע מפגיעה בכוחות החמאס ובהנהגתו.

2. לראשונה מזה שנים אפשרתי להכניס פועלים עזתים לישראל—בתנאי שיש שקט.

משך שנים ראה"מ הקודם חשש לעשות זאת, כנראה מפחד של ביקורת בימין, וגם בשל התנגדות של חלק מארגוני הביטחון.

שיניתי זאת.
הנחיתי את צה״ל ושב״כ להתחיל להכניס פועלים בצורה מבוקרת. >>

— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett) June 27, 2022

יש עוד אינספור אמירות ומעשים של אותם ראשי ממשלה ושרי ביטחון המעידים על התגייסותם המלאה למען קידום קונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס ברצועת עזה. יש לקוות שבתחקירים הבאים של "עובדה" על המחדל שהוביל לטבח השבעה באוקטובר, תצא אילנה דיין מאזור הנוחות שלה ותציין את כל הבכירים בדרג הפוליטי שאימצו קונספציה זו.

כאמור, התוכנית עסקה בכשלים של הדרג הצבאי ושל דרג המדיני, אבל לא הייתה שום התייחסות לכשלים של התקשורת, שאין לזלזל בתרומתם למחדל השבעה באוקטובר. כל בכירי הפרשנים באמצעי תקשורת גיבו את קונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס. למרות שרוב הפרשנים האלו נהגו לתקוף את נתניהו על כל פעולה שולית שעשה או שלא עשה, השבחים היחידים שהם הרעיפו עליו נגעו למדיניות האיפוק שגילה מול שלטון השטן החמאסי. הפרשנים גיבו באופן מוחלט את נתניהו בכל הנוגע למדיניותו מול שלטון החמאס, ואף לא הסכימו להביא שום עמדה סותרת ושום איפכא מסתברא למדיניות זו. לא פעם ולא פעמיים פניתי לפרשנים בכירים כדי לנסות ולשכנע אותם עד כמה חשוב שישראל תפעל למוטט את שלטון החמאס אבל פניותיי נפלו על אוזניים ערלות. אותם פרשנים הסבירו לי שלא רק שהם מתנגדים למיטוט שלטון החמאס, אלא שכל העניין הזה חשוב פחות מהנושא המרכזי של "רקביבי-רקלאביבי". העדר הביקורת על קונספציית "הדו-קיום" מול החמאס לא הייתה רק נחלת הפרשנים, אלא הייתה נפוצה בקרב רוב רובם של אנשי התקשורת הישראלית. אני מציע לאילנה דיין לבדוק כמה תוכניות "עובדה" מ-2007 הוקדשו לביקורת על מדיניות זו. וחשוב לזכור, כאשר אמצעי התקשורת רוצים לעורר את דעת הקהל בעד או נגד מדיניות מסוימת, הם יודעים לעשות זאת היטב.

אז אילנה, בפעם הבאה שאת שואלת איך הגענו למחדל שבעה באוקטובר, כדאי שתפני את השאלה גם כלפי עצמך וכלפי הרוב המכריע של אנשי התקשורת.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל