פרשת הסרסור בסוהרות, חלק ג' – ילקוט הכזבים של השר עמר בר-לב

ב-6 בספטמבר 2021 הצליחו שישה אסירים ביטחוניים לברוח מכלא גלבוע. עד 19 בספטמבר לכדו המשטרה וצה"ל את כל האסירים הבורחים. ב-9 בספטמבר, שלושה ימים לאחר הבריחה, מינה השר לביטחון הפנים עמר בר-לב להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת המחדל. ב-5 באוקטובר, מינה בר-לב את ועדת הבדיקה הממשלתית באישור הממשלה.

ב-24 בנובמבר, במהלך עדותו בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לבריחת האסירים, סיפר מפקד כלא גלבוע, גונדר-משנה פרדי בן שטרית, על כך שבכלא סירסרו בחיילות חובה לסיפוק צרכיהם של אסירים ביטחוניים. עדותו של בן שטרית עוררה סערה רבתי וחבר הכנסת אופיר סופר ממפלגת "הציונות הדתית" החליט להביא בפני הכנסת הצעה לסדר היום בנושא: "הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין סרסור בסוהרות ובחיילות חובה על ידי מפקדים בשירות בתי הסוהר לסיפוק אסירים ביטחוניים".

מפקד כלא גלבוע מודה לראשונה: "סירסרו בחיילות חובה על מנת לספק חיילות חובה למחבלים לצרכים מיניים.

אירוע הסרסרות זה היה אירוע מכונן".

(נדגיש שפרדי לא פיקד אז על כלא גלבוע) pic.twitter.com/nNU4t9V9h2

— לירן לוי Liran Levi (@liran__levi) November 24, 2021

חבר הכנסת סופר שוחח בימים שלפני ההצבעה עם חברי כנסת מהקואליציה כדי לגייס את תמיכתם. כמה מחברי הקואליציה עמם שוחח הודיעו לו שהם תומכים בהצעתו באופן עקרוני. מורן אזולאי דיווחה כי הקואליציה אפילו שקלה לתמוך פה אחד בהצעה של סופר. ברם, היה מכשול שאפילו ההסכמה המשותפת בין חברי האופוזיציה לחברי הקואליציה לא הצליחה להתגבר עליו – השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב.

השר בר-לב מסכל את ועדת החקירה הפרלמנטרית

מטעמים עליהם נעמוד בהמשך, גילה בר-לב התנגדות עזה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת הסרסור בסוהרות. אזולאי דיווחה אז כי "בקואליציה האשימו את השר לביטחון הפנים עמר בר-לב שבשל סירובו כל הקואליציה נאלצת להצביע נגד ההצעה".

כדי להבין עד כמה התנגדותו הנחרצת של בר-לב לוועדת החקירה הפרלמנטרית הייתה מרכזית בסיכול הקמתה ראוי להביא דברים שסיפרה חברת הכנסת מיכל רוזין, שמונה חודשים לאחר מכן: "אני התרגשתי השבוע מהזעזוע של השרים – שר הביטחון, השר לביטחון פנים – גילו פתאום שיש חיילות... סורסרו... אני מתביישת שזה קרה במשמרת שלנו... האופוזיציה... הציעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. אנחנו התחננו, ראשי הסיעות בהנהלת קואליציה. אני יודעת שחברות הכנסת שיושבות פה מהעבודה, התחננו בחדרים סגורים. דרשנו מהשר לביטחון פנים... ומהסגן שר... תנו לנו להצביע בעד. תקימו ועדת חקירה. זה בכלל לא על הממשלה שלנו. תנו לנו. זה לא פוליטי. סירבו בתוקף עד שנאלצנו להתפשר ולא להצביע".

בעקבות התנגדותו הנחרצת של בר-לב, הפעילה הקואליציה משמעת קואליציונית. בהצבעה שנערכה ב-8 בדצמבר 2021, כל מפלגות הקואליציה – ימינה, יש עתיד, כחול לבן, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, העבודה, מרצ ורע"ם – הצביעו נגד.

וכך, ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית נפלה.

מה רצה בר-לב להשיג?

אחרי שהביא להפלת ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית נמסרה הודעה מטעם השר לביטחון הפנים בה הובהרו שיקוליו: "השר בר-לב אינו מתנגד להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית כפי שגורמים מסוימים מדווחים. לאור העדות החדשה של מפקד כלא גלבוע השר לביטחון הפנים פנה מיד ליועמ"ש בבקשה שיעיין מחדש בתיק החקירה. בעקבות כך, ומתוך חשש שמדובר באירוע פלילי, היועץ המשפטי של הממשלה הנחה את משטרת ישראל לפתוח בחקירה לאור החשד הפלילי, ולכן משטרת ישראל זימנה את מפקד כלא גלבוע לשמיעת עדותו ולהמשך החקירה. לדעת השר יש למצות את חידוש החקירה הפלילית ולאור תוצאותיה לבחון אם יש צורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית".

החקירה הפלילית עליה דיבר בר-לב הייתה זו של קצין המודיעין ראני באשא. כזכור, אחרי שהמשטרה סיימה לחקור את באשא החליט המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר לסגור את התיק נגדו על בסיס הטענה כי לא ניתן להוכיח את היסוד הנפשי בכוונה פלילית במעשיו (ראו ניסים סופר, "פרשת הסרסור בסוהרות, חלק ב' – הטיפול הכושל של המשטרה והפרקליטות").

אפשר לתמוה אפוא מדוע חידוש החקירה נגד באשא רלוונטי לסוגיה של ועדת חקירה פרלמנטרית (או כל סוג אחר של ועדת חקירה). הרי הבעיה בכלא גלבוע ובשב"ס הייתה נרחבת ועמוקה יותר מאשר התנהלותו של באשא וכללה בנוסף לסרסור בסוהרות גם את העדר הטיפול בתלונותיהן ואת הטיוח הארגוני של הפרשה. אז איך חידוש החקירה הפלילית נגד קצין המודיעין תסייע במשהו לבדיקת הכשלים המערכתיים בכלא גלבוע ובשב"ס? ובכן, אקדים את המאוחר ואגלה לכם שבר-לב רצה בחידוש החקירה לא כדי לבדוק את הכשלים המערכתיים בשב"ס, והחקירה הפלילית בכלל לא נועדה לעסוק בכשלים אלו.

יתרה מזאת, היות שהחקירה הפלילית הראשונה נגד באשא הסתיימה בלא כלום, מדוע השר היה סבור שחקירה פלילית חדשה תמצא ראיות שלא נמצאו קודם לכן? ושוב אקדים את המאוחר ואגלה לכם שהרשעתו של באשא בבית משפט לא הייתה הסיבה לרצונו של בר-לב בחידוש החקירה.

לפני שנעבור לסיבה מדוע בר-לב רצה בחידוש החקירה נגד קצין המודיעין נרחיב מעט על החקירה הראשונה. אחרי שהמשטרה סיימה לחקור את ההאשמה נגד באשא, היא העבירה את התיק לבחינת הפרקליטות. ברם, עקב קשיים בטיב הראיות, החליטו בפרקליטות להחזיר את התיק למשטרה להשלמות חקירה. אחרי סבב החקירה השני העבירה פרקליטת מחוז צפון אילנה ירושלמי את התיק להכרעה של למברגר, עם המלצתה לסגירה מ-"חוסר ראיות". למברגר אימץ את החלטתה של ירושלמי וסגר את התיק. כלומר, החשדות נגד באשא כבר נחקרו פעמיים במשטרה, ולאחר כל פעם החליטו בפרקליטות שאין מספיק ראיות כדי לבסס את היסוד הנפשי בכוונה פלילית. לפיכך, לא סביר שחקירה שלישית תניב את הראיות נגד באשא שלא נמצאו בשתי החקירות הראשונות.

בכל אופן, ב-14 בדצמבר 2021, החליט פרקליט המדינה עמית איסמן לפתוח את החקירה מחדש. אגב, לירן לוי דיווח לאחרונה שמאז פתיחת החקירה מחדש "הפרקליטות גוררת רגליים ולא נעשו פעולות חקירה משמעותיות".

ועכשיו אנחנו מגיעים לסיבה מדוע בר-לב רצה בחידוש החקירה. שעות ספורות אחרי הודעתו של פרקליט המדינה על חידוש החקירה, הורתה נציבת בתי הסוהר, רב גונדר קטי פרי, על פתיחה מיידית של הליך הדחה מנהלי נגד באשא. בהודעה מטעם פרי נמסר כי "החלטת הנציבה גובשה נוכח ההחלטה לפתוח את תיק החקירה, ובין היתר לאור עדויות הסוהרות בתקשורת". ברי כי בר-לב החליט, בעצה אחת עם פרי, שהדרך לטפל בפרשה היא להדיח את קצין המודיעין בהליך מנהלי. ברם, היות שהתיק נגד באשא נסגר, נוצר קושי להדיח אותו בהליך מנהלי, אך פתיחה מחדש של התיק מאפשרת להדיח אותו בלי קשר לתוצאה הסופית של החקירה הפלילית.

הדברים שאמר בר-לב על מיצוי החקירה הפלילית ועל בחינת הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לאור תוצאותיה היו אמירות בעלמא. ההתעלמות של המפקדים בכלא מתלונות הסוהרות, הטיוח של הפרשה בשב"ס והאפשרות המזעזעת שהטרדות מיניות נגד סוהרות וסרסור בהן לאסירים ביטחוניים היו עניין שגור בכלא, גם לפני באשא, לא באמת עניינו את השר לביטחון הפנים. הוא קבר את ועדת החקירה הפרלמנטרית, ואחרי הדחת באשא, הסיפור נסגר מבחינתו.

אבל לצערו של בר-לב הסיפור לא באמת נסגר, וגילוי נוסף בפרשה סיבך אותו בשורה של שקרים לגבי הסיבות להתנגדותו להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית.

ההסברים של בר-לב לאחר התעוררות הפרשה מחדש

לקראת סוף חודש יולי נפתח קמפיין מימון המונים ברשת עבור הילה (שם בדוי) הטוענת שנאנסה בכלא על ידי אסיר ביטחוני בשם מ. ע. (הכוונה היא למוחמד עטאללה שעד סוף אוגוסט הפרקליטות התעקשה להטיל צו איסור פרסום על זהותו). דברים אלו עוררו סערה ציבורית נוספת ובין היתר החלה להימתח ביקורת על בר-לב על כך שמנע ועדת חקירה פרלמנטרית.

ב-31 ביולי התראיין בר-לב לאריה גולן. לאור הגילוי האחרון, שאל המראיין אם לא ראוי להקים ועדת חקירה מיוחדת לפרשה הזאת של הסרסור בסוהרות. וכך ענה השר בר-לב: "אני רק רוצה להזכיר למאזינים טיפה את ההיסטוריה הקצרה. בזמנו... נסגר התיק... הפרקליטות סגרה את התיק ולפני מספר חודשים, כשמונה חודשים, בעקבות העדות של מפקד כלא גלבוע הנוכחי, נפתחה החקירה מחדש והחקירה מתנהלת. ברגע שיש חקירה משטרתית, גם אם מקימים ועדת חקירה או בדיקה כזאת או אחרת היא מנועה מלעסוק בנושאים שהחקירה המשטרתית עוסקת בן. ולכן, לשאלתך, אפשר להקים... ועדה כזאת אבל היא לא תהיה אפקטיבית בהתייחס לאירועים המזעזעים שאנחנו מדברים [עליהם] לכן צריך לתת לחקירה להתמשך".

ביום למחרת התראיין בר-לב אצל ספי עובדיה ויניר קוזין. וזה מה שאמר השר לביטחון הפנים על ארגון השב"ס: "אין ספק שזה היה ארגון רקוב. אין ספק שזה ארגון רקוב מכל הבחינות. גם מבחינת האירועים שקרו שם, ארגון רקוב זה מילה עדינה, וגם מבחינת ההתנהלות".

בהמשך לדברים אלו, שאל קוזין אם אין מקום לחקור את פרשת הסרסור בסוהרות ברמה של ועדת חקירה, לכך ענה בר-לב כי "מבחינה משפטית... ברגע שיש חקירה פלילית אי אפשר לעשות ועדה אחרת... אפשר להקים ועדה אחרת רק היא תהיה מנועה לעסוק בנושאים האלה, אבל מה שחשוב לציין כאן שברגע שאני שמעתי לפני תשעה חודשים את העדות של מפקד כלא גלבוע על הסיפור של הסרסור בסוהרות, באותו יום הוצאתי מכתב ליועץ המשפטי לממשלה וביקשתי ממנו לפתוח בחזרה את החקירה שנסגרה ב-2018. הרי זה לא קרה במקרה שנפתחה החקירה מחדש, ולשמחתי הוא נענה והחקירה נפתחה מחדש".

משלב זה ואילך ניסה השר לביטחון הפנים להסיט את הדיון לצו איסור הפרסום שהוציאה הפרקליטות על פרשת האונס, אבל קוזין התעקש לחזור לסוגיית ועדת החקירה ושאל את בר-לב האם הקואליציה והוא טעו כאשר התנגדו להקמתה עוד לפני חידוש חקירת המשטרה. לכך ענה בר-לב כי "הייתה הצעה של האופוזיציה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית... ועדת חקירה פרלמנטרית אין לה שום סמכות. אין לה שום סמכות. בוא לא נשכח שבאותו זמן אני כבר הקמתי את ועדת הבדיקה [הממשלתית] לבריחת האסירים שבתחילת הדרך עסקה בנושא הזה. ברגע שנפתחה מחדש החקירה, ועדת הבדיקה שאני הקמתי, לא עוסקת בנושא הזה, הודיעה שהיא לא עוסקת בנושא הזה... כי נפתחה החקירה הפלילית מחדש".

למרבה התמיהה, לא המראיינים ולא גורמים אחרים בתקשורת התייחסו בזמנו לשלל השקרים וההטעיות שפיזר בר-לב בשני ראיונות אלו. לפיכך, ראוי לחזור לדברים ולהראות כיצד מתוך הצורך לתרץ את הדרך בה הפיל את ועדת החקירה הפרלמנטרית, החליט השר לביטחון הפנים לשקר לציבור במצח נחושה.

ילקוט הכזבים של בר-לב

השקר הראשון – מועד פתיחת החקירה מחדש

כאשר גולן שאל מדוע אין מקימים ועדת חקירה לפרשת הסרסור בסוהרות, סיפר בר-לב למאזינים את כי החקירה המשטרתית נפתחה מחדש ולכן ועדת חקירה מנועה לעסוק באותם נושאים שנחקרים על ידי המשטרה.

בר-לב משקר שכן ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית קדמה לחידוש חקירת המשטרה.

השקר השני – סמכויות ועדת חקירה

בריאיון לעובדיה וקוזין טען בר-לב כי לוועדת החקירה הפרלמנטרית שהציעה האופוזיציה אין שום סמכות. אמנם, לוועדת חקירה פרלמנטרית אין סמכויות נרחבות כמו שיש לוועדת חקירה ממלכתית. כך, למשל, ועדות חקירה פרלמנטריות לא נוהגות לזמן אנשים פרטיים להופיע בפניהן. ברם, לוועדת חקירה פרלמנטרית יש סמכות לזמן עובדי מדינה, ובפרשת הסרסור בסוהרות, הייתה יכולה לזמן את אנשי השב"ס המעורבים. יתרה מזאת, חוק יסוד: הכנסת קובע כי "סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת", כך שברצותה יכולה הכנסת לקבוע סמכויות נוספות לוועדת החקירה הפרלמנטרית. חשוב מכל, ועדות החקירה הפרלמנטריות חושפות בעיות וליקויים לעין הציבור ובכך יש להן תפקיד חשוב במימוש "העיקרון הדמוקרטי של זכות הציבור לדעת", כדבריו של חוקר מדעי המדינה, פרופ' גיורא גולדברג. פועל יוצא, כלי זה הפך נפוץ יותר בעשורים האחרונים. מתוך 26 ועדות החקירה הפרלמנטריות מאז קום המדינה, 23 הוקמו משנות התשעים ואילך.

בתואנת "הסמכויות" ניסה בר-לב להטעות את השומעים. סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית הן מספיקות כדי לחשוף את התרבות הארגונית הקלוקלת בשב"ס. יתרה מכך, ניכר שהשר לביטחון פנים פעל לסכל ועדה זו בעיקר כדי למנוע מהציבור את זכותו לדעת כיצד מתנהל ארגון השב"ס כלפי סוהרות. ובכל זאת, הבה נניח לצורך הדיון כי בר-לב באמת סבר שסמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית אינן מספיקות כדי לרדת לשורש העניין. אם כך, מדוע לא פעל להקים ועדת חקירה ממלכתית או לכל הפחות ועדת בדיקה ממשלתית בנושא? הרי סעיף 8א. בחוק הממשלה מסמיך את השר לביטחון הפנים להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר פרשת הסרסור בסוהרות ואפילו להקנות לה סמכויות נרחבות באישור הממשלה. כאמור, הוא כבר הקים ועדת בדיקה ממשלתית כזו בדיוק כדי לחקור את פרשת בריחת האסירים מכלא גלבוע. ברי אפוא שטיעון "הסמכויות של ועדת החקירה" הוא לא יותר מאשר הולכת שולל ובר-לב בעצם התנגד לכל סוג של ועדת חקירה בנושא.

השקר השלישי – ועדת חקירה במקביל לחקירה פלילית

כאשר נשאל על ידי קוזין אם אין מקום להקים ועדת חקירה ענה בר-לב כי "מבחינה משפטית... ברגע שיש חקירה פלילית אי אפשר לעשות ועדה אחרת... אפשר להקים ועדה אחרת רק היא תהיה מנועה לעסוק בנושאים האלה". דברים דומים אמר גם לגולן.

זהו שקר מביך נוסף. נכון שיש קשיים בעריכת חקירת משטרה במקביל לוועדת חקירה – בשל החשש להתנגשות בין החקירות ולשיבושי חקירה – אבל היו דברים מעולם. המקרה המפורסם ביותר הוא ועדת החקירה לעניין רצח רבין שהוקמה ארבעה ימים לאחר הרצח, בזמן שחקירות המשטרה והשב"כ היו רק בתחילתן.

יתר על כן, במקרה שיש חשיבות ציבורית רבה בוועדת חקירה, ניתן לעצור את החקירה הפלילית ולתת לוועדת החקירה לחקור. אחרי שהוועדה מסיימת את חקירתה ומפרסמת דו"ח, ניתן לחדש את החקירה הפלילית. כך, למשל, השעה היועץ המשפטי לממשלה לא חקירה פלילית אחת אלא שתיים – חקירת משטרה וחקירת מח"ש – לאחר שהממשלה בה בר-לב חבר, הקימה ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון במירון.

אבל הטענה של בר-לב כי "מבחינה משפטית... ברגע שיש חקירה פלילית אי אפשר לעשות ועדה אחרת" היא שקר מביך במיוחד היות שהוא עצמו הקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר בריחת האסירים מכלא גלבוע בזמן שהאירוע עדיין מצוי בחקירת משטרה. הוא אף ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה אישור להקמת הוועדה עקב האפשרות שהדבר יוביל להקפאת החקירה כפי שדיווח ג'וש בריינר: "חקירת הבריחה הועברה היום ללהב 433, וגורמים משפטיים מעריכים כי הקמת הוועדה צפויה להוביל להקפאת החקירה. בשלב זה, על מנת למנוע שיבוש חקירה, ביקש השר את אישור היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפני שקיבל את ההחלטה על הקמת הוועדה". השקר הזה של בר-לב משעשע במיוחד משום שבכתב המינוי של ועדת הבדיקה הממשלתית הוא כתב כי "נוכח קיומה המקביל של חקירה פלילית על ידי משטרת ישראל בנוגע לאירוע, ייערך תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה ביחס לאמור".

אגב, זמן קצר לאחר הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית עצרה המשטרה את החקירה הפלילית כנגד סוהרים וקציני שב"ס. אפשר לתמוה אפוא מדוע בפרשה של בריחת האסירים פעל השר לביטחון הפנים להקים ועדת חקירה שתפריע לחקירה פלילית מתנהלת ואף תביא לעצירתה בעוד בפרשה של הסרסור בסוהרות הוא התנגד בתוקף להקמת לוועדת חקירה וזאת עוד בטרם נפתחה מחדש החקירה הפלילית בנושא? לבר-לב הפתרונים.

השקר הרביעי – ועדת פינקלשטיין

בר-לב המשיך להסתבך בדבריו כאשר טען שוועדת הבדיקה הממשלתית שהקים לעניין בריחת האסירים "עסקה בנושא הזה [של הסרסור בסוהרות]. ברגע שנפתחה מחדש החקירה, ועדת הבדיקה שאני הקמתי, לא עוסקת בנושא הזה, הודיעה שהיא לא עוסקת בנושא הזה... כי נפתחה החקירה הפלילית מחדש".

השר לביטחון פנים משקר שוב היות שבכתב המינוי של ועדת הבדיקה הממשלתית בראשות פרופ' מנחם פינקלשטיין הוא הסמיך אותה לחקור רק את "אירוע בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע... ואת היערכות שירות בתי הסוהר למניעת בריחות אסירים ממתקני כליאה" ואת ההיבטים הנוספים הקשורים בכך. כלומר, פרשת הסרסור בסוהרות מעולם לא הייתה בתחומי האחריות של ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בר-לב.

היות ששתי הפרשות התרחשו בכלא גלבוע, עניין הסרסור בסוהרות עלה מספר פעמים בוועדת הבדיקה הממשלתית. ב-24 בנובמבר, במהלך עדותו בפני הוועדה על בריחת האסירים שקרתה כשהוא היה מפקד כלא גלבוע, בחר בן שטרית, כאמור, להזכיר את אירוע הסרסור בסוהרות שהתרחש תחת המפקד שקדם לו (אפשר להעריך כי היה זה רק ניסיון נואל של בן שטרית להסיט את הדיון מהכשלים שהוא אחראי להם וזו הייתה גם מסקנתו של פינקלשטיין). ב-30 בדצמבר, במהלך עדותה בפני הוועדה, ציינה ראש ענף משמעת בשב"ס, סגן גונדר ריבי שפירא, כי סברה שיש להעמיד לדין את קצין המודיעין באשא ולפתוח בהליכים מנהליים נגד מפקד הכלא באסם קשקוש. פינקלשטיין אמנם תקף את שפירא במהלך עדותה על כך שלא התעקשה לפתוח בהליכים נגד השניים ושאל אותה "מה תחושתך על התרבות הארגונית בשב"ס, אולי תרבות של טיוח?", אולם, ועדת הבדיקה לא חקרה את פרשת הסרסור בסוהרות ולא הזמינה עדים בנושא. הפרוטוקול בו סיפר בן שטרית על הסרסור בסוהרות מראה היטב שחברי הוועדה כלל אינם בקיאים בפרשה זו.

מתוך פרוטוקול ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים הביטחוניים מבית סוהר גלבוע

השקר שאמר בר-לב בריאיון ביחס לוועדת הבדיקה מדהים במיוחד היות שהוועדה הבהירה בלשון שאינה משתמעת לשני פנים שאין בכוונתה לבדוק את פרשת הסרסור בסוהרות. בעקבות הסערה שעוררו הדברים שאמר בן שטרית בעדותו בפני ועדת הבדיקה, טענו גורמים בלשכתו של השר לביטחון הפנים שהמנדט הרחב שניתן לוועדה מסמיך אותה לבדוק היבטים נוספים מעבר לבריחת האסירים (יש לציין שכתב המינוי הסמיך את הוועדה לבחון היבטים נוספים הנוגעים לעניין בריחת האסירים אך קשה לראות איך הסרסור בסוהרות נוגע לעניין הבריחה). בתגובה, פרסמה ועדת הבדיקה הממשלתית עדכון רשמי בו הבהירה בלשון ברורה שפרשת הסרסור בסוהרות אינו עניין לבדיקת הוועדה: "אתמול הזכיר מפקד בית סוהר גלבוע בעדותו את הנושא של 'הסרסרות בסוהרות חיילות'. מטבע הדברים, עלה הנושא לכותרות. נשמעו אמירות שלפיהן נושא זה טעון בדיקה, וכן עלתה האפשרות שוועדת הבדיקה תבדוק את הנושא. ועדת הבדיקה מוצאת לנכון להבהיר כי נושא זה, שעניינו חשד להתנהגות פסולה כלפי סוהרות לפני מספר שנים, אינו עניין לבדיקת הוועדה. מה עוד, שנמסר כי עניין זה נחקר בעבר. חברי הוועדה סומכים על הגורמים המוסמכים כי יתנו דעתם לסוגיה זו שעלתה אתמול". כלומר, בר-לב שיקר פעמיים ביחס לעיסוק של ועדת הבדיקה בסרסור בסוהרות: לא רק שוועדת הבדיקה לא עסקה בפרשה זו, אלא שהיא הבהירה באופן רשמי ובצורה מפורשת שאין בכוונתה לעסוק בכך וזאת כשלושה שבועות לפני שהפרקליטות הורתה לפתוח מחדש את החקירה הפלילית.

ריקבון

בר-לב סיכל במו ידיו את הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת הסרסור בסוהרות ובכך מנע טיפול ציבורי ורב ממדי בפרשה – טיפול שחקירה פלילית של קצין המודיעין לבדו לא מסוגלת לספק. החקירה הפלילית נגד באשא חודשה לא כדי לרפא את הארגון החולה אלא כדי למנוע טיפול מעמיק בתחלואיו. כאשר התעוררה סערה ציבורית חדשה עקב דבריו של מפקד כלא גלבוע, הוסיף בר-לב חטא על פשע וסיפר צרור שקרים מביכים כדי לתרץ את הפלת ועדת החקירה הפרלמנטרית על ידו.

באותו ראיון אצל עובדיה וקוזין אמר בר-לב על השב"ס כי "אין ספק שזה ארגון רקוב מכל הבחינות. גם מבחינת האירועים שקרו שם, ארגון רקוב זה מילה עדינה, וגם מבחינת ההתנהלות". לאור דברים קשים אלו על השב"ס אין אלא להתפלא על עמידתו של בר-לב כחומה בצורה נגד הרצון הפרלמנטרי לחקור את התנהלות הארגון הרקוב ועל השקרים שסיפר על כך בדיעבד. אבל לפחות על דבר אחד אפשר להסכים עתה – מבחינת ההתנהלות לא רק ארגון השב"ס רקוב אלא גם השר הממונה עליו.

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא