"מאגם הרקיע": יומן מסע של סופר הודי בסין

ויקראם סת, בטרם הפך לסופר, למד כלכלה ודמוגרפיה, וכחלק מן הדוקטורט שלו יצא, בראשית שנות השמונים, לערוך מחקר שדה בסין. את שהותו שם ניצל גם לטיול ברחבי המדינה. הטיול, כנהוג בסין באותה תקופה, נערך בחברתם של סטודנטים זרים אחרים, ובליווי צמוד של מדריך, שקבע את המסלול ואת לוח הזמנים וטיפל בהשגת כל האישורים שנדרשו כדי לנוע ממקום למקום.

בהגיעם לאגם הרקיע שבצפון-מערב סין, קצה נפשו של סת במגבלות שהוטלו על הקבוצה. ביקור בטיבט היה משאת נפש כמעט אובססיבית מבחינתו, ואיכשהו הצליח לקבל אישור מעבר ללהסה. מכיוון שאשרת השהיה שלו בסין עמדה לפוג בתוך חודש, תכנן לעבור מטיבט לנפאל ומשם לחזור אל משפחתו בהודו.

"מאגם הרקיע" מתאר את המסע רצוף הקשיים בשל העדר תחבורה ציבורית מסודרת, בשל תשתיות רעועות הנתונות לשגיונות מזג האוויר ובשל ביורוקרטיה מייסרת. הסופר מתפעם ממראות נוף עוצרי נשימה, ומתאר את חייהם של התושבים. הוא קושר שיחה עם אנשים לאורך הדרך ולומד על השפעותיה של מהפכת התרבות ועל הרפורמות שבעקבותיה. סת מצביע על תופעות הממחישות את הטוטליטריות המתמשכת גם בעידן שאחרי מאו. בלהסה הוא מבקר באתרים מרכזיים, מתאר את פרטי היומיום, כגון טקסים ומאכלים, ומנסה לעמוד על הלך רוחם של בני המקום.

מעניין להשוות בין הספר הזה לבין "אבק אדום" מאת מא ג'יאן (עם עובד, בתרגומה של עידית שורר) שבו מתאר הסופר מסע בן שלוש שנים ברחבי סין וטיבט. סת וג'יאן, בשלהי שנות העשרים שלהם, יצאו לדרך בערך באותו הזמן. שניהם כתבו ספרי מסע המתבוננים בנוף ובתושבים גם יחד. ובכל זאת נושא כל אחד מהספרים אופי שונה.

סת למד סינית ולכן מסוגל לשוחח עם התושבים בשפתם, והוא מוכיח בקיאות ברקע הפוליטי והתרבותי. הוא אימץ לבוש סיני, וניכר שהוא נוטה חיבה לעם הסיני, הנדיב והשש לעזור, לדבריו. אבל סת הוא אורח; הוא לא חווה את מהפכת התרבות על בשרו, ולמרות כל המגבלות הוא נהנה מכמה זכויות יתר של זרים. לשהות שלו בסין יש תאריך תפוגה.

מא ג'יאן הוא סיני, חניך שלטונו של מאו, צלם בשרות התעמולה, נרדף על ידי השלטונות בשל "זיהום רוחני". המסע שלו אינו מונע מסקרנות ומהרפתקנות, אלא מתחושת חנק, וכדי לאפשר אותו הוא זייף תעודות מסע. כששב לבייג'ינג נעצר ונחקר. סת הוא תייר אוהד, מתבונן חיצוני; ג'יאן מספר מבפנים, ער לפרטים שסת אינו יכול להיות מודע אליהם. שני הספרים טובים ומומלצים, כל אחד מנקודת מבטו.

ויקראם סת ייחד את תשומת לבו, בכל אחד מספריו המוכרים יותר, לנושא הקרוב ללבו – החברה ההודית ב"שידוך הולם", מוזיקה ב"מוזיקה שקולה" ודודו ודודתו ב"חיי שניים". "מאגם הרקיע", הקודם להם, מתאפיין אף הוא בהיכרות קרובה עם המסופר בו וסימני ההיכר של הסופר – בקיאות והרכבת סיפור מאינספור פרטים קטנים – מנצים בו. חובבי מסעות, ולא רק הם, ייהנו ממנו.

מאגם הרקיע / ויקראם סת
כותרת משנה: מסע דרך שינג'יאנג וטיבט
זמורה ביתן, 2001
תרגום מאנגלית: דפנה לוי
222 עמודים

אתי סרוסי היא מבקרת הספרות של אתר דיומא ובעלת בלוג סקירות ספרים