להציל את גברת בנקס

בתמונה ויניפרד בנקס (גליניס ג'ונס) מתוך הסרט "מרי פופינס"

בשנת 1959 יצא לאקרנים הסרט "היפיפיה הנרדמת" מבית היוצר של וולט דיסני. הסרט שחתם את שנות החמישים נפתח במסיבה לכבוד תינוקת שמסלול חייה נקבע מיד עם לידתה: היא בורכה ביופי שמיימי ובקול מלאכי אך נגזר גורלה להידקר מגלגל טווייה ביום הולדתה ה-16, להירדם ולהקיץ עם נשיקת אוהב. הסרט שילב בין אנימציה מרהיבה לפסקול מופלא שלא חשש לצטט מוזיקלית את המלחין הגאון צ'ייקובסקי, וכמובן, כמו שני הסרטים שקדמו לו – שלגיה ושבעת הגמדים וסינדרלה – היה זה עיבוד של אגדה אירופאית על נסיכה אומללה שנגאלת על ידי נסיך.

מרי פופינס

חמש שנים לאחר מכן השיקו אולפני וולט דיסני את הסרט "מרי פופינס" בכיכובה של ג'ולי אנדרוז. מרי פופינס היא אישה עם כוחות קסם שמגיעה לבית משפחת בנקס בלונדון, כדי לשמש כאומנת לג'יין ומייקל, שני ילדים שובבים. על פניו, נראה כי מדובר בסרט הפוך לסרט שקדם לו. מרי פופינס היא אישה בשר ודם ולא דמות מצוירת. היא לא נסיכה, אלא אישה שעובדת למחייתה והיא לא נישאת בסוף הסרט, אלא עפה עם המטרייה שלה ליעד הבא. יותר מכך – פופינס היא אישה אקטיבית. היא מגיעה בעצמה לבית משפחת בנקס, מודיעה לג'ורג' בנקס, אבי המשפחה (דיוויד טומלינסון), שהיא מתחילה לעבוד אצלם ובאילו תנאים ואז משכנעת אותו לקחת את ילדיו איתו לביקור בבנק שבו הוא עובד, כשהיא גורמת לו לחשוב שזה בעצם היה רעיון שלו. לפני שהילדים הולכים עם אביהם לבנק היא מלמדת אותם שיעור חשוב על חסד ועל ראיית האחר, כשהיא שרה להם על האישה הקשישה שמוכרת למחייתה פירורי לחם, כדי להאכיל את הציפורים (השיר היפה ביותר בהיסטוריה של דיסני!). אותה קשישה שאביהם חולף על פניה מדי יום, מבלי לראות אותה באמת.

כחמישים שנה לאחר מכן, יצא הסרט "להציל את מיסטר בנקס" שמספר על הליך העשייה של הסרט מרי פופינס ובעיקר על הניסיונות של וולט דיסני להשיג את אישורה של פמלה לינדן טראביס, להפוך את ספרה לסרט שכולל שירים ודמויות מצוירות. בסוף הסרט, וולט דיסני (טום הנקס) טוען כי המטרה של מרי פופינס אינה להיות האומנת של ג'יין ומייקל, אלא להציל את ג'ורג' בנקס, הבנקאי שמסור לעבודתו, ולגרום לו להבין שהדבר הכי חשוב בחייו הוא הילדים, וכי העיקר הם חיי המשפחה ולא הקריירה.

הסצנה האחרונה של הסרט סוגרת מעגל עם סצנת הפתיחה. בתחילת הסרט, הילדים בורחים מהאומנת שלהם, קייטי, כשהם רודפים אחרי עפיפון שחמק מהם, ונמצא קרוע על עץ גבוה. בסוף הסרט ג'ורג' בנקס מגיש לילדיו את העפיפון המתוקן, והם יוצאים בשירה להעיף עפיפונים יחדיו. ג'ורג', שבמהלך הסרט מפוטר מעבודתו בבושת פנים, פוגש את חבר הנאמנים של הבנק שמתנצלים בפניו על הפיטורין ומקדמים אותו לדרגת שותף. הצופים זוכים לסוף הטוב של סרטי דיסני, גם אם לא בגרסה האגדית של חתונת נסיך ונסיכה, אלא בגרסא הבורגנית.

מרי פופינס הוא סרט שונה בנוף הקולנועי של דיסני. הוא לא סרט אנימציה (למעט קטע קצר שמשלב אנימציה ושחקנים חיים), הוא איננו עוסק בנסיכים ונסיכות, והוא מעוגן בזמן ובמקום אמיתיים (לונדון, 1910). לכאורה זהו סרט שמסמן עידן חדש – סרט שמציג דמות נשית אקטיבית, ולא נסיכה רדומה שגורלה נחרץ מראש ושיכולה להיגאל רק על ידי גבר. אך אם מסיטים את המבט ממרי פופינס מגלים עוד אישה חשובה לעלילה – ויניפרד בנקס, אשתו של ג'ורג' ואמם של ג'יין ומייקל.

ויניפרד בנקס

ויניפרד בנקס (גליניס ג'ונס) פורצת אל הסרט בשירה וריקודים. היא נכנסת אל ביתה מסוחררת מאושר אחרי הפגנה של הסופרג'יסטיות (כאמור, הסרט מתרחש בלונדון 1910, כשהמאבק ההרואי של הסופרג'יסטיות באנגליה עבור זכות בחירה לנשים היה בעיצומו). ויניפרד לא יודעת את נפשה מרוב אושר. היא כל כך שמחה אחרי הפגנה נועזת של הסופרג'יסטיות שהיא לא מסוגלת להקשיב לקייטי, האומנת של ילדיה, שמנסה לומר לה שהילדים אבדו ושהיא מתפטרת מעבודתה. ויניפרד ממשיכיה לשיר ולרקוד וגוררת את הטבחית והחדרנית לחלומותיה הפמיניסטיים. היא שרה על נכדותיה שיעריצו אותה, כשהיא עיוורת למצבם של ילדיה. היא מפזמת עם החדרנית והטבחית על מאבק כתף אל כתף והשלכת צללי האתמול, ומתעלמת מכך שמדובר בנשים קשות-יום, שהמאבק על זכות בחירה לנשים לא נמצא בראש מעייניהן.

ויניפרד, הפמיניסטית הלוחמת, אינה דמות הרואית, אלא אישה מנותקת ומגוחכת. למרות האמונה שלה במאבק הנשים היא מחביאה את כל חומרי התעמולה של תנועת הסופרג'יסטיות מפני שאלו אינם מסבים נחת לבן זוגה. כשמר בנקס מבקש ממנה להישאר בבית ולוותר על נוכחותה באספה פמיניסטית, היא מצייתת. בשלב מאוחר יותר בסרט, כשג'יין ומייקל נמלטים מהבנק המפחיד ווחוזרים לביתם בעזרת ברט, ידיד של מרי פופינס, היא נוטשת את הילדים המבוהלים כדי ללכת לעוד הפגנה של הסופרג'יסטיות, ומאחר ולא היא לא מוצאת פתרון אחר עבורם – היא מפקירה אותם בידי אותו ברט, מנקה ארובות שהיא לא ממש מכירה.

בסוף הסרט עפה מרי פופינס עם המטרייה שלה ליעד אחר. לכאורה היא עפה מפני שכיוון הרוח השתנה והיא נישאת איתה למקום אחר, אבל בעיקר זה מפני שהיא סיימה את תפקידה בבית משפחת בנקס. היא הצליחה לאחד את המשפחה המפוצלת ובפעם הראשונה בסרט אנחנו זוכים לתמונה משפחתית כשוויניפרד, ג'ורג' וילדיהם הולכים בשמחה ובשירה להעיף עפיפונים. הסוף של הסרט מציג, על פניו, את הטוב מכל העולמות: המשפחה מאוחדת ומגובשת, וג'ורג' מתקדם בעבודתו. אך מה עם ויניפרד? בסוף הסרט היא נותרת בלי אומנת, ועם בן זוג עסוק מתמיד לאחר המינוי החדש. למעשה ויניפרד שבה אל מקומה כאם המשפחה, כזו שדואגת לילדים ומטפלת בהם. ומה לגבי המאבק הסופרג'יסטי? אל דאגה. הסרט שעונדת ויניפרד שקורא לזכות הצבעה לנשים, הופך להיות זנב של עפיפון. בסוף הטוב הכול שב אל מקומו הטבעי: הגבר מפרנס, האישה בבית עם הילדים, והמאבק הפמיניסטי, שהסרט דואג להגחיך, נזנח לטובת ערכי המשפחה הפטריארכלית.

ד"ר טליה אלון-אלטמן היא חוקרת אינטרדיסציפלינרית, פוסט-דוקטורנטית במחלקה להיסטוריה, האוניברסיטה העברית