דְּיוֹמָא
טרומן קפוטה, 1948   מקור: ויקיפדיה (קארל ון וכטן)
בתמונה טרומן קפוטה, 1948

בקובץ "כל הסיפורים" (הוצאת פן וידיעות ספרים, 2019) של טרומן קפוטה נכללו שני סיפורים בעלי סממנים אוטוביוגרפיים, "זכרון מחג המולד" ו-"חג מולד אחר". בראשון, ילד שהוריו נפרדו, גדל אצל קרובי משפחה וחברתו הקרובה ביותר היא אישה, ילדותית למדי, כבת שישים. בשני, אביו של הילד, שאותו לא ראה במשך שנים, מזמין אותו אליו לביקור. טרומן עצמו גדל אצל קרובי אמו באלבמה, ורק כשהיה בן תשע חזר לגור עם האם ועם בעלה השני שאת שם משפחתו אימץ. נושאי שני הסיפורים הללו מובילים את העלילה גם בשתי היצירות שבספר הזה.

"קולות אחרים, חדרים אחרים" הוא הרומן הראשון שקפוטה הוציא לאור ב-1948. ג'ואל, נער מעודן בן 13, שהתגורר אצל קרובי משפחה לאחר שאמו נפטרה, נוסע אל ביתו של אביו שנטש אותו סמוך להולדתו. הבית המתפורר במיסיסיפי וסביבתו מאוכלסים בדמויות הזויות, ביניהן אמו החורגת המסרבת לדבר על אביו, אחיה הגנדרן, זוּ השחורה עובדת משק הבית שכמעט נרצחה על ידי בעלה, סנשיין שמגיד עתידות ומכין קמעות, אשת רפאים שמאכלסת את אחד מחדרי הבית, ואיידבל, טום-בוי שהופכת לחברתו. זהו סיפור חניכה אפוף מסתורין, כמעט גותי באופיו, שבליבו תחושת הזדהות עמוקה עם השונה וכמיהה לאהבה. למען האמת הוא היה הזוי מדי עבורי והתקשיתי לנווט בערפל האופף את הסיפור. אבל הטשטוש הזה ממחיש היטב את המבוכה של ג'ואל ואני יכולה להבין מדוע הרומן זכה לביקורות טובות, להצלחה ולעיבוד קולנועי. יש בה יופי ועומק וג'ואל הוא נער מיוחד ומעורר הזדהות.

"נבל העשב", נובלה שפורסמה שלוש שנים אחר כך, הייתה נגישה לי יותר, למרות שהיא מגוללת עלילה משונה במידה רבה. קולין, הילד המספר בגוף ראשון, גר בחברת שתי אחיות מזדקנות. האחת, וֶרינה, היא אישה קשוחה, אשת עסקים בעלת נכסים המטילה את חיתתה על אחרים, כולל בני משפחתה. השנייה, דולי, היא אישה ילדותית, חיישנית, חיה בצלה של ורינה. חברתה הטובה ביותר היא המשרתת קתרין, ושתיהן יחד, בסיועו של קולין, מייצרות בעבודה ביתית תרופה נגד מיימת, שאת הרכבה המדויק דולי שומרת לעצמה. כשוֶרינה חוברת לאיש עסקים אחר, ומבקשת להפוך את העיסוק הצנוע של דולי לעסק משגשג, דולי שיודעת שלא תצליח להתמודד עם אחותה, בוחרת לקום וללכת. קתרין וקולין מתלווים אליה והשלושה משתקעים בבית הבנוי על עץ. דיירים נוספים יצטרפו אליהם, ורינה תסתבך, קתרין תיעצר, יריה תפגע בחף מפשע, ונדמה שהדברים ייצאו משליטה, עד שדולי תבחר בהשלמה ובהמשך הסימביוזה עם אחותה. למרות שמדובר בסופו של דבר ביצירה סנטימנטלית, כמעט מתקתקה, היא נכנסת אל הלב בזכות ההומור, הדמויות המשכנעות וקרבת הנפש בין דולי וקולין, ואולי בעיקר בזכותה של דולי, אישה טובה שבדרכה הפשוטה תוהה על חייה ומחפשת את האושר. "זה מה שאני רוצה, ברירה. לדעת שיכולתי לחיות חיים אחרים, שמורכבים אך ורק מהחלטות שלי. זאת תהיה ההתפייסות שלי".

שתי היצירות תורגמו לפני שנים רבות – "נבל העשב" בידי ליאורה הרציג בהוצאת מסדה, ו-"קולות אחרים, חדרים אחרים" בידי שלומית קדם בהוצאת לדורי. לא קראתי את התרגומים הקודמים אבל אני בהחלט סבורה שיש מקום לתרגומה היפה של רחל פן ולהבאת היצירות מחדש אל קהל הקוראים הישראלי.

נבל העשב | קולות אחרים, חדרים אחרים / טרומן קפוטה
ידיעות ספרים ופן הוצאה לאור, 2021
תרגום מאנגלית: רחל פן
303 עמודים

אתי סרוסי היא מבקרת הספרים של אתר דיומא ובעלת בלוג סקירות ספרים

users: אתי סרוסי

הנקראים ביותר

החדשים ביותר