פרידה מגיבורת-על משפטית

בתמונה שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן לצד שופטת בית המשפט העליון בארצות הברית רות ביידר גינסבורג

המשפט הוא כלי לשינוי חברתי. ביכולתו של המשפט לסייע בכלים שבידיו בפתרון של מחלוקות חברתיות או בקידום שינויים חברתיים משמעותיים.

בית המשפט אינו מחוקק. הוא אינו יכול לשנות מציאות נורמטיבית מן הקצה אל הקצה; הוא מוגבל בגדרי הדין והחוקה; הוא מוגבל בכלים משפטיים של ביקורת שיפוטית ופרשנות. ואולם, לעיתים עצם הדיון בבית המשפט ופסיקותיו מניעים תהליכים חברתיים מגוונים ועמוקים. כך למשל, היה בארצות הברית בכל הנוגע לביטול היחס המפלה כלפי האפרו-אמריקניים בעקבות פסק הדין המונומנטאלי Brown v. Board of Education, (1954). השופטת רות ביידר גינסבורג, שהלכה לעולמה לפני מספר ימים, השתמשה בצורה מופתית בכלים המשפטיים לשם הובלת שינוי חברתי עמוק ביחס לזכויות נשים בארצות הברית ובעולם כולו.

בשנת 2015 נבחרה השופטת גינסבורג לרשימת 100 המשפיעים של המגזין טיים. חברה, השופט העליון אנטונין סקאליה, כתב בטור שהוקדש לה כי לגינסבורג יש שתי קריירות משפטיות מכובדות, שכל אחת מהן לבדה יכולה הייתה לזכות אותה להיות אחת ממאה המשפיעים של המגזין טיים. הראשונה, כשפעלה, במקביל להיותה פרופסור למשפטים, כעורכת הדין המובילה בארצות הברית למען זכויות נשים. השנייה היא כהונתה ארוכת השנים על כס השיפוט. אכן, רבות מפעולותיה למען שינוי חברתי ולמען שיפור מקומן ומעמדן של הנשים בחברה, נעשו עת הייתה עורכת דין, לוחמת ופעילה חברתית למען זכויות נשים ושוויון מלא בין המינים. גינסבורג עשתה זאת בתקופה, שנות השבעים, בה המאבק הפמיניסטי לשוויון זכויות היה עדיין בתחילת דרכו.

הכלי המשפטי בו נהגה גינסבורג להשתמש, היה טיעון בעד פרשנות חדשה של הזכות החוקתית לשוויון בחוקת ארצות הברית. בארצות הברית קיימת גישה של רמות בדיקה חוקתיות (levels of scrutiny) על מנת לבחון פגיעה בזכויות אדם. על פי בחינה זו ישנן רמות שונות של אמצעים שיש לנקוט בהם לשם הגשמת המטרות השונות, הנקבעות על פי הזכויות הנפגעות. כלומר, בארצות הברית יש הבחנה בין זכויות שונות על פי חשיבותן היחסית. ככל שהזכות הנפגעת היא יותר חשובה, כך רמת הבדיקה של המטרות והאמצעים חמורה יותר. כך, למשל, פגיעה בזכות לשוויון על בסיס גזעי תזכה לבדיקה השיפוטית המחמירה ביותר (strict scrutiny). במקרה כזה הפגיעה תהא חוקתית רק אם היא נועדה להגשים מטרה חיונית (compelling state interest) והאמצעים בחוק חייבים להיות מידתיים.

הפגיעה בזכות לשוויון על בסיס מין ומגדר כלל לא הוכרה בתחילה כחלק מהזכות לשוויון. בהמשך, לאחר שהזכות לשוויון בין המינים הוכרה כחלק מהזכות החוקתית לשוויון – הודות לפעילותה של גינסבורג – היא קיבלה מעמד נמוך במדרג הבחינות החוקתיות. כלומר, חוק הפוגע בזכות זו "זכה" לבדיקה שיפוטית מקלה. גינסבורג נאבקה באמצעות הכלים המשפטיים לשם "שדרוג" מעמדה של הזכות לשוויון בין המינים. בדרך זו היא עשתה שימוש מבריק בכלי משפטי – פרשנות חוקתית – לשם יצירת שינוי חברתי מהותי.

הייתה לי הזכות לפגוש את השופטת גינסבורג בשתי הזדמנויות. הראשונה כאשר הזמינה אותי לבקר בלשכתה בבית המשפט העליון בארצות הברית. כבר בכניסתי ללשכה התרשמתי מאוד מחדרה המהודר אפוף ציורים, תעודות הוקרה והמדליות. השיחה עמה הייתה מרתקת ובלתי נשכחת. החלפנו דעות על מערכות המשפט בישראל ובארצות הברית. היא הפגינה ידע נרחב בכל הקשור ישראל והתעניינה מאוד לשמוע את נקודת מבטי על היחס כלפי החברה הערבית בישראל. בסוף הפגישה, היא הפתיעה אותי, והזמינה אותי לארוחת צהריים בחדר האוכל של השופטים בבית המשפט העליון. כך הייתה לי הזכות לסעוד ארוחה עם השופטת גינסבורג, נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית השופט ג'ון רוברטס, השופט סטיבן ברייר, השופטת אלנה קגן והשופט קלרנס תומאס. זכיתי לקבלת פנים חמה מאוד מצד כל השופטים, והרגשתי ממש כמו בבית. חוויה יוצאת דופן שלא אשכח.

הפעם השנייה בה פגשתי את השופטת גינסבורג הייתה בשנת 2012 במסגרת המפגש השנתי של לשכת עורכי הדין בארצות הברית. לקחתי חלק במושב על משפט חוקתי בהשתתפות השופטת גינסבורג, השופט מוריס פיש מבית המשפט העליון בקנדה, פרופ' ארווין קוטלר לשעבר שר המשפטים של קנדה, ופרופ' שריף בסיוני מאוניברסיטת שיקאגו. בכנס זה נוכחתי לראות את ההערצה לה זוכה השופטת גינסבורג מצד כל עורכי הדין שנכחו באולם הכנסים. מבחינתם היא הייתה גיבורת צדק אמריקאית.

השופטת גינסבורג הלכה מאיתנו בשבוע שעבר. עולם המשפט נפרד משופטת מבריקה, ענקית במשפט ולוחמת צדק. אולם, הכלים השיפוטיים בהם נהגה להשתמש והדוגמא שהעניקה לעולם כולו כיצד ניתן לחולל שינוי חברתי באמצעות כלים משפטיים, יישארו עימנו, ויסייעו בידי משפטני ההווה והעתיד לעשות צדק ולהפוך את העולם לטוב יותר. נוחי בשלום גיבורת-על משפטית.

סלים ג'ובראן היה שופט בבית המשפט העליון ולשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון