דְּיוֹמָא
נפתלי בנט בכנסת, 2013   מקור: לע"מ

במהלך הניסיונות להקים ממשלה, נוצרו בימין שני נרטיבים עיקריים לגבי ההיתכנות של ממשלת ימין. מצד אחד, נפתלי בנט אמר שהוא רצה ממשלת ימין אבל שלא הייתה היתכנות להקמת ממשלה כזו בסיבוב הנוכחי ושהוא אינו אחראי לכישלון להקים אותה. לעומת זאת, בנימין נתניהו טען שבנט אחראי לאי הקמתה של ממשלת ימין ושאם הוא רק היה מבהיר שאין לו שום כוונה ללכת לממשלת שינוי, אפשר היה להקים ממשלת ימין.

אנחנו לא יכולים לדעת איזה נרטיב הוא הנכון, משום שאין לנו מידע על דיונים פנימיים בימינה או במפלגת "תקווה חדשה", שהיוותה את לשון המאזניים בסוגיה זו, קל וחור שאין אפשרות לדעת מה אנשים חושבים בליבם. ועדיין, מעניין לבחון את הסוגיה במונחים של תורת המשחקים.

תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה, הכלכלה והפסיכולוגיה המנתח אינטראקציות – שיתופי פעולה או קונפליקטים – בין שחקנים בעלי רצונות שונים. תורת המשחקים מאפשרת לנתח מצבים שונים באופן מתמטי, ולהבהיר איזה אסטרטגיות הן עדיפות מבחינת השחקנים.

 

דילמת האסיר

הדוגמא המפורסמת ביותר ל-"משחק" שאותו מנתחת תורת המשחקים הוא "דילמת האסיר". במשחק זה מניחים שהמשטרה עוצרת שני עבריינים שביצעו פשע כבד בצוותא חדא. המשטרה מפרידה בין שני החשודים ושמה כל אחד מהם בחדר חקירות נפרד.

החוקרים מציעים לכל אחד מהפושעים להלשין על חברו. אם שני הפושעים יסרבו להלשין – שניהם יקבלו עונש קל. אם פושע אחד מלשין והשני לא, הפושע ששתק יקבל עונש כבד ואילו הפושע שהלשין על שותפו ייצא ללא עונש כלל. אם שני הפושעים מלשינים האחד על השני, שניהם יקבלו עונש בינוני.

מקובל לתאר את דילמת האסיר בטבלה כדלקמן, אשר מתארת את ההעדפות של כל אחד מהשחקנים ואת התוצאות של התנהגותם (1 – ללא עונש; 2 – עונש קל; 3 – עונש בינוני; 4 – עונש כבד).

Prisoners Dilemma

שני הפושעים מכירים את הטבלה אך מאחר שאין באפשרותם לתקשר כל אחד מהם עומד בפני הדילמה איזו אסטרטגיה לנקוט – לשתוק או להלשין? פושע א' מסתכל בטבלה וחושב שכדאי לו להלשין בכל מקרה: "אם פושע ב' שותק כדאי לי להלשין כי אז אני יוצא בלי עונש ואם פושע ב' מלשין עלי כדאי לי להלשין עליו כי כך אקבל עונש קטן יותר". כמובן שגם אסיר ב' מנתח את המצב בצורה דומה. כלומר, החלטה רציונלית של כל אחד מהם מביאה לכך שהם מלשינים האחד על השני ומקבלים את העונש הבינוני. אם שניהם היו שותקים – כלומר משתפים פעולה – הם היו מקבלים את העונש הקל. שיווי המשקל של דילמת האסיר הוא ששני השחקנים ילשינו.

דילמת האסיר מועילה לניתוח מצבים מסוימים ביחסים בינלאומיים, בכלכלה, בלימודי סביבה ואפילו בספורט.

 

משחק צ'יקן

המשחק הרלוונטי לענייננו מתורת המשחקים ידוע כמשחק Chicken (בעברית לעתים מכנים אותו משחק "שפן"). במשחק זה שני נהגים נוסעים במהירות רבה זה מול זה בכביש צר, והראשון שיסיט את רכבו מהכביש מפסיד. אם נהג אחד יסיט את רכבו מהכביש והשני ימשיך לנסוע ישר – הנהג השני מנצח. אם שני הנהגים יסיטו את הרכבים שלהם מהכביש זה תיקו. אם שני הנהגים ימשיכו לנסוע ישר ולא יסיטו את רכבם תהיה התנגשות חזיתית – וזו התוצאה הגרועה ביותר האפשרית עבור שניהם.

את משחק הצ'יקן ותוצאותיו אפשר לתאר בטבלה הבאה (1 – ניצחון; 2 – תיקו; 3 – הפסד ; 4 – התנגשות).

Chicken Game

שימו לב להבדל הגדול בין דילמת האסיר לבין משחק צ'יקן. בדילמת האסיר במקרה של בגידה כפולה מקבלים עונש בינוני (3) ואילו משחק צ'יקן מקבלים את התוצאה הגרועה ביותר (4). כלומר, במשחק צ'יקן כל אחד מהנהגים יעדיף לנצח מאשר לסיים בתיקו, וכל אחד מהם יעדיף תיקו על התנגשות חזיתית. פועל יוצא, אין במשחק צ'יקן אסטרטגיה טובה חד משמעית.

האסטרטגיה שנכון לנקוט בה תלויה בשאלה מה נהג א' חושב שנהג ב' יעשה. אם נהג א' חושב שנהג ב' יסיט את רכבו מהכביש עדיף לו להמשיך לנסוע ישר, אך אם הוא חושב שנהג ב' ימשיך לנסוע ישר עדיף לו להסיט את רכבו מהכביש. במשחק צ'יקן כל שחקן הרוצה להבטיח את התוצאה הטובה ביותר האפשרית עבורו מסתכן בתוצאה הגרועה ביותר. את המצב הלא יציב זה ניתן לנסח מתמטית על ידי כך שיש יותר משיווי משקל אחד.

בתורת המשחקים הקדישו כתיבה רבה לשאלה איך מנצחים במשחק צ'יקן אבל דבר אחד ברור – אם אתה מבהיר לצד השני שבמקרה שהוא לא יסטה, אתה תסטה, אתה מעודד אותו להמשיך במסלולו.

אז מה הקשר בין משחק הצ'יקן להקמת ממשלת השינוי?

 

משחק נפתלי בנט-תקווה חדשה

כאשר לנתניהו עוד נותרו שבועיים להקים ממשלה, בנט נאם נאום בו הצהיר באופן פומבי על סדר העדיפויות הפוליטי שלו: "כדי שלא יהיו ספקות, הנה סדר הדברים מבחינתי: עדיפות ראשונה – להקים ממשלת ימין. נתניהו, יש לך אותנו, לך תקים ממשלה... יש עוד 14 יום, הזמן לא נגמר. זה אפשרי. אם בליכוד ייכשלו במשימה, אז בעדיפות שנייה אני אפעל להקים ממשלת אחדות לאומית, בתנאי שהיא תהיה ממשלה טובה, יציבה ומתפקדת, ובתנאי שאוכל לשמור על הערכים, העקרונות והשקפת העולם הלאומית שלי. אני עוד לא יודע לומר שזה אפשרי, אבל אני מבטיח לנסות בכל כוחי".

כלומר ההעדפות של בנט ברורות – ממשלת ימין כאפשרות הטובה ביותר, ממשלת שינוי כאפשרות הפחות מועדפת, ובחירות חמישיות כאפשרות הגרועה ביותר.

בנט קיים וריאציה מעט שונה של משחק צ'יקן מול תקווה חדשה, או מול עריקים פוטנציאליים במפלגה זו.

נדמה שהקונצנזוס במערכת הפוליטית היה שמפלגת תקווה חדשה עמדה בפני סכנת כליה במקרה של בחירות חמישיות. אם תקווה חדשה היית מקבלת פחות מנדטים בבחירות חמישיות, קל וחומר אם המפלגה לא הייתה עוברת את אחוז החסימה, הדבר היה מביא לסיום הקריירה הפוליטית של חלק מששת חברי הכנסת שנבחרו בסיבוב הנוכחי – או אף של כולם. בהתחשב בכך שרוב חברי המפלגה שירתו תחת נתניהו כחברי כנסת או אפילו כשרים עד לפני חודשים מספר, האם לא ייתכן שלפחות חלק מהם היו מעדיפים ממשלת ימין על פני בחירות חמישיות?

לפיכך, ההעדפות של תקווה חדשה (או לפחות של חלק מחבריה) היו ממשלת שינוי כאפשרות הטובה ביותר, ממשלת ימין כאפשרות הפחות מועדפת, ובחירות חמישיות כאפשרות הגרועה ביותר.

משחק נפתלי בנט-תקווה חדשה אינו זהה לחלוטין למשחק צ'יקן, כי למרות שגם הוא מתבסס על התעקשות-ויתור של שני שחקנים, אין בו מצב של תיקו. כלומר, אין תוצאה במקרה ששני הצדדים מוותרים. על כל פנים את משחק ימינה-תקווה חדשה ותוצאותיו אפשר לתאר בטבלה הבאה (1 – ממשלת ימין; 3 – ממשלת שינוי; 4 – בחירות חמישיות).

Naftali Bennett New Hope Game

אם בנט "מוותר" על האפשרות הראשונה בסדר העדיפויות שלו – הקמת ממשלת ימין – תקווה חדשה תעדיף להתנגד לממשלת ימין, ולקבל את ממשלת השינוי שהיא הבחירה הראשונה שלה. אם בנט "מתעקש" על הקמת ממשלת ימין, אז, בהנחה שיש בתקווה חדשה חברי כנסת שמעדיפים ממשלת ימין על פני בחירות חמישיות, עדיף להם לוותר על האפשרות הראשונה בסדר העדיפויות שלהם ולהצטרף לממשלת ימין כדי לא לקבל את האפשרות הגרועה ביותר מבחינתם – בחירות חמישיות.

אשוב ואציין כי אין דרך לדעת בוודאות האם חברי הכנסת של תקווה חדשה העדיפו ממשלת ימין על פני בחירות חמישיות, אבל בהנחה שכן, אז בנט נקט באסטרטגיה שממש הבטיחה שלא תקום ממשלת ימין. כאשר בנט הצהיר בריש גלי – שבועיים לפני תום המנדט של נתניהו – שבמידה שהליכוד ייכשלו במשימה להקים ממשלת ימין הוא יתמוך בממשלת שינוי, הוא הוריד באופן דרמטי את התמריצים של תקווה חדשה להסכים לממשלת ימין שכזאת. כמובן, ישנה אפשרות שבנט טעה בחישוביו או שפשוט לא הבין את ההשלכות של דבריו, אבל ישנה גם אפשרות אחרת. לא מן הנמנע שבנט הבין היטב את ההשפעה שתהיה להצהרה הפומבית שלו על האסטרטגיה של תקווה חדשה ושההעדפות עליהן הצהיר לא היו זהות להעדפות האמיתיות שלו – כלומר, שנתניהו ניתח באופן מדויק את מהלכיו של עמיתו-יריבו.

עומר בלסקי הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ותואר ראשון במנהל עסקים וכלכלה ממכללת וסאליוס בבריסל

users: עומר בלסקי

כג
דילמת האסיר תהיה רלוונטית לביבי בקרוב... האם להישאר בארץ במאסר או לברוח.

הנקראים ביותר

החדשים ביותר