צ'לסי נגד באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות, 2012   מקור: ויקיפדיה (ריינארד)
בתמונה צ'לסי נגד באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות של אופ"א, 2012

שרשרת אירועים שהתרחשה לפני כחודש שבה ומעידה עד כמה הכדורגל הוא נכס מהותי וחשוב לאנשים, ועד כמה אין שום ספורט בעולם שיכול להגיע לרמות אהדה ומשמעות כזו של הכדורגל. לרגע אחד נעלמה הקורונה, הכוחות הצבאיים של רוסיה על גבול אוקראינה כבר לא היוו איום מיידי, והכלכלה נדחקה לקרן זווית, וכל הכותרות בכל ערוצי החדשות, המסורתית והמקוונת, התייחסו רק לדבר אחד – הקמת מיזם "הסופר ליג".

הסופר ליג תוכנן כמפעל כדורגל אירופי בו עתידים להתחרות המועדונים האירופיים הבכירים. המפעל נוסד ב-18 באפריל 2021 על ידי 12 מועדונים – שש קבוצות מהליגה האנגלית, שלוש קבוצות מהליגה האיטלקית ושלוש קבוצות מהליגה הספרדית. בהמשך היו צפויים להצטרף לסופר ליג שלושה מועדונים נוספים ו-15 המועדונים המייסדים יהיו חלק מהמפעל באופן קבוע, כאשר חמישה מועדונים נוספים יוכלו להעפיל אליו באופן שנתי בהתבסס על ביצועיהם בעונה הקודמת.

אולם, לאחר לחצים אדירים שהופעלו עליהם מכיוון אופ"א ופיפ"א, ממנהלות והתאחדויות הליגות המקומיות, מהציבור, מפוליטיקאים, ומחברות מסחריות, הודיעו כל שש הקבוצות האנגליות המייסדות – מנצ'סטר סיטי, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, טוטנהאם וצ'לסי – על פרישתן ממיזם ה"סופר-ליג", ובכך הביאו לקריסת המיזם המפואר עוד בטרם הספיק להיוולד. בכך הצטרפו הקבוצות האנגליות לפריז סן-ז'רמן הצרפתית ולבאיירן מינכן הגרמנית, שהודיעו מראש כי לא ייקחו חלק במיזם שנועד להקים ליגת כדורגל בינלאומית עבור המועדונים הגדולים באירופה ושנולד עקב חילוקי דעות בין המועדונים הגדולים לבין אופ"א בנושא חלוקת הכספים במפעלים האירופיים השונים, בעיקר בליגת האלופות.

The Super League Founding Members

המועדונים המייסדים של הסופר ליג ותאריך פרישתם מהמיזם

למרות שמיזם הסופר ליג ככל הנראה לא ייצא לפועל, חשוב להעמיד דברים על דיוקם ולהימנע ככל הניתן מגל הפופוליזם ששוטף את העולם בימים אלה. למרות המצג שניסו לצייר בתקשורת ובקרב אוהדי כדורגל רבים בעולם, כי מדובר בקרב בין "רעים" ל-"טובים", ובין "טייקונים מיליארדרים" לבין "פשוטי העם" ועל אף השימוש בסיסמאות כמו "הכדורגל שייך לאוהדים" ו-"העשירים נגד מעמד הפועלים והעניים", יש צורך לזכור שתי סוגיות מרכזיות.

ראשית, המצב הנוכחי בליגת האלופות, אך גם בליגות המקומיות, אכן פוגע במועדונים הגדולים. הטענה של המועדונים הגדולים בדבר התגמול שהם מקבלים מהליגות האירופיות ומהליגות המקומיות ביחס לתועלת שהם מביאים לליגות אלו נכונה, ובייחוד כאשר משווים זאת לתגמול שמקבלים מועדונים קטנים שמביאים הרבה פחות "תועלת" לליגות אלו. אין פה סוגיה של צדק, אלא שוויון כוחני וכפוי המתאים לגופים סוציאליסטיים, מונופוליסטיים, עבשים ואנרכוניסטיים כמו אופ"א וכמו ההתאחדויות בליגות המקומיות (כולל הישראלית). מכאן שזעקת המועדונים הגדולים בהחלט מוצדקת.

שנית, אין כדורגל בלי "הטייקונים המיליארדרים" ובלי מיליונרים בקבוצות קטנות יותר. הקלישאות על עשירים מרושעים בחליפות שבאים להרוס את "האותנטיות" ו-"הרומנטיקה" של הכדורגל, מזכירים את הטענות של איגודי העובדים ופעילים חברתיים נגד "העושק" של העובדים המסכנים בידי בעלי ההון, בעלי עסקים ומנהלי חברות. אלה ואלה שוכחים שההון הוא זה שמאפשר מלכתחילה את התעסוקה של אותם עובדים – ויהיו אלו פועלים במפעל, מתכנתים בחברת הייטק או כדורגלנים בקבוצת כדורגל. כך שבעלי המועדונים הם חלק מובנה מהכדורגל, קל וחומר באגודות חברים כמו ברצלונה וריאל מדריד. בעלי המועדונים תלויים באוהדים, אך גם האוהדים תלויים בהם. ומכאן שאין מדובר במשחק סכום-אפס המאפיין את הדיאלקטיקה המטריאליסטית של קרל מרקס, שבו אחד מצליח על חשבון השני, אלא באינטרסים משותפים.

אולם, למרות שהטענות שמעלים המועדונים הגדולים נכונות ויש להתחשב בהן, המהלך של הקמת הסופר ליג היה שגוי מהיסוד. המשבר בין אופ"א לבין המועדונים הגדולים צריך להיפתר בדרכים מוסכמות שיובילו לתגמול הולם למועדונים שמביאים איתם קהל עצום מחד גיסא ולשיפור איכות המפעלים האירופיים ולהרחבת התחרותיות בהם מאידך גיסא. האיום בהקמת מפעל חיצוני לליגות המקומיות ולאופ"א היה נכון, אך רק כקלף מיקוח במסגרת המשא ומתן על הסכם חדש.

אם הייתה מתממשת, הקמת הסופר ליג הייתה מובילה להרס הכדורגל כפי שאנחנו מכירים אותו. בעוד שאיכות הכדורגל במפעל אחד הייתה עולה באופן משמעותי, איכות הכדורגל בכל הליגות והמפעלים האחרים הייתה נפגעת והתחרותיות בהם הייתה יורדת. כך, במקום לקבל עולם שלם, רחב ועשיר של כדורגל ושל אוהדים צבעוניים, מתרבויות שונות, עם מוסיקה שונה וסגנונות שונים, הייתה שלטת ליגה אחת הומוגנית, קרה ומנוכרת. מהקיצוניות של הסדר העולמי הישן בכדורגל, המכוון לכפייה כוחנית של שוויון מלאכותי, ניסו המועדונים הגדולים להגיע לקיצוניות השנייה של שוויון איכותי מלאכותי וחסר כל ריגוש או תחרות אמיתית.

האירוע הנוכחי מהווה הזדמנות היסטורית להוביל לשינויים נדרשים בכדורגל העולמי – שינויים שיובילו לשיפור איכות המשחק, כמו כללים שמונעים בזבוזי זמן וכמו תמרוץ לניצחון במשחקים, שינויים שיביאו לשיפור התחרות, ושיפור התפקוד של פיפ"א אופ"א, על ידי יצירת שקיפות, שינויים ארגוניים ותפקודיים ורפורמה בתהליך קבלת ההחלטות על אירוח מפעלים בינלאומיים.

הלהט וההזדהות שהכדורגל מעורר הם יוצאי דופן, ולא רק ביחס לענפי ספורט אחרים. שיפור מערכת היחסים בין המועדונים הגדולים לבין הליגות המקומיות והאירופיות יועיל לכל הצדדים – וגם לאוהבי המשחק.

עומר דוסטרי הוא דוקטורנט במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן

users: עומר דוסטרי

עוד בנושא

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר