ויליאם סטיירון, 1989   מקור: ויקיפדיה (ויליאם ווטרוויי מרקס)

סגן קאלוור שירת כאיש המארינס במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה נותר מבחירה בכוחות המילואים, מתוך הנחה אופטימית שהקצונה תועיל לו באיזושהי מלחמה עתידית, שלבטח תתרחש בעוד שלושה עשורים, אולי יותר. שש שנים ניהל חיים נינוחים ומאושרים כעורך דין בחברת אשתו ובתו, והכלב והחתול שגידלו. מלחמת קוריאה טרפה לו את הקלפים, והוא מצא עצמו מגויס לאימונים לקראת יציאה ל-"פעילות שיטור" בקוריאה הרחוקה. כבן שלושים הוא חש עצמו בלתי כשיר.

חברו של קאלוור במחנה האימונים הוא סרן מאניקס, מפקד פלוגת מפקדה ושירותים, יהודי כבד בשר, אף הוא כבן שלושים ורחוק מלהט הנעורים של מגויס טרי. בעוד קאלוור מרכין ראש ורק מקווה לחזור הביתה בשלום, מאניקס אינו חושש להביע תרעומת ברורה וקולנית על המערכת הצבאית כולה. זו מובילה אותו למסלול התנגשות מול מפקד הגדוד, רב סרן טמפלטון, איש קבע נטול רגש, שמכונה "השור הזקן", ומתהדר, שלא לצורך, בסממני גנדרנות ומעמד.

מפקד הגדוד, שאינו שבע רצון ממה שנראה לו כנרפות של אנשיו, מחליט להוציא אותם למסע הליכה לילי למרחק חמישים ושבעה קילומטרים. על הכוונת שלו מצויה בעיקר פלוגת המפקדה והשירותים. תאונת אימונים, שגבתה את חייהם של שמונה בחורים ביום שלפני המסע, אינה גורמת לו לבטל את תוכניתו המטורפת.

אפשר היה לצפות שמאניקס יתמרד, אבל בפועל הוא הפך אחוז דיבוק להחזיק מעמד. קאלוור, שעקב מקרוב אחרי העימות בין טמפלטון ומאניקס – הראשון אדיש ומתנשא, אינו מסוגל לשנות את דעתו גם נוכח אנשיו השבורים, והשני נחוש "לנצח" את מפקדו בכך שיחזיק מעמד ויגרום גם לפלוגתו לצעוד עד הסוף – הגיע למסקנה שבעצם גם טמפלטון וגם מאניקס לכודים בזהותם. "הוא פשוט לא היה אדם חופשי: הוא היה רק חייל בחיל המארינס כמוהו כמאניקס, וכמו כל כך הרבה אחרים – והם היו מארינס, כך נראה, כל חייהם, וימשיכו להיות מארינס לנצח". התירוץ היחיד שניתן למסע היה שאם יפגשו אויב תוקפני ייאלצו לקום ולצעוד. למרות קלישותו של התירוץ ולמרות שהציפייה מאנשי מילואים חסרי כושר למאמץ על אנושי כזה ללא אימון חורגת מכל סבירות, השניים בחרו בכניעה לסמכותו הבריונית של מפקדם, בשל "מורשת הקדומים שלכדה אותם, הקול שציווה, פעם נוספת, אתה מוכרח". המונח "מורעלים" עולה על הדעת.

ויליאם סטיירון מוכר בעיקר כמי שכתב את "בחירתה של סופי". זוהי הזדמנות להמליץ גם על ספריו האחרים שתורגמו לעברית – "הווידויים של נד טרנר" אודות מרד העבדים בווירג'יניה ב-1831, ו-"חשכה נראית" אודות ההתמודדות של סטיירון עם דכאון. את "המסע הארוך" כתב בהתבסס על ניסיונו שלו במחנה אימונים בתקופת מלחמת קוריאה. בספריו האחרים עסק בשאלות חברתיות נוקבות, ואלה אינן נעדרות גם מן הספר הקצר, הממוקד והמומלץ הזה.

המסע הארוך / ויליאם סטיירון
אדם מוציאים לאור, 1983
תרגום מאנגלית: אביב מלצר
77 עמודים

אתי סרוסי היא מבקרת הספרות של אתר דיומא

users: אתי סרוסי

עוד בנושא

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר