שר המשפטים גדעון סער   מקור: דוברות הכנסת

כשמפלגת קדימה קמה ב-2005, כולם דיברו על המפץ הגדול שהתחולל בפוליטיקה הישראלית. ואכן, בבחירות 2006 הליכוד קרס וגם השמאל לא השיג הישגים מרשימים, ונדמה היה שנכנסנו לעידן פוליטי חדש המבוסס על מפלגות של מרכז פוליטי. אולם, בבחירות 2009 הזירה הפוליטית שבה לחלוקה הרגילה בין ימין לשמאל והמפץ הגדול לכאורה נעלם כמעט כלא היה.

צריך אפוא להיזהר בנבואות אודות "מפצים" פוליטיים ובכלל לגלות צניעות כאשר מנסים לנתח מה צופן העתיד למערכת הפוליטית בישראל. עם זאת, אי אפשר להכחיש שכל מה שאירע בשנתיים האחרונות בפוליטיקה הישראלית הוא הרבה יותר דרמטי מבחירות 2006 ונדמה שהפעם אכן התרחש מפץ פוליטי גדול.

 

המפץ הגדול

לאחר בחירות 2021 התרחשו שני שינויים משמעותיים בכללי המשחק של מערכת הפוליטית הישראלית.

השינוי הראשון הוא שהמפלגות הערביות הפכו לשותפות פוליטיות לגיטימיות להרכבת קואליציה. אפשר לשייך שינוי זה לבנימין נתניהו, לנפתלי בנט, ליאיר לפיד או למנסור עבאס, אבל זה לא כל כך משנה. הדבר קרה ומעתה והלאה אחרי כל בחירות המפלגות הערביות תהיינה שותפות פוטנציאליות להקמת קואליציה – מבפנים או מבחוץ, עם סייגים או בלעדיהם. הרשימה הערבית המשותפת היא אולי עדיין קיצונית מדי מכדי להצטרף לקואליציה אבל לא מן הנמנע שחלקים ממנה יתמכו בקואליציה. מדובר אפוא בשינוי מהותי. 10 עד 15 מנדטים שישבו עד עתה באופן קבוע על הספסל משתתפות עתה במשחק הפוליטי. עובדה זאת מעניקה יתרון חדש למחנה השמאל-מרכז גם אם מדובר ביתרון מוגבל במידת מה (אחרי הכל, עדיין יש חסמים משמעותיים להצטרפות של מפלגות ערביות לקואליציה וכמו כן יש להמתין ולראות אם השותפות בין רע"ם לבין קואליציית בנט-לפיד תעלה יפה). כך או כך, מגוון הקואליציות האפשריות הפך גדול יותר.

השינוי השני הוא הקרע העמוק שנוצר בגוש הימין. תומכי הליכוד יכולים להשלות את עצמם שכל מפלגות הימין שבקואליציה תיעלמנה בבחירות הבאות, או שנתניהו ישיג 61 מנדטים גם בלעדיהן, אבל זה כנראה לא יקרה. וממילא, הקרע בימין הרבה יותר עמוק מהמחלוקת אודות נתניהו. מפלגות הימין שתומכות בממשלה – ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו – קיבלו 20 מתוך 72 מנדטים של גוש הימין-חרדים בכנסת. זה אמנם מיעוט אבל בלעדיו אין לגוש הימין-חרדים רוב. אם ניקח בחשבון את העובדה שגם בקרב מצביעי יש עתיד וכחול לבן חבויים כמה מנדטים של ימין מתון, עולה שהימין על כל גווניו שווה בערך לשני שליש מהכנסת. לפיכך, אך טבעי שקו השבר הפוליטי שעבר בעבר בין גוש הימין לבין גוש השמאל יעבור עתה בתוך גוש הימין פנימה.

לשני שינויים אלו שכבר התרחשו אפשר להוסיף את הפרישה של נתניהו מהחיים הפוליטיים בעתיד לבוא (אין לדעת מתי נתניהו יפרוש אבל אפשר להניח שזה יקרה בשנים הקרובות). פרישתו של נתניהו רק תחזק את גלי ההדף של המפץ הפוליטי. כרגע, נתניהו הוא הדבק שמחזיק את גוש הימין-חרדים באופוזיציה יחד, ולאחר שיעזוב את הפוליטיקה בהחלט יכול להיות שהכול יתפרק לגורמים, וזה כולל את הליכוד עצמו שעלול להתפצל בין הזרם הסוציאל-דמגוגי (מה שנהוג לכנות כיום "ביביסטים") לבין הליכודניקים של פעם. אי אפשר לדעת מי יתפצל ממי ומה יהיה גודלו של כל חלק בפיצול אבל קשה לדמיין מציאות בה אנשים עם כל כך מעט במשותף ממשיכים יחד באותה מסגרת פוליטית.

 

ימינה ותקווה חדשה לאחר המפץ הגדול

לאור המפץ הגדול, ימינה ותקווה חדשה מביטות קדימה בניסיון להבטיח את עתידן הפוליטי. במערכת פוליטית נורמלית שתי המפלגות האלו לבטח היו מתאחדות זה מכבר. אחרי הכל, מדובר במפלגות דומות אשר הפערים האידאולוגיים ביניהן קטנים לאין שיעור מהפערים האידיאולוגיים המתקיימים בתוך הליכוד. איחוד של ימינה ושל תקווה חדשה (אולי גם יחד עם ישראל ביתנו) היה יכול להציב חלופה לאומית ליברלית איכותית לליכוד שהדרדר למחוזות הפופוליזם. אולם, שתי המפלגות בחרו לפעול בנפרד ואף לפנות לקהלים שונים – ימינה ממשיכה להיאבק על מצביעי הימין העמוק ובייחוד על פלח האוכלוסייה של המגזר הדתי-לאומי ואילו תקווה חדשה מעדיפה לפנות לציבור הגדול של מצביעי ימין-מרכז שמתפרש בין הליכוד לבין מפלגות המרכז.

מקורות בתקווה חדשה מסרו לי כי מהנתונים העולים מהסקרים הפנימיים שהמפלגה ערכה, כמחצית ממצביעי כחול לבן בבחירות האחרונות היו אנשי ימין מתון. אלו אותם ארבעה מנדטים שברגע האחרון קפצו מתקווה חדשה לכחול לבן כדי להציל את מפלגתו של בני גנץ. וגם ביש עתיד חבויים מספר מנדטים של ימין רך. תקווה חדשה חפצה לקחת כמה מהמנדטים האלו ולכן המפלגה ממקדת את פעילותה בסוגיות שמדברות לקהל הזה – מלחמה בפשיעה הערבית, רפורמות במערכת החינוך, שיפור תשתיות התקשורת תוך מתן קדימות לפריפריה, פיתוח ירושלים והגדלת מספר התושבים ברמת הגולן. זו גם הסיבה שתקווה חדשה לא מנהלת מלחמה בתקשורת, במערכת המשפטית ובתופעות פרוגרסיביות כמקובל בימין של השנים האחרונות. ההערכה בתקווה חדשה היא שממילא אין סיכוי שאנשי הימין העמוק יצביעו עבורם בעתיד הנראה לעין ולכן אין צורך לחזר אחריהם. יחד עם זאת, תקווה חדשה התופסת את עצמה בתור הליכוד האמיתי, מתכוונת לפנות למסה הגדולה של מצביעי הליכוד ביום שאחרי נתניהו ולכן היא מתמקדת בסוגיות הזוכות לתמיכה בקרב אלקטורט זה. כך, למשל, גדעון סער מתכוון לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לאחר בחירת היועץ החדש.

על פניו, ימינה נמצאת בעמדה פוליטית טובה יותר מאשר תקווה חדשה וגם התוצאות שלה בסקרים האחרונים טובות יותר. אולם, המציאות מורכבת יותר ממה שנראה לעין. כרגע, תקווה חדשה מצויה בעמדת נחיתות מול ימינה שמחזיקה בראשות הממשלה. אולם, יתרון זה של ימינה יפוג כאשר הרוטציה תיכנס לפועל ובנט יהפוך לשר הפנים וסער ייכנס למשרד החוץ. יתרה מזאת, לימינה יש עקב אכילס – אין מדובר במפלגה אמיתית אלא רק ברשימה לכנסת. אמנם, רשימת ימינה מופעלת על ידי מפלגת הימין החדש אולם מדובר במפלגה ללא מוסדות של ממש וללא מנגנון פעילים מפותח. היעדר ארגון פוליטי כבר הביך את בנט מספר פעמים כאשר בכנסים פוליטיים שערך הייתה רק השתתפות זעומה (וזה כשהוא ראש ממשלה). לעומת זאת, סער שגדל בליכוד מבין היטב את חשיבותם של השטח ושל החיים המפלגתיים ולמרות קופה דלה למדי משקיע מאמצים רבים בבניית מוסדות מפלגה ובהקמת סניפים בכל רחבי הארץ (גם אתרי האינטרנט של שתי המפלגות ממחישים היטב את הבדלי הגישה בין תקווה חדשה לבין הימין החדש בסוגיית בניית מפלגה).

Naftali Bennett 2021 Haim Tzach

נפתלי בנט – ראש ממשלה בלי מפלגה

אף על פי כן, לקראת הבחירות הבאות, ולא משנה מתי אלו תתקיימנה, ימינה ותקווה חדשה לבטח תשקולנה איחוד ביניהן. מקורות בכירים בתקווה חדשה מסרו לי כי בנט וסער כבר ניהלו שיחות על כך בינואר 2021, לפני סגירת הרשימות לקראת הבחירות, אבל הדבר לא צלח, בעיקר בגלל סירובו של בנט להיות מספר 2 של סער. סביר להניח שאיחוד בין תקווה חדשה לבין ימינה היה משיג יותר מנדטים ממה ששתי המפלגות קיבלו בנפרד שכן המומנטום הפוליטי שהיה נוצר עקב כך היה מונע את התחזקותו של יאיר לפיד כחלופה עיקרית לנתניהו. כיום, נדמה שדווקא סער הוא זה שאינו מעוניין באיחוד, היות שהוא אינו חפץ להיות מספר 2 של בנט. בכל מקרה, כיום איש לא מדבר על איחוד מלא בין שתי המפלגות למרות שלאיחוד כזה יש פוטנציאל ליצור שינוי תודעתי בצד הימני של המפה הפוליטית. האינטרס הצר של ימינה ושל תקווה חדשה הוא להמשיך לחוד ולהתאחד רק במידה שאיחוד כזה צפוי שיביא יותר מנדטים מאשר ריצה בנפרד, וזאת למרות שלמחנה הימין יש אינטרס מובנה להקים חלופה לליכוד ההולך ומתרחק מהתפיסות הלאומיות והליברליות שלו. אך מי יודע, אולי הנסיבות הפוליטיות שתיווצרנה לפני הבחירות הבאות תכפינה על ימינה ועל תקווה חדשה איחוד שכזה.

בנימין לאשקר הוא פעיל ב-"תקווה חדשה" וחבר בפורום מנכ"ל של המפלגה

users: בנימין לאשקר

Anonymous
המאמר הוא יותר משאלה של הכותב מאשר ניתוח מקצועי

מיכאל בוטביניק
אפשר 20 פעם לכתוב את ה מילה "ימין", אבל זה לא יסתיר את העובדה שמדובר בחבורות בוגדים שהעדיפו קואליציה עם אויבים איסלמיסטים. לא נשכח ולא נסלח.

קובי
מהניתוח עולה שמאווים של המנתח השתרבבו ובנו תיזה לא נכונה.
לדעתי ימינה ותקווה חדשה יתאחדו מאחר ותקווה חדשה לא עוברת את אחוז החסימה ומכאן גידון יהיה מספר 2 בלית ברירה .
אם הבחירות יתקיימו בחצי שנה הבאה הגדוש של נתניהו ירכיב את הממשלה .
ואם הבחירות יתקיימו בעוד3 שנים הליכוד יתרסק ונתניהו יפרוש.

עוד בנושא

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר