ורה לין שרה בסרט "עוד ניפגש", 1943   מקור: יוטיוב
בתמונה ורה לין בסרט "עוד ניפגש", 1943

לפני שנה, ב-18 ביוני 2020, הלכה לעולמה, בשיבה טובה, ורה לין, גדולת הזמרות הבריטיות של המאה ה-20. לין ידועה גם בתור "אהובת הכוחות" (Forces' sweetheart) בשל האהבה הרבה שרחשו לה החיילים של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

וורה מרגרט וולש נולדה בשנת 1917 לאב אינסטלטור ואם תופרת. למרות מחלה קשה בגיל שנתיים, לין זכרה את ילדותה כנטולת דאגות, ואת הוריה ככאלה שאמנם הקפידו על התנהגות נאותה מצידה אך גם היו קרובים ואוהבים.

לין מעולם לא למדה מוזיקה באופן מקצועי (מלבד הניסיון הכושל של ה-BBC להעביר אותה שיעורי דיבור שיגרמו לה להיפטר מהמבטא הקוקני שלה), אך כשרונה הטבעי ניכר כבר בגיל שבע, אז החלה להופיע לאחר שניצחה בתחרות שירה. עם זאת, לדבריה מעולם לא שרה בבית הספר שלה, מכיוון ששם לא אהבו את קולה. בגיל 11 בחרה את שם הבמה ורה לין (לין היה שם הנעורים של אמה). באותו זמן היא עדיין לא אהבה להופיע, אך ההופעות תרמו רבות לפרנסת משפחתה ועל כן המשיכה בכך. בגיל 15 לין החלה להופיע באופן מקצועי עם הרכבי ביג בנד. אחרי שפוטרה מהרכב ביג בנד אחד, הפסנתרן צ'רלי קונץ העסיק אותה מיד ונתן לה את החירות הנדירה לבחור את השירים שהיא רוצה לשיר. ב-1938 לין כבר הרוויחה מספיק כדי שמשפחתה תוכל לעבור לבית חדש וגדול יותר – עם מים זורמים ואסלה! – ולעצמה רכשה מכונית ראשונה (אוסטין 10 עם גג נפתח, מחיר 155 לירות שטרלינג) ומעיל פרווה.

בתחילת מלחמת העולם השנייה, לין שרה בלהקה של ברט אמברוז (שם הבמה של בנימין ברוך אמברוז) ויחד העלו מופע צדקה שהכנסותיו נועדו לחלץ ילדים יהודים מגרמניה. במהלך עבודתה בלהקה של אמברוז, לין הכירה את נגן הקלרינט היהודי הארי לואיס. לין ולואיס נישאו ב-1941 ונותרו נשואים עד מותו ב-1998.

בשנות השלושים, לין כבר נחשבה לזמרת פופולרית אבל ממש לא לכוכבת על. מלחמת העולם השנייה שינתה את הכול, ובמהלכה הפכה לסמל לאומי, עד כדי כך שנפוצה בדיחה בה נטען שהסוכן שלה היה אחראי לפרוץ המלחמה.

 

"עוד ניפגש"

לין הפכה לכוכבת כמעט בן לילה בזכות תזמון מוצלח.

ב-1939, בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, לין הקליטה את השיר "עוד ניפגש" (We'll meet again) שכתבו רוס פארקר ויואי צ'ארלס. כשפרצה המלחמה, מוטיב הגעגועים בשיר התאים לחיילים הבריטים בצרפת, הנמצאים הרחק ממשפחותיהם ואהובותיהם. כבר במהלך "המלחמה המדומה" – התקופה בין פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 לבין תחילת הקרב על צרפת במאי 1940 – הפכה ורה לין לזמרת הפופולרית ביותר בקרב החיילים הבריטים המוצבים בצרפת, כשהיא גוברת על כוכבים כמו בינג קרוסבי וג'ודי גרלנד.

ורה לין שרה את "עוד ניפגש", 1939

גם המילים של "עוד ניפגש", וגם הביצוע של לין שניחנה בקול אדיר ונדיר, הפכו אותו לאחד השירים המצליחים ביותר מתקופת מלחמת העולם השנייה במערב, שני אולי רק ל-"לילי מרלן" הגרמני. אגב, לימים הקליטה לין גרסה אנגלית משלה ל-"לילי מרלן".

לין שרה את הגרסא האנגלית של לילי מרלן

 

הבליץ

הבליץ על לונדון הוסיף וחיזק את מעמדה של לין.

ביוני 1940 פונו הכוחות הבריטים (ולא מעט חיילים צרפתים) מדנקרק, אחרי התבוסה המוחצת בקרב על צרפת. לא עבר זמן רב, וחיל האוויר הגרמני – הלופטוואפה – העביר את המלחמה לשטח הבריטי והתמקד בתקיפתן של ערי אנגליה ובייחוד לונדון. רבים מתושבי לונדון עזבו את העיר או פונו ממנה, ורבים אחרים הסתתרו מפחד ההפצצות בתחנות רכבת תת קרקעיות ובמקלטים מאולתרים.

לואיס, בעלה לעתיד של לין, התגייס מיד לחיל האוויר הבריטי שם שירת כמוזיקאי, הן בשל כשרונו והן מכיוון שהיה בעל כושר לקוי. לין החליטה לתרום למאמץ המלחמתי באמצעות הופעות במקלטים. לצד הופעות רגילות (עד כמה שאפשר לכנות הופעות בשעת מלחמה – רגילות) לין עברה עם המכונית שלה בין מקלטים ושרה לקהל המתחבא מהפצצות הגרמניות. נכונותה של לין להופיע במקלטים, במפעלים, ובעצם בכל מקום, ובלי שום גינונים של כוכבת פרימדונה, תרמה רבות לפופולריות שלה.

Vera Lynn Visits a Munitions Factory UK 1941

ורה לין מופיעה במפעל תחמושת, 1941

 

"שלך בידידות"

ב-1941, ה-BBC נתן ללין תכנית רדיו שהוקדשה לחיילים. בתוכנית שנקראה "שלך בידידות" (Sincerely Yours), לין שרה שירים לפי בקשות החיילים, קראה מכתבים מהם ומכתבים אליהם, ואפילו נסעה לבתי יולדות כדי להקליט מסרים מאימהות טריות לבעליהן שבצבא.

לאחר נפילת סינגפור ב-1942, התכנית של לין הורדה מגלי האתר. התוכנית הורדה לא בשל העדר פופולריות אלא בגלל שחלק מאחראי התרבות בבריטניה והממונים ב-BBC התייחסו בסלידה לשירה הסנטימנטלית של לין וחששו ששירים כמו "עוד ניפגש" וכמו "הצוקים הלבנים של דובר" (The White Cliffs of Dover) יפגעו במורל החיילים (להבדיל, תופעה דומה התרחשה גם ביחס לשיר "לילי מרלן" שהיה השיר הפופולרי ביותר בקרב החיילים הגרמנים, ושגבלס היה מעוניין למנוע את שידורו).

ורה לין שרה את "הצוקים הלבנים של דובר"

כפי שקורה לא פעם, המצב היה הפוך לגמרי ממה שחשבו קובעי הטעם. ב-1941, מאזין בגיל העמידה כתב כך לכתב העת רדיו טיימס: "אני רק יכול להתוודות שלו, לפני 25 שנה, החייל הצעיר ההוא מהדור הקודם היה יכול לשמוע את ורה לין שרה לו – וכאילו רק בשבילו – בפשטות ובכנות... המלחמה הישנה ההיא הייתה הופכת כל כך פחות מדכדכת בשבילו".

שנה וחצי לאחר שהורדה מגלי האתר, הוחזרה תוכנית הרדיו של לין בלחצם של החיילים.

 

קולנוע

ב-1942 לין הופיעה בארמון וינדזור במסיבת יום ההולדת ה-16 של הנסיכה אליזבת, לימים המלכה אליזבת השנייה, והפכה לזמרת החביבה עליה מאז ועד היום.

לין גם הצטלמה לשני סרטים מוזיקליים. אחד הסרטים נקרא "עוד ניפגש", כשם שירה. בקטע החותם את הסרט לין שרה את השיר וכל קהל החיילים מריע לה ומצטרף לשיר איתה כאיש אחד. אפשר היה לחשוד שמדובר בקטע מבוים אולם זו הייתה התגובה של החיילים ללין השרה את השיר בכל הקלטה וצילום ועדות שיש לנו של הופעותיה בזמן המלחמה.

סצנת הסיום בסרט "עוד ניפגש"

 

בורמה

במהלך המלחמה, לין הצטרפה ל-ENSA (ראשי תיבות באנגלית של 'ארגון השירות הלאומי של הבדרנים', ארגון שנוסד ב-1939 כדי לספק בידור לחיילים הבריטים), ובמסגרתו נסעה ב-1943 למצרים כדי להופיע בפני החיילים הבריטיים המוצבים במדבר המערבי.

בתחילת 1944, נסעה לין להודו ולבורמה להופיע בפני חיילים שלחמו במערכת בורמה הקשה. רוב האמנים הבריטיים שפעלו באותה תקופה לא הסכימו להגיע לבורמה הנידחת אך לין לא הסתפקה בהגעה למקום והופיעה בפני חיילים בכל מקום בו התאפשר לה להגיע, כולל קרוב מאוד לקו החזית. לין גם התעקשה לבלות חלק ניכר מזמנה בביקור חיילים פצועים בבתי חולים. באחד מביקוריה נתקלה בשני חיילים פצועים קשה (אחד מהם מת זמן קצר לאחר מכן) וערכה להם מיד הופעה מלאה. לין אף הופיעה בפני חיילים פצועים שחורים ואסייתיים, מה שממש לא היה מובן מאליו באותה תקופה.

Vera Lynn in Burma

ורה לין בבורמה

אחד החיילים שראה אותה בבורמה, רב"ט טד לינדסי, כתב לאחותו באנגליה: "יצאנו מדעתנו. מעולם לא צעקתי, הרעתי, שאגתי או מחאתי כפיים כל כך הרבה קודם... היא לא יכלה לשיר למשך עשר דקות [בגלל התרועות] והיא גם בכתה... תאמיני או לא, ראיתי חבר'ה בוכים מאושר כשהם ראו את ורה שלנו".

חייל אחר סיפר שלא כולם אהבו את הקול שלה בהקלטות אבל אחרי "ערב חם ולח בג'ונגל הבורמזי, כאשר עמדנו במאותינו וראינו בחורה גבוהה בלונדינית עולה לבמה מאולתרת ועומדת ליד פסנתר ישן, היא שרה עד שהמייק-אפ שלה זלג בתלמים כהים במורד לחייה, עד שהבגדים שלה נרטבו מזיעה, עד שהקול שלה הפך לקרקור" היא קנתה את ליבם של כל החיילים שהאזינו לה.

במהלך תשעת השבועות בהם שהתה בורמה, לין הופיעה בכמאה הופעות, לא כולל ההופעות המאולתרות בבתי חולים. מבחינתה, זו הייתה חובתה.

במהלך הקרב על קוהימה, אחד הקרבות המכריעים במערכה בין הבריטים ליפנים, לין הופיעה במרחק קטן יחסית מהחזית – כעשרים קילומטרים – בפני כוח חיילים שעמד להיכנס לקרב. לין עצמה רצתה להגיע לכוח הבריטי שכבר נמצא בתוך העיירה קוהימה, אך הפיקוד הבריטי סבר שלמרות נכונותה הראויה להערכה להגיע לכל מקום, הסיכון איננו שווה את זה בשל הנזק שייגרם למורל החיילים אם תיפגע.

שנים לאחר מכן לין קיבלה את מדליית המערכה של בורמה שניתנה לכל מי ששירת בלחימה במערכה. המפקד של הכוחות הבריטיים בבורמה, הפילדמרשל ביל סלים, אפילו כתב הקדמה לאוטוביוגרפיית-ימי-המלחמה של לין. סלים ציין כי לין "נתנה לכולנו הרגשה שאנחנו לא שכוחים במלחמת העולם השנייה", והייתה זו אמירה משמעותית מאוד מצידו שכן כוחותיו נהגו לכנות את עצמם "הצבא האבוד" בגלל שהותם במשך שנים בזירה מרוחקת, בשולי תשומת הלב של הציבור הבריטי, לעתים בלי לשמוע חדשות מהבית או אפילו לראות עיתונים במשך שבועות שלמים.

קטעים נדירים מביקורה של לין בבורמה

 

אחרי מלחמת העולם השנייה

סיום מלחמת העולם השנייה לא הביא לסיום הקריירה של לין. לין עצמה חשבה שהפופולריות שלה תדעך לאחר המלחמה ושעם בוא השלום איש לא ירצה להיזכר בלהיטי המלחמה או במלחמה עצמה, ופרשה זמנית מהופעות לאחר לידת בתה היחידה, וירג'יניה, ב-1946. אולם, התברר שהפופולריות שלה לא דעכה, ולין המשיכה להופיע ולהקליט שנים רבות אחרי המלחמה.

Vera Lynn in 1947 Evening News Rex Features

ורה לין, 1947

למרות שנותרה פופולרית, לין לא הצליחה לקבל תוכנית ברדיו BBC בעשור שלאחר המלחמה. ב-1949, אחד ממנהלי התכניות ב-BBC אמר לה ששיריה "מיושנים" והם "חומר להתייפחויות". ב-1955 לין קיבלה תכנית טלוויזיה, ובשנה לאחר מכן החליט ה-BBC שאולי המוזיקה שלה בעצם לא כזו מיושנת, והעסיק אותה שוב.

לין ובעלה החליטו שהיא תהיה המפרנסת העיקרית ולואיס עזב את הקריירה המוזיקלית המצליחה למדי שלו, והפך להיות מנהל ומפיק תאורה בהופעות שלה. מסופר שהיה עונה לטלפונים בביתם: "באיזה עניין אתה מחפש אותה?".

הביצוע המוכר ביותר של השיר "עוד ניפגש" מהקלטה משנת 1953 בה שרה לין לצד מקהלת חיילים באדיבות הצבא הבריטי

 

בשנות השישים לין הכירה את הביטלס והתיידדה עם חברי הלהקה (באופן אירוני הארבעה קיבלו תואר אצולה לפניה). ההערכה הייתה הדדית ולין אף הקליטה גרסה משלה לשיר "השוטה על הגבעה" (The Fool On The Hill) של ג'ון לנון ופול מקרטני.

ורה לין שרה את "השוטה על הגבעה"

באותו עשור שוב מצאה את עצמה מעורבת עם הכוחות הבריטים, בנסיבות מפתיעות. באחד הימים נשלח טום ג'ונס, טייס צעיר בחיל האוויר המלכותי, לנחות סמוך לביתה של לין ולקחת אותה לקונצרט צדקה לחיילים. הטייס הוזמן על ידי בני הזוג לין להיכנס לביתם. לא ארכו הימים והוא התחתן עם בתם וירג'יניה.

לין הייתה פטריוטית נלהבת ופעילה מסורה בארגונים למען ותיקי מלחמה. ב-1982 לין הוציאה את השיר עם השם החד משמעי "אני אוהבת את הארץ הזו", ובאופן לא מפתיע ביצעה אותו עבור החיילים הבריטיים שחזרו ממלחמת פוקלנד.

לין המשיכה להופיע באירועי צדקה, הבולט מביניהם היה הופעה מחוץ לארמון בקינגהאם בשנת 1995, ביובל החמישים לניצחון על גרמניה הנאצית.

ורה לין שרה את "עוד ניפגש" ביובל החמישים לניצחון על גרמניה הנאצית

ב-2014, לין הייתה אחת החותמות על מכתב שקרא לסקוטים להישאר חלק מהממלכה המאוחדת במשאל העם שנערך בנושא אותה שנה. הסקוטים נשארו, אם כי לא בטוח שבגללה.

 

מוסד תרבותי

ורה לין הפכה למוסד בתרבות האנגלית. לא לחינם נקרא אוסף משיריה שיצא ב-2014 בשם "אוצר לאומי". בשנת 2017, לרגל יום הולדתה המאה, יצא אלבום אוסף נוסף שלה בשם "ורה לין 100" שכלל גם קטעים שלא פורסמו.

ההתייחסויות התרבותיות ללין חצו זמנים, ז'אנרים ומדינות.

אחת התייחסויות המפורסמות ביותר היא השיר "ורה" של להקת פינק פלויד, מתוך האלבום "החומה". השיר הוא חלק מהחשבון של בסיסט הלהקה רוג'ר ווטרס עם בריטניה של מלחמת העולם השנייה, שבה נהרג אביו. מבחינתו של ווטרס, לין היא סמל לאותה בריטניה (אגב, אחד משיריה מופיע גם בפתיחת הסרט "החומה").

השיר "ורה" של פינק פלויד

התייחסות אחרת, מפורסמת לא פחות, מופיעה בסצנת הסיום של "ד"ר סטריינג'לאב", סרטו הקלאסי של סטנלי קובריק. הסרט מסתיים במונטז' של פיצוצים גרעיניים לצלילי "עוד ניפגש" של לין.

סצנת הסיום של הסרט "דוקטור סטריינג'לאב"

הסקס פיסטולס קראו לאלבום ההופעה שהוציאו ב-2008 "There always be an England", כשם אחד מלהיטיה המוקדמים של לין (עוד על שיר זה בהמשך). בפתיחת האלבום – לפני שהלהקה עולה לבמה – השיר מנוגן בביצועה של ורה לין והקהל שר אותו יחד עם ההקלטה.

השיר "עוד ניפגש" בתחילת ההופעה של הסקס פיסטולס

ב-2020, הוקלטה גרסא של "עוד ניפגש" עבור הטקס לרגל 75 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. השיר מתחיל עם זמרת האופרה קתרין ג'נקינס השרה במעין דואט עם דמות וירטואלית של לין, ממשיך עם קבוצה אחר קבוצה של אזרחי הממלכה המאוחדת – חיילים, צוותים רפואיים, ילדים, טבחים, עובדי דואר ועוד ועוד – השרה כל אחת קטע מהשיר, ואז שורה של זמרים מבצעים קטע מהשיר והשיר מסתיים בדואט נוסף של ג'נקינס ולין.

קתרין ג'נקינס במופע לרגל 75 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית

לין הייתה אדם שרבים אהבו והעריצו. הגרדיאן, בהיותו הגרדיאן, טען ש-"עוד ניפגש" הוביל לנוסטלגיה רעילה ולקיבעון לא בריא של החברה הבריטית למלחמת העולם השנייה. אבל אפילו הגרדיאן לא מצא מילה רעה לומר עליה.

 

"תמיד תהיה אנגליה"

האהבה וההערצה ללין בממלכה המאוחדת לא הורעפו עליה רק בגין כשרונה הרב אלא בעיקר משום שתמיד ראתה עצמה כפטריוטית שאהבה את מדינתה ושהייתה גאה לשרת אותה. כשנשאלה מה היה הישגה המקצועי הגדול ביותר, לין ענתה שטכנית אולי זה היה לשיר עם בינג קרוסבי, אבל בעיניה ההישג הגדול מכולם היה לשיר לפני "הנערים האמיצים שלנו", כלומר החיילים של הצבא הבריטי. כשלין שרה שהיא "אוהבת את הארץ הזו" איש לא פקפק בכך שהיא שרה זאת בכוונה – בצעירותה כמו בערוב ימיה.

השיר "תמיד תהיה אנגליה" (There always be an England) היה, כאמור, אחד מלהיטיה המוקדמים של לין. שיר זה נכתב בידי פארקר וצ'ארלס, הצמד שאחראי גם ל-"עוד ניפגש". השיר שנכתב זמן קצר לפני המלחמה זכה לפופולריות עצומה בתקופה החשוכה שנמשכה מהמפלה בצרפת, דרך הבליץ ועל לניצחון בקרב על בריטניה. השיר "תמיד תהיה אנגליה" היה פחות סנטימנטלי מ-"עוד ניפגש" והרבה יותר מתריס, ובשל כך הפך לסמל של העקשנות הבריטית אל מול מכונת המלחמה הנאצית:

Though worlds may change and go awry
While there is still one voice to cry

There'll always be an England

הפזמון של השיר "תמיד תהיה אנגליה" כמו מסכם את חייה של ורה לין ואת הקריירה הארוכה שלה, כפי שהיא עצמה ראתה אותם:

There'll always be an England
And England shall be free
If England means as much to you
As England means to me

ורה לין שרה את "תמיד תהיה אנגליה"

יגיל הנקין הוא ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר בקתדרה ללימודי צבא של המככלות הצבאיות, עמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון

users: יגיל הנקין

אולי יעניין אתכם