לאחרונה פורסמה התוכנית הלאומית למדיניות רגולציה ממנה עולה כי בכוונת הממשלה החדשה לקדם את הקמתה של רשות רגולטורית ארצית שתפקח על עבודתם של הרגוטורים בישראל – רשות שכבר זכתה לכינוי "הרגולטור של הרגולטורים". על אף ההמשגה הפוליטית של הנושא במונחי "הפחתת הרגולציה והבירוקרטיה", הכוונה להקים גוף ממשלתי שיפקח על עבודתם של הרגולטורים צפויה דווקא לחזק את הרגולציה בישראל. זאת משום שבכוחה של הרפורמה למסד את הרגולציה הנעשית על ידי הרשות המבצעת ולבססה כענף מובחן ומקצועי.
על פי ספר הרגולטורים של משרד ראש הממשלה, בישראל פועלים למעלה מ-200 רגולטורים. אלה אחראים על מגוון עצום של נושאים חברתיים וכלכליים, החל מפיקוח על מחירים של מוצרי מזון בסיסיים ועל מעונות יום, דרך הפיקוח על המסחר בבורסה והפעילות הבנקאית, וכלה בניטור רמות הזיהום ממפעלים.
אכן, ישראל צמחה להיות מעצמה רגולטורית. יש המבקרים את ישראל על כמות הרגולטורים הרבה, ועל כמות הרגולציות שאלו מפיקים. מנגד, יש המברכים על פיקוח ממשלתי נרחב שביכולתו להגן על הצרכן החלש, להבטיח את זכויותיהם של מטופלים, תושבים, עובדים ומשקיעים, להגן עלינו מפני סיכונים בריאותיים, כמו נגיף הקורונה, ולמנוע אסונות דוגמת אסון מירון. כך או כך, מודל של פיקוח נרחב והדוק על המשק מצריך גוף אסטרטגי שיתכלל את כלל הפעילות הרגולטורית ואין ספק כי בשלה העת להקימו בישראל.
גוף כזה, ככל שיתוקצב, יוסמך ויאויש כהלכה, יוכל לבחון את התמונה הרגולטורית הכוללת במדינה ובכך למנוע כפילויות וסתירות רגולטוריות, לנטר את כמות הרגולציה ואת איכותה, להכריע במחלוקות בין רגולטורים האמונים על נושאים חופפים, לספק הכשרות לרגולטורים ולשמש גוף ידע רגולטורי המנחה מקצועית גופים רגולטוריים שונים.
רשות רגולטורית ארצית שתוקם על ידי הממשלה החדשה עשויה לקדם את מדינת ישראל אל עבר עידן חדש שבו רגולציה לא רק תופסת מקום מרכזי במדיניותה הכלכלית-חברתית אלא גם נחשבת לתחום ידע העומד בפני עצמו ולפרקטיקה מובחנת שיש לעשותה באופן מקצועי. כך, למשל, תפיסה זו מורה כי רגולטור בתחום התחבורה צריך להתמחות לא רק בתחבורה אלא גם ברגולציה.
תובנה זו חלחלה זה מכבר למדינות שונות בעולם אשר אימצו מודלים שונים לפיקוח מרוכז על גופי רגולציה מבוזרים, ואף לשורות האקדמיה, בישראל ובעולם. בפקולטות שונות בישראל, כגון בתחומי מדיניות ציבורית, ממשל, מנהל ומשפטים, רגולציה נלמדת כקורס חובה. במסגרות אלו, הפרקטיות והאקדמיות כאחד, עוסקים במגוון היבטים של רגולציה: פיתוח, בחירה והפעלה של כלים רגולטוריים רכים וקשים, דוגמת תקנות, הסכמות, וגילוי מידע; ניתוח עלות-תועלת רגולטורית, שנועד לוודא שהתועלות הצפויות מהרגולציה עולות על עלותה; דינמיקה של פיקוח ויחסי אכיפה בין רגולטור ומפוקח; היבטים משפטיים מנהליים וחוקתיים של רגולציה; והטיות אפשריות בעבודתו של הרגולטור, כגון שבי רגולטורי ודלתות מסתובבות.
הרשות החדשה, ככל שתוקם, תוכל לשכלל את עבודתם של רגולטורים בישראל ולתרום תרומה מכרעת ליעילותם. יתרה מזאת, רשות רגולטורית ארצית תסמן, בעצם קיומה, שרגולציה היא כלי מדיניות חשוב שאין לזלזל בו או להפעילו כלאחר יד, ותוכל לפתח ולהנחיל את תורת הרגולציה הישראלית על בסיס הידע האקדמי והפרקטי הרב שהצטבר בנושא בעולם. הקמת רשות רגולטורית ארצית תחזק את מה שרבים מהעוסקים ברגולציה יודעים כבר מזמן, רגולציה אינה עניין לאינטואיציה – רגולציה היא מקצוע.
ד"ר שרון ידין היא מומחית לרגולציה ומשפט, עמיתת מחקר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה
Report