אם הממשלה רוצה לצמצם אבטלה למה היא מעודדת אנשים לשבת בבית?

תחשבו שניה על ההצעה הבאה: "האם תרצו לצאת לחופשה של שנה שבה תוכלו לקבל 75 אחוזים מהשכר שלכם או סכום מקסימלי של כעשרת אלפים שקלים ובתמורה לקבל חופש מוחלט לעשות מה שתרצו?". אמנם תקבלו פחות כסף מהשכר שלכם אבל תוכלו ללמוד תחום חדש, לכתוב ספר, להשקיע בפרויקט או פשוט לבלות יותר זמן עם המשפחה.

כמובן שרבים מכם יסרבו כי אולי הקריירה חשובה לכם, או אולי אתם אוהבים את מקום העבודה שלכם או אפילו אולי כי סכום נטו של עשרת אלפים שקלים הוא נמוך מידי עבורכם. לא משנה מה הסיבה, אבל סביר להניח שמדובר בצעד שלא מתאים לכולם. עם זאת, סביר להניח שרבים ישמחו לקבל את ההצעה הנדיבה וישמחו לנצל את החופשה בתשלום להתפתחות אישית ולמנוחה שהם זקוקים לה כבר הרבה זמן.

אז למה אני מציע את ההצעה המוזרה הזאת ואיך אני אממן אותה? האמת היא שזאת לא הצעה שלי אלא תכנית ההצלה שהציגו שר האוצר וראש הממשלה כחלק מרשת הביטחון לתקופת הקורונה. מדובר בתוכנית לתמיכה בשכירים שתאפשר לכל אזרח שמפוטר או שנמצא בחל"ת לקבל דמי אבטלה בגובה 75 אחוזים מהשכר שלו עד יוני 2021 או עד שהאבטלה במשק תרד מתחת לעשרה אחוזים (התקרה של דמי האבטלה המדוברים מסתכמת בהכנסה נטו של כעשרת אלפים שקלים).

• עומר מואב / התוכנית לפגיעה בכלכלה הישראלית

אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה מפחידה ומורכבת שמאיימת על רבים מאזרחי ישראל. ישראלים רבים חוששים לעצמם ולקרובים להם, וזקוקים לעזרה. ואם יש זמן שבו הממשלה צריכה להתערב ולערוב כלכלית לאזרחיה – אלו בדיוק רגעי משבר כמו שיש עתה.

הבעיה היא שהמטרה של הממשלה היא לצמצם את האבטלה ולאפשר למשק לחזור לפעילות. אבל כמו שאולי הבנתם מתחילת המאמר, התוכנית מספקת תמריץ המעודד אזרחים שלא חוששים למקום עבודתם למצוא דרך לקבל מכתב פיטורים ולהתחיל לקבל דמי אבטלה. אפילו אם יתפטרו בעצמם הם יהיו זכאים לדמי אבטלה תוך 90 ימים, פחות אידיאלי אבל עדיין הצעה שיכולה לקסום לרבים בתור חופשה בתשלום לשנה הקרובה.

מעבר לעובדה שמדובר בהצעה מאוד יקרה שכולנו נצטרך לממן, אפשר לראות בבירור כי המהלך של הממשלה יוצר תמריץ הפוך לחלוטין למטרה המוצהרת שהיא מנסה להשיג. מצב כזה מעלה את השאלה האם מדובר בפופוליזם טהור שמוביל אותנו לאסון לאומי ארוך טווח או למדיניות שיש בה הגיון כלכלי מסוים מעבר לציניות פוליטית.

לאחר מחשבה ארוכה בנושא מצאתי כיוון חשיבה אחד שיכול להסביר את הסתירה בין מטרת התוכנית הכלכלית לבין התוצאה הצפויה שלה. בהחלט יכול להיות שאסטרטגיית העל של הממשלה תכלול סגר מקיף וממושך שיימשך חודשים ארוכים עד שיצליחו להשתלט על הקורונה, למפות כל חולה ולצמצם את המחלה לשיעור אפסי כשיגיע החיסון המיוחל.

במילים אחרות, אנחנו מתמודדים מול הקורונה כמו שעשינו בגל הראשון, אבל הולכים לעשות זאת באופן ממושך יותר שיביא לפגיעה כואבת אף יותר במשק. אם זה אכן הכיוון של הממשלה, מובן מאליו שעסקים רבים לא יצליחו לשרוד, ששכירים ימצאו את עצמם ללא עבודה, שהאבטלה תגדל ושהמשק ייקלע לשפל חמור.

במצב כזה, אנשים לא יכולו לחזור ולהפעיל את העסקים שלהם ולא תהיינה מספיק משרות במשק לכולם. לכן, בחרו ראש הממשלה ומשרד האוצר לפרוש רשת ביטחון גדולה, כדי שיוכלו להתמקד בטיפול במשבר הבריאותי. וזאת הסיבה שהממשלה מציע תמריצים לא מוצלחים ממבט ראשון, משום שהיא מוכנה לספוג את המחיר שלהם כדי להשיג את מטרת-העל שלה.

אז הבה נניח שהצלחנו לפענח את האסטרטגיה של הממשלה, אבל איך אנחנו נממן את זה? כבר עכשיו אנחנו מדברים על הוצאות בגובה של יותר מ-100 מיליארד דולר. את ההוצאות האלה אנחנו וילדינו נצטרך לממן בעזרת החזרי חוב ותשלומי מיסים במשך שנים ארוכות. אלא אם יזדמן לנו מקור הכנסה חדש שנוכל להסתמך עליו.

קרן אזרחי ישראל אולי תוכל לשמש כמקור הכנסה כזה. בעשרים השנים הקרובות צפויים להיכנס לקרן מאות מיליארדי שקלים מהכנסות הגז והנפט. אם הקרן תצליח להשיג תשואה שנתית על הכספים המופקדים בה בשיעור הגבוה מתשלומי הריבית שנצטרך לשלם על ההלוואות שנידרש לקחת כדי לממן את התוכנית הכלכלית של הממשלה למשבר הקורונה, אז הנזק שעלויות התוכנית יגרמו למשק לא יורגש באופן קיצוני. יכול מאוד להיות שהממשלה מוכנה להרחבה תקציבית כה משמעותית בהסתמך על ההנחה שתצליח להחזיר את עלויותיה דרך דרך הקרן של רווחי הגז והנפט.

עם זאת, צריך להבהיר שגם אם הדברים יפעלו כמתוכנן, אין מדובר במתנת חינם. שכן הכסף של רווחי הנפט והגז יכול היה לשרת אותנו לבניית תשתיות, לפיתוח מערכת החינוך או לדברים נחוצים אחרים. לפי ההערכות, אמורים היו רווחי הנפט והגז לשמש אותנו בעשרה אחוזים מהתקציב של שנת 2040, אבל בשל עלויות התוכנית למשבר הקורונה, עלול חלק לא קטן מהכסף שייכנס להיות מופנים להחזרי ריבית. אולי אתם סבורים שמדובר בהוצאה מוצדקת אבל חשוב להבין שזה מחיר לא קטן.

אסדת לוויתן - רווחי הגז העתידיים יסייעו לממשלה להתמודד עם המשבר הכלכלי שגרמה מגפת הקורונה

התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא אם יהיה סגר ממושך במיוחד בצוותא עם רשת ביטחון גדולה ובכל זאת לא תצליח הממשלה להשתלט עם התפשטות הקורונה לפני הגעה של חיסון למחלה. בתרחיש כזה, תשרוף המדינה מאוד מיליארדי שקלים, תעודד אנשים לבחור באבטלה, ועדיין תהיה במצב של מגפה בהתפשטות נרחבת.

לצערי, אי אפשר לדעת בוודאות אם התרחיש שתיארתי הוא זה שהממשלה מכוונת אליו. אבל יותר מכל דבר אחר, זאת בדיוק הבעיה! אנחנו מצויים בתוך משבר הקורונה כבר חודשים ארוכים, מתמודדים עם נתוני תחלואה מדאיגים מאוד ועם משק במשבר כלכלי עמוק, ולמרות כל זאת עדיין לא ברור לנו מה האסתרטגיה הממשלתית. איננו יודעים אפילו אם יש אסטרטגיה ברורה ומדוע בוחרת הממשלה לנקוט בצעדים שהיא נוקטת.

ההנחיות של הממשלה מונחתות על הציבור ללא הסברים מספקים והתמונה הגדולה אינה מובהרת לאזרחים כלל ועיקר. למעשה, הממשלה פועלת ללא שקיפות אלמנטרית ומתייחסת לאזרחי המדינה בתור פיונים במקום כאל אנשים בוגרים שאמורים לפעול בשיתוף פעולה עם הרשות המבצעת כדי לפתור את המשבר. הרבה יותר חשובה מהפגיעה הכלכלית היא הפגיעה באמון הציבור ואין שום דרך להצדיק את ההתנהלות החובבנית של הממשלה בכל הקשור ליצירת תקשורת בהירה ואמינה בינה לבין האזרחים.

טום קרגנבילד הוא מייסד "כלכלה קלה", אתר שמביא ידע כלכלי בשפה פשוטה ואקטואלית

* המאמר פורסם לראשונה באתר כלכלה קלה