הקורונה הסמויה מעין – שימוש בנתוני השאלת מחוללי חמצן בקהילה ככלי לחשיפת מספר החולים קשה האמיתי בישראל

בתמונה מחוללי חמצן ביתיים של ארגון "יד שרה"

מחלת הקורונה זוהתה לראשונה בעיר ווהאן בסין בדצמבר 2019. המחלה יצאה מתוך גבולות סין ובמרץ 2020, ארגון הבריאות העולמי הכריז על מגפה עולמית (פנדמיה).

למרות שמגפת הקורונה נחשבת לפנדמיה מאז מרץ 2020 ועל אף שהיו כבר יותר מ-219 מיליון מקרים מאומתים של המחלה, אין עדיין סטנדרט עולמי אחיד לבדיקות קורונה. מדיניות הבדיקות משתנה בין מדינה למדינה ולעתים היא משתנה גם בתוך המדינה עם חלוף הזמן. לפיכך, מעקב אחר התחלואה הקשה בקורונה מהווה כלי אמין יותר לבחינת התפשטות המגיפה.

תחלואה קשה בקורונה בישראל

משרד הבריאות בישראל מגדיר חולה קשה בקורונה על בסיס אחד מהקריטריונים הבאים:

1. קצב נשימות של מעל 30 נשימות לדקה.
2. ריווי חמצן בדם (סטורציה) של 93% ומטה ללא תמיכה חיצונית או הפרעה בתחלופת חמצן.
3. יחס PaO2/FiO2 נמוך מ-300.

מהנתונים שנאספו על ידי משרד הבריאות, עולה כי 68.9 אחוזים מהחולים קשה שהיו מתחילת המגפה ועד היום, הם בני 60 ומעלה.

פילוח חולים קשה מתחילת מגפת הקורונה בישראל על פי גיל ומין

תחלואה קשה סמויה

מספר המאומתים היומי של בני 60 ומעלה אמור להוות אינדיקציה לתחלואה הקשה היומית הכללית 10 ימים לאחר מכן (אנו מעריכים כי מספר החולים קשה הכללי עומד על כ-25 אחוזים מממספר המאומתים בני 60 ומעלה – עם טווח שגיאה של 2 אחוזים).

אולם, כאשר בוחנים את נתוני האמת מגלים כי ככל שמספר המאומתים היומי מקרב בני 60 ומעלה גבוה יותר כך שיעור החולים הקשה הכללי מתוך מספר זה (בהזחה של 10 ימים קדימה) נמוך יותר. בגרף להלן הקו הרצוף מייצג את מספר המאומתים היומי מקרב בני ה-60 ומעלה בנתוני האמת; הקו המקווקו מייצג את האחוז של מספר החולים קשה הכללי מתוך מספר המאומתים בני ה-60 ומעלה בנתוני האמת.

יש להבין שהנתונים של חולים קשה שמפורסמים על ידי משרד הבריאות הם של חולים קשה שמאושפזים בבתי החולים. אפשר אפוא לצפות שתהיה תאימות בפער של עשרה ימים קדימה בין מספר המאומתים היומיים לבין מספר החולים הקשה – היינו, מספר החולים קשה המאושפזים בבתי החולים – לפחות עד שמגיעים לסף הספיקה של בתי החולים. אולם, לא כך הדבר.

הואיל ובתקופות בהן מספר המאומתים היומי גבוה נוצרת חוסר תאימות (בפער של עשרה ימים קדימה) בין מספר המאומתים לבין מספר החולים הקשה (המאושפזים בבתי חולים), אנו סבורים כי נתוני החולים קשה שמפרסם משרד הבריאות אינם תואמים את מספר החולים קשה האמיתי הקיים בישראל כאשר יש תחלואה נרחבת.

לפיכך, אנו מאמינים כי בתקופות בהן שיעור החולים קשה המאושפזים בבתי החולים נמוך מהמצופה ממספר המאומתים – מספר החולים קשה האמיתי היה גבוה יותר, עד כדי 30 אחוזים או יותר.

אבל זה מעלה את השאלה לאיפה הלכו כל החולים קשה שלא אושפזו בבתי חולים?

כדי לענות על כך, עלינו להפנות מבט לארגונים אזרחיים העוסקים בבריאות הציבור. אנחנו בחרנו להתעמק בארגון "יד שרה".

חולים קשה והטיפול בקהילה

"יד שרה" הוא ארגון מתנדבים המספק מערך שירותים להחלמה ולהצלת חיים בבית ובקהילה מזה 45 שנים. "יד שרה" אינו ארגון ממשלתי ואינו נתמך על ידי הרשויות אלא על ידי תרומות מאנשים פרטיים.

השאלת פריטי ציוד רפואי שיקומי היא חלק מרכזי בפעילות "יד שרה", אך הארגון מספק גם חדרי אשפוז, מוקד חירום רפואי, שירותי אשפוז בית מלא, הסעות מונגשות ועוד שירותים רבים נוספים. לארגון "יד שרה" 120 סניפים ברחבי הארץ והוא מספק שירות ליותר מ-750 אלף איש בשנה.

עם תחילת מגפת הקורונה ועל רקע החשש שהגידול המעריכי בתחלואה יביא לקריסת בתי החולים, ארגון "יד שרה" רכש אלפי מחוללי חמצן וציוד נשימתי נוסף להשאלה בקהילה. לאורך המגפה הארגון השאיל ציוד נשימתי ליותר מ-28 אלף חולי קורונה (נכון לחודש אוגוסט). גם בשיא גל התחלואה השלישי, במהלך חודש ינואר 2021, ארגון "יד שרה" הצליח לשמור על מלאי זמין של מחוללי חמצן. לאחר תום הגל השלישי, הביקוש למחוללי חמצן ירד אך בחודש יולי ארגון "יד שרה" זיהה עלייה משמעותית בביקושים למחוללי חמצן ולציוד נשימתי.

בדקנו אפוא את מספר החולים קשה היומי הכללי על פי נתוני משרד הבריאות בהשוואה למספר ההשאלות היומי של מחוללי חמצן שסופקו על ידי "יד שרה" – הקו הרצוף והקו המקווקו בהתאמה בגרף להלן. האזור הכתום הבהיר בגרף מייצג 10 השאלות יומיות, משום שזה סך ההשאלות היומי הקבוע של מחוללי החמצן, עם קורונה ובלעדיה.

מצאנו כי עלייה במספר החולים קשה המאושפזים בבתי חולים גררה עלייה במספר ההשאלות היומי של מחוללי חמצן מארגון "יד שרה".

כאשר חיברנו את מספר החולים קשה היומי המאושפזים בבתי החולים על פי נתוני משרד הבריאות למספר ההשאלות היומי של מחוללי החמצן שסופקו על ידי "יד שרה" הגענו למספר המייצג לדעתנו את מספר החולים קשה האמיתי בישראל (כאמור לעיל, אנו מניחים שמספר החולים קשה האמיתי אמור להיות תואם ל-25% ממספר המאומתים בני 60 ומעלה עשרה ימים קודם). בגרף להלן הקו הרצוף מייצג את מספר החולים קשה היומי הכללי בנתוני האמת; הקו המקווקו מייצג סכימה של מספר החולים קשה היומי הכללי בנתוני האמת ושל מספר ההשאלות היומי של מחוללי חמצן שסופקו על ידי "יד שרה"; האזור האפור בהיר מייצג שיעור של 25% ממספר המאומתים היומי בני ה-60 ומעלה בהזחה של 10 ימים קדימה (נתון הבקרה של המודל הזה).

הנתון שמצאנו חשוב במיוחד בתקופות של עומס בבתי חולים – למשל, כאשר גל תחלואה נמצא בשיאו. זאת משום שבתקופות בהן אין עומס על בתי החולים, כלומר כאשר התחלואה הקשה אינה רבה יתר על המידה, מספר החולים קשה המאושפזים בבתי החולים כן מייצג את כלל החולים הקשה. לעומת זאת, בתקופות של עומס על בתי החולים, הממצא מלמד כי כשליש מהחולים קשה לא אושפזו בבתי החולים אלא טופלו בקהילה. לשון אחר, כאשר גלי התחלואה בשיאם ויש עומס כבד בבתי החולים, מספר החולים קשה האמיתי גבוה יותר מזה שמשרד הבריאות מפרסם, כאמור עד כדי 30 אחוזים ויותר, משום שחולים קשה רבים נשארים בביתם ומקבלים טיפול בתוך הקהילה ומספרם אינו משוקלל בתוך נתוני משרד הבריאות.

מהאמור לעיל עולה כי כאשר מתרחשת התפרצות משמעותית של מגפת הקורונה, נוצרת תחלואה קשה סמויה בישראל. תחלואה קשה זו שמטופלת בקהילה ולא בבתי החולים, צריכה להילקח בחשבון כאשר מנתחים את ההשלכות השונות של המגפה ושל גלי תחלואה.

הילה דה ליאון היא דוקטור לפיזיקה, מסיימת פוסטדוקטורט במכון לפיזיקה תיאורטית בטרנטו, איטליה ומתחילה בקרוב פוסטדוקטורט במעבדה למדעי נתונים ביו-רפואיים בטכניון

צבי טסלר הוא מנהל התקשורת של יד שרה

אלדד סיטבון אוסף נתונים הקשורים למגפת הקורונה ומנגיש אותם לציבור דרך הטוויטר