לפידיזם – שחיתות שלטונית באצטלה של טוהר מידות

כדי להסיר ספק, אפתח ואומר שבעיני טוב שהממשלה החדשה קמה. אני גם סבור שטוב שבנימין נתניהו סיים את תפקידו כראש ממשלה באופן דמוקרטי, ולו בגלל חוסר רצונו לכבד את הסכם הרוטציה עם גנץ, החלטה שהביאה אותו להכשיל אישור התקציב. ולכך אוסיף שהממשלה החדשה גם השיגה מספר הישגים חשובים כמו העברת תקציב והרפורמות הכלולות בו, שיתוף רע"ם בקואליציה ועוד.

ברם, במאמר זה אני טוען שראש הממשלה החלופי ושר החוץ, יאיר לפיד הצליח ליצור דפוס חדש ומסוכן של שחיתות שלטונית – לפידיזם.

איני מאשים את לפיד בשחיתות אישית. הלפידיזם הוא שחיתות שלטונית, ציבורית ופוליטית המתכסה באצטלה כוזבת של טוהר מידות. ואין דבר שמאפיין את הלפידיזם יותר מפרשת מינויי קרובות המשפחה של אשתו לתפקידים בכירים במוסדות הלאומיים.

הסערה הציבורית שפרצה לאחר שלפיד מינה את גיסתו לדירקטוריון הקרן הקיימת לישראל, הביאה אותה להתפטר מתפקידה. בפוסט שלפיד העלה בעקבות התפטרותה של גיסתו הוא כתב "אנשי הספינים והמושחתים ניצחו את הקרב הזה" על כל אלו שמתחו ביקורת על הנפוטיזם הבוטה שלו. לפיד אף הוסיף כי "אנחנו נשאר כאן כדי לוודא שהם לא ינצחו במלחמה" (כנראה חשוב לו לנצח "במלחמה" כדי למנות את שאר קרובי משפחתו למוסדות הלאומיים).

יש להבין כי במידה רבה, הלפידיזם הפוליטי גרוע אפילו יותר מהביביזם הפוליטי. בנימין נתניהו מעולם לא הגדיר את קק"ל כמקום מושחת שיש לנקותו משחיתות, אך לפיד עמד בחזית בניין קק"ל והכריז בקול גדול שמדובר במוסד מושחת. לפיד שב וקבע כי "בשחיתות לא 'נלחמים מבפנים'. אם אתה בפנים, אתה חלק ממנה". הודאת בעל דין כמאה עדים, ולאחר שמינה פעילי "יש עתיד" למוסד אותו הוא עצמו הגדיר כמושחת – הוא הפך לחלק מהשחיתות. אבל השחיתות של לפיד רבה הרבה יותר משום שבמשך שנים הוא הוליך את הציבור שולל כאשר הציג עצמו כלוחם נגד השחיתות בה הוא לוקח חלק באופן נמרץ.

סיפור הכספים הקואליציוניים הוא עוד דוגמא לשחיתות האופיינית ללפידיזם. בתקציב 2021 חברי הכנסת של "יש עתיד" טמנו ידם עמוק בתקציב המדינה לאחר שבמשך שנים ארוכות יצא לפיד כנגד תופעה זו. כאשר הזכירו ללפיד שבעבר כינה כספים קואליציוניים בתור "שחיתות" הוא הסביר כי "במקום כספים קואליציוניים, הבאנו כסף למטרות טובות". אבל לא נגד המטרות של הכספים הקואליציוניים לפיד יצא בעבר אלא נגד מה שהוא הגדיר בתור "כסף לתחביבים לחברי כנסת". ולא נתקררה דעתו עד שניסה לקדם הצעת חוק לביטול הכספים הקואליציוניים – בחמש פעמים שונות! ולמה הכספים הקואליציוניים היו מושחתים בעיני לפיד עד לפני מספר חודשים? זאת משום שחבר כנסת שהופך לפטרון של מטרה ראויה, נניח עיקור חתולים, ושמשתמש בכסף ממשלתי לשם כך, זוכה לאהדה פוליטית מצד חובבי החתולים, ולמעשה מפיק סוג של טובת הנאה עקב שליטתו בכסף ממשלתי. אבל מסתבר שכל פעולה שנחשבה לשחיתות פעם הופכת לטובה ברגע שלפיד ומפלגתו עושים אותה.

הדוגמאות דלעיל, שהן רק שתיים מיני רבות, מלמדות על כך שבעיני לפיד לו מותר כל מה שהוא אוסר על אחרים. ולמה הלפידיזם דומה? לפוליטיקאי שבכל דרכו הפוליטית נלחם כנגד אכילת חזיר ושאין לו שום אג'נדה אחרת. כל אלו שהצביעו עבור אותו פוליטיקאי עשו זאת משום שהוא נלחם נגד אכילת חזיר. ואולם, כאשר הפוליטיקאי זוכה סוף סוף בשררה, לא זו בלבד שהוא לא אוסר על אכילת חזיר, אלא הוא בעצמו אוכל וסובא חזיר במלוא פיו. ואותו פוליטיקאי עוד מתרץ את סביאתו בכך שלו מותר לאכול חזיר על פי דין תורה משום שהוא אוכל את החזיר למטרות טובות.

לפיד יוצא נגד השחיתות הציבורית (בעודו באופוזיציה)

לפיד הוא אדם חף מאידיאולוגיה בסוגיות הפוליטיות המרכזיות המטרידות את החברה הישראלית. כך, למשל, מלבד אמירות שטחיות ונטולות משמעות אין לו באמת דעה מגובשת על הסכסוך הישראלי פלסטיני; העמדה שלו ביחס לגרעין האיראני מאמצת כל טרנד עדכני בעמודי הדעות של "ידיעות אחרונות"; אפילו תפיסתו הכלכלית, לכאורה עמדה מגובשת של קפיטליזם ליברלי מתון המתעדף את המעמד הבינוני, עיקרה רטוריקה ריקה – כפי שאפשר היה להיווכח כאשר כיהן כשר אוצר.

העדר עמדות מגובשות וחוסר בסיס אידיאולוגי הובילו את לפיד לחפש דגל פוליטי עיקרי למפלגה שהקים. אחרי שסוגיית "איפה הכסף" שקידם בתחילת דרכו הפוליטית נתקלה בחומת המציאות במהלך כהונתו הקצרה כשר אוצר, ואחרי שגם העמדות האנטי חרדיות שלו נזנחו עם השנים, לפיד החליט להפוך את "המלחמה בשחיתות הציבורית" לדגל העיקרי של "יש עתיד".

לקראת בחירות 2015 נושא השחיתות הפך לספינת הדגל של לפיד ושל מפלגתו. את נאומו בכנס המפלגתי המרכזי הראשון של "יש עתיד" לקראת בחירות 2015 לפיד פתח בחזרה לסיסמא "מושחתים נמאסתם". בנאומו, לפיד הזכיר פעמים רבות את המילה "שחיתות" על שלל הטיותיה, האשים בשחיתות את בנימין נתניהו, את הליכוד, את העבודה, את "הבית היהודי" ואת "ישראל ביתנו", וזעק מדם ליבו "נמאס מהמושחתים, נמאס מזה שהם גונבים לנו את המדינה. תחזירו לנו את המדינה, מושחתים". על כך אפשר לומר ללפיד, נאה דרשת, נאה תקיים – הפסק לגנוב לנו את המדינה. אבל לאחר חודשים ספורים בשלטון ניכר שלפיד לא רק שלא עקר את שחיתות מהשורש אלא אימץ אותה בחום אל ליבו ואף טיפח שחיתות נוספת.

הפרק הראשון במצע שפורסם לקראת הבחירות ב-2015, הוקדש לסוגיית "המלחמה בשחיתות הציבורית". בהסבר המופיע בתחילת הפרק נכתב כי "השחיתות הציבורית הפכה לאיום אסטרטגי על החברה ועל הדמוקרטיה הישראלית... השחיתות הציבורית נוגסת בשוויון ההזדמנויות וסותרת את חובת הנאמנות של נבחרי הציבור ומשרתיו לציבור... במשך שנים התנהל בישראל משחק לא הוגן ששירת קבוצות אינטרסים, בעלי הון וועדי עובדים... 'קומבינטורים' מונו לנהל חברות ממשלתיות לא בזכות הכישורים, אלא רק בגלל הקשרים". המינויים הפוליטיים הרבים של אנשים המקושרים ל-"יש עתיד" וללפיד עצמו מעידים שהמצע הזה הוא פמפלט של צביעות ושל מוסר כפול, בדיוק כמו שלל אמירותיו של לפיד בנושא השחיתות. וכאשר היה באופוזיציה, לפיד הגדיר כמעט כל דבר שלא מצא חן בעיניו בתור שחיתות שלטונית.

מה מושחת בעיניך?

אחד העקרונות המרכזיים שקבע לפיד במסגרת המלחמה בשחיתות ציבורית היה ממשלה שתמנה לא יותר מ-18 שרים. לתפיסתו של לפיד "מספר השרים בישראל זו שחיתות". לפיד חזר שוב ושוב ושוב על סוגיית מספר השרים בממשלה עד שאפשר היה לחשוב שמדובר בבעיה החמורה ביותר עמה מתמודדת מדינת ישראל.

אבל לפיד לא הסתפק בקביעה כי ממשלה גדולה היא "שחיתות" ועם חלוף השנים הוסיף וקבע כי גם תפקיד שר בלי תיק הוא "סמל להשחתה מוסרית וחברתית". לפיד הסביר כי מדובר בתופעה "שהופכת את הממשלה בישראל ללא יעילה, בזבזנית ומושתתת על שוחד פוליטי ומניפולציות מושחתות" וסיים שזו תופעה "שיש להעבירה מהעולם".

גם החוק הנורווגי היה שחיתות בעיני לפיד. בעקבות התיקון לחוק נורווגי בשנת 2015 הגיבה מפלגת "יש עתיד" כי "ככה נראית שחיתות שלטונית. זה לא 'החוק הנורווגי' - זה 'חוק הג'ובים". גם את הצעת החוק שבאה להקל על מינוי פוליטיקאים לשעבר להתמנות לדירקטורים בחברות הממשלתיות לפיד הגדיר באותו האופן בדיוק: "חוק הג'ובים הוא שחיתות פוליטית מסוכנת", הוא אמר, והוסיף "מה יגידו לעצמם הצעירים במדינה, אם אני לא מקורב אין לי סיכוי להצליח?".

וכמובן, הכספים הקואליציוניים הם שחיתות. לפיד הגדיר זאת ככסף שלוקחים מהציבור ושנותנים לפוליטיקאים "כדי לקנות שקט, כדי לקנות ג'ובים, כדי לקנות את השחיתות הבאה".

אבל לפיד בעצם התכוון שכל הדברים האלו הם שחיתות – רק כשאחרים (ולא הוא) עושים אותם.

לפיד מאמץ אל ליבו את השחיתות הציבורית (תכף לאחר הקמת הקואליציה)

עם הקמת הממשלה החדשה, ניכר שלפיד הגיע למסקנה שהמלחמה שהכריז נגד השחיתות הציבורית מיצתה את עצמה והגיע הזמן לכרות עמה הסכם שלום.

כך, למשל, מוסד ראש הממשלה החלופי שלפיד התנגד לו כל כך, ממשיך גם בממשלת בנט-לפיד על אף שהקואליציה הייתה יכולה לבטלו בקלות. חשוב להבין כי מוסד חריג זה נולד כתוצאה מחוסר האמון הכרוני בין נתניהו לבין גנץ. היות שבין נפתלי בנט לבין לפיד יש אמון מוחלט – השניים הם ממש דוד ויונתן – אין יותר שום הצדקה מעשית להמשך מוסד החילופים. אבל הרצון של לפיד בשררה הוא כה חזק שהוא החליט לאמץ את השחיתות השלטונית אל ליבו כאשר היא משרתת את שאיפותיו. בכך מפגין לפיד לא רק נטייה לשחיתות שלטונית אלא גם את אמונתו העזה שלו מותר הכול.

הממשלה בה לפיד מכהן כראש הממשלה החלופי מונה 28 שרים וחמישה סגני שרים (מבחינת יחס שרים לחברי כנסת מדובר בממשלה גרועה כמעט כמו הממשלה הקודמת). לפיד נימק את השינוי הדרסטי בגישתו בכך שזה מה שאיפשר להקים את הממשלה החדשה. כזכור, זה בדיוק היה הנימוק של נתניהו כאשר הקים את הממשלה עם גנץ. אבל אז לפיד טען שמדובר שחיתות שלטונית, ועכשיו זה לא, כי מה שמותר ליופיטר לפיד אסור לשור נתניהו (או לכל אחד אחר). ועתה עוד שוקלים בממשלה להוסיף סגן שר נוסף במשרד החינוך. חזירות לתפארת.

למרות התנגדותו "העקרונית" לשרים בלי תיק, לפיד הסכים בחפץ לב למינוי שר בלי תיק במשרד האוצר. וכשאלי אבידר הביע חוסר שביעות רצון מכך שלא קיבל את חלקו בשלל ואף רמז שלא יצביע בעד התקציב, לפיד אץ רץ לקנות את חבר הכנסת הסורר במשרת שר בלי תיק. לפי ההגדרות שלו עצמו, לפיד נתן "שוחד פוליטי" לאבידר.

באשר לחוק הנורווגי, לפיד לא הסתפק באימוץ החוק כמות שהוא. זה לא הספיק ללוחם הגדול בשחיתות, ולכן הוא הרחיב את החוק הנורווגי מעל ומעבר למה שהיה בממשלות קודמות. כזכור, כאשר היה באופוזיציה לפיד הסביר שהחוק הנורבגי זה "שחיתות שלטונית". ועתה? עתה, כשהוא עצמו שולח ידו במעל, לפתע נמצא הסבר מדוע החזיר הוא בכלל כשר למהדרין – החוק הנורווגי בעצם מכניס נציגים מהפריפריה לכנסת.

לשיא של נביבות לפיד הגיע לאחר שהקואליציה חילקה כספים קואליציוניים ברוחב יד. כזכור, מדובר באיש שהטיח אש וגופרית בכספים קואליציוניים ואף קידם חקיקה כנגד המנהג המאפשר לקנות את השחיתות הבאה, אבל כשהוא מחלק כספים קואליציוניים זה בעצם לקנות שחיתות "למטרות טובות".

אבל יותר מכל ממחישה דווקא סוגיית המינויים הפוליטיים את ריקנותו של ראש הממשלה החלופי. לפיד דיבר שוב ושוב נגד מינויים פוליטיים ומינויי מקורבים והדבר אף היה עיקר מעיקרי "יש עתיד". כך, למשל, בפרק העוסק בצעירים ובסטודנטים במצע המפלגה משנת 2019 נכתב כי "יש בישראל תחושה מטרידה שאי אפשר להצליח בלי קשרים, שתמיד יגיע 'ההוא שמכיר את ההיא' ויעקוף אותנו. 'יש עתיד' תמשיך להיות המצפן הערכי בפוליטיקה הישראלית, תציב ותיישם סטנדרטים המתעדפים את המקצועי על פני הפוליטי ותנקה את הפוליטיקה הישראלית משחיתות".

אולם, מהרגע שהוקמה הממשלה, לפיד החל למנות את מקורביו למגוון תפקידים במשרד החוץ בקצב שלא זכור לי כמוהו. לפי יצחק לבנון, השגריר לשעבר במצרים, "ריכוז כזה גבוה [של מינויים פוליטיים] אף פעם לא היה במשרד החוץ". חלק מהמינויים האלו אף היו תמוהים למדי, כמו מינוי חברת "יש עתיד" ושרת הבריאות לשעבר יעל גרמן לתפקיד השגרירה לצרפת. גרמן אישה מוכשרת מאוד אך היא אינה דוברת צרפתית שוטפת. אמנם, ישנם גם שגרירים אחרים שאינם דוברים את השפה של המדינה בה הם מוצבים, אבל על פי רוב לא מדובר במדינה חשובה ולבטח לא מדינה רגישה כל כך לשימוש בשפתה כמו צרפת. ואכן, המינוי עורר ביקורת במערכת הפוליטית בצרפת ובקהילה היהודית שם.

מינוי קרובות משפחה של רעייתו למוסדות הלאומיים זה רק המשך מוקצן של אותה מגמה.

אבל לפיד מסביר לנו שהוא בכלל לא שינה את "עמדתו" ביחס למינויים פוליטיים ולמינוי מקורבים אלא שהמינויים הפוליטיים והנפוטיזם בעצם נועדו "לחסום את השחיתות". והרי זה כמו לומר שמטרת אכילת החזיר היא שמירה על כשרות.

נביבות כדגל פוליטי

לפיד הפגין שטחיות ונביבות מהרגע שנכנס לפוליטיקה. עם הבעיות הלא פשוטות שיש למדינת ישראל מי הופך סוגיה שולית כמו מספר השרים בממשלה לדגל מרכזי? התשובה לשאלה זו מובנת מאליה – מי שאין לו עמדה אידיאולוגית בשום סוגיה מרכזית על סדר היום. אבל ניחא, אם כבר הפכת זוטי דברים כמו "ממשלה מנופחת", שרים בלי תיק, חוק נורווגי, כספים קואליציוניים ומינויים פוליטיים לדגל מרכזי של המפלגה שהקמת, לפחות תפעל בהתאם כאשר אתה מגיע לשלטון.

אך ללפיד אין מחויבות לכלום ובטח לא לדברים שהוא שב ואמר במשך שנים.

כזכור, גם ראש הממשלה הקודם לא בחל בהבטחות שלא הייתה לו כוונה (או יכולת) לקיים כמו מימוש הסיפוח או חיסול הגרעין האיראני. אבל לנתניהו לפחות היו יעדים אידיאולוגיים ומיקוד אסטרטגי ולכן הוא הוביל סיפוח דה פקטו של הגדה בלי להסתבך עם סיפוח דה יורה, חיזק את ההפרדה בין הגדה המערבית לבין רצועת עזה, התעמת עם ממשל אובמה על מדיניות הגרעין, וכמובן גם הוביל מהלך אמיץ כמו "הסכמי אברהם". לעומת זאת, ללפיד אין שום אידיאולוגיה, אין לו עמדות מגובשות ואין לו שום מטרה שהוא רוצה להשיג מעבר להשגת השררה עצמה. כל מה שיש ללפיד למכור זה לפידיזם מושחת.

עוד לפני שהממשלה החדשה קמה, לפיד כתב בטוויטר כי: "לכולנו יש עבר. כל אחד מאתנו סוחב אחריו חמישה ציטוטים שהוא מתחרט עליהם. דברים שהוא לא היה צריך לומר. דיעות שהוא שינה. אין לי שום כוונות לעסוק בזה. מי שרוצה להתקע בעבר, בעיה שלו". ובכן, ללפיד יש הרבה יותר מחמישה ציטוטים שהוא לא עמד בהם והרבה יותר מחמש דעות שהוא שינה, אבל הבעיה שלנו היא לא עם עברו של לפיד. הבעיה שלנו היא שאנחנו עלולים להיות תקועים עם ראש ממשלה שכל אמירותיו הן רטוריקה ריקה ממשמעות; אדם שתכף לאחר שהוא משיג שררה, שקוע עד צווארו במה שהוא עצמו הגדיר במשך שנים כשחיתות שלטונית חמורה; אדם שחושב שמותר לו הכול, כולל כל מה שהוא טען בתוקף שאסור לאחרים. ולאור הקשיים והאתגרים הכבירים שראש הממשלה של מדינת ישראל צריך להתמודד מולן, אותי זה מדאיג שאדם כמו יאיר לפיד עתיד להיות ראש ממשלה.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל