ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד, 2021   מקור: לע"מ (עמוס בן גרשום)

ביום שממשלת בנט-לפיד איבדה את הרוב בכנסת, עם פרישתה של חברת הכנסת עידית סילמן, היה ברור שגורלה נגזר. אולם, הסירוב של נפתלי בנט ושל יאיר לפיד להפנים כי הממשלה והקואליציה הגיעו לסוף דרכן ואינן מסוגלות לתפקד יותר, מעיד על חוסר אחריות לאומית פושע מצידם. ראש הממשלה בנט במיוחד, איבד כל קשר למציאות.

ללא רוב בכנסת, לכל הצעת חוק שהממשלה רוצה לקדם, יש פוטנציאל להפוך לביזיון כמו שאירע השבוע בהצבעה החשובה על הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית). מילא אם בנט ולפיד היו מפנימים שאין להם רוב, ובאים לאופוזיציה בהצעות קונסטרוקטיביות של תן-וקח, אפשר אולי היה להשיג הסכמות כלשהן, כמקובל בשדה הפוליטי. אבל הנהגת הקואליציה כל כך מנותקת מהמציאות שהיא מתנהגת כאילו האופוזיציה חייבת לה משהו. כמו תינוק מפונק "תובעת" הנהגת הקואליציה מהאופוזיציה לבוא ולסייע לה בשעה שהיא לא מצליחה אפילו לכפות משמעת קואליציונית על חבריה הנותרים. על אף שכיהנתי בקואליציות ללא רוב בכנסת, בכיינות פוליטית כזו מצד קואליציה לא זכורה לי מעולם.

יתרה מזאת, כל עוד יש לה את תמיכתם של 60 חברי כנסת בלבד, הקואליציה פגיעה לכל פרישה נוספת. במצב כזה אפשר לתפקד איכשהו רק אם בנוסף למשמעת קואליציונית חזקה יש גם הקפדה על משמעת סיעתית. האם מישהו חושב היום שבנט שולט במפלגתו ויכול לכפות על חברי הכנסת ניר אורבך ואביר קארה להצביע נגד רצונם באיזושהי סוגיה שחשובה לקואליציה? וגם אם חברי ימינה יצייתו למשמעת סיעתית, כבר ראינו כיצד חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי במרצ וחבר הכנסת מאזן גנאים ברע"מ אינם מוכנים לעשות זאת. בנוסף, הקואליציה החלשה רגישה לשביתות איטלקיות כמו זו שנקט חבר הכנסת מיכאל ביטון רק לאחרונה. הייתי חלק מקואליציה שהיו לה רק 32 חברי כנסת במשך חודשים ארוכים ותפקדנו טוב יותר לאין ערוך מקואליציית בנט-לפיד עם 60 חברי כנסת.

במצבה הנוכחי של הקואליציה, כל אחד מחבריה יכול לסחוט אותה. רינאוי-זועבי שכבר פרשה מהקואליציה, סחטה מאות מיליונים כדי לחזור לשורותיה ולמרות שבנט כבר התחיל לשלם את דמי הסחיטה (אחרי ששיקר ואמר שלא הובטחו לה כספים חדשים), הוא לא מקבל ממנה שום תמורה – כפי שניתן היה לראות בהצבעתה נגד הצעת חוק יו"ש.

האנדרלמוסיה הפוליטית בקואליציה מסבה נזק למדינה, אבל ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי מעדיפים לברוח למחוזות הפנטזיה והדמיון. כאשר נשאל בנט אם הממשלה הגיעה לסוף דרכה אחרי התבוסה בהצבעה על חוק יו"ש, הוא השיב "ממש לא" ולפיד אף הגדיל ואמר כי הוא "מאמין שאפשר להחזיק עוד הרבה זמן".

אם השניים היו מפגינים מיומנות פוליטית ברמה שמאפשרת להם לשלוט בקואליציה ללא רוב, ניחא, אבל ברור שאין להם את הכישורים לכך. האם בנט סבור שחיבור אגרות ישכנע מישהו מהאופוזיציה לתמוך בו? האם לפיד שאפילו לא מצליח להטיל מרותו על חברי כנסת מ-"גוש יש עתיד", חושב שקואליציה מסוגלת לתפקד במצב הנוכחי?

אם נשארה בבנט ובלפיד איזושהי מידה של אחריות לאומית, הם חייבים להרים טלפון לראש האופוזיציה ולקבוע מועד בחירות מוקדם ככל האפשר. גם מנהיגי האופוזיציה צריכים לגלות אחריות ולהבין שאין מנוס אלא ללכת שוב אל הבוחר. כל אפשרות אחרת תפגע פגיעה קשה באינטרסים של מדינת ישראל ובשרידי אמון הציבור במערכת הפוליטית. עם כל הצער שבדבר, ממשלת השינוי וקואליציית הריפוי הגיעו לסוף דרכן ועכשיו רק נותר שבנט ולפיד יחדשו את הקשר עם המציאות ויעשו את הדבר הנכון.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל

users: חיים רמון

עוד בנושא

אולי יעניין אותך