נפתלי בנט, 2021   מקור: לע"מ (עמוס בן גרשום)

הדרמה הפוליטית שליוותה את פרישתה של חברת הכנסת עידית סילמן מהקואליציה הובילה לבולמוס סקרים בכלי התקשורת המרכזיים. תוך שלושה ימים פורסמו שישה סקרים שונים על ידי כאן 11, חדשות 12, חדשות 13, ערוץ 14, מעריב וישראל היום. התמונה הכללית הייתה דומה למדי, אולם בכל זאת היו הבדלים מסוימים בין הסקרים. ההבדל הבולט ביותר היה שבחמישה סקרים קיבלה מפלגת ימינה בין חמישה לשבעה מנדטים, ואילו באחד מהם, זה שנערך על ידי דיירקט פולס עבור ערוץ 14, ימינה לא עברה את אחוז החסימה.

באופן לא מפתיע, דווקא הסקר שפרסם ערוץ 14, זכה לתהודה רבה בקרב תומכי האופוזיציה ברשתות החברתיות, בעוד האחרים זכו להתעלמות כמעט גמורה. הסקר הזה אישר תחושה חזקה הקיימת בקרב ימנים רבים, תחושה שעליה הם מצהירים שוב ושוב: גורלם הפוליטי של ימינה ושל העומד בראשה נחרץ, ובבחירות הבאות הם יימחקו כליל מהמפה הפוליטית.

התחושה הזו שאין להטיל ספק בכנותה, מזכירה תופעה דומה שאפיינה עד לפני מספר שנים מחנה פוליטי אחר. במהלך מספר מערכות בחירות רצופות, ומערכת הבחירות של 2015 היא אולי הבולטת שבהן, השתררה תדהמה במחנה השמאל-מרכז לאחר שנודעו תוצאות הבחירות והתברר שנציגי המחנה שוב הפסידו בבחירות לבנימין נתניהו. התדהמה של אותם מצביעי שמאל-מרכז רבים הייתה כה גדולה משום שהם היו בטוחים שהמחנה שלהם הולך לנצח וזאת בהסתמך על התחושה שעלתה מן הרחוב. במילים אחרות, רוב אם לא כל האנשים שהכירו אותם מצביעי שמאל-מרכז מחיי היום-יום שלהם, הצהירו כי הם מתכוונים להצביע למפלגות המחנה. אולם, הסיבה לאותה תחושה "שעלתה מן הרחוב" לא הייתה רק תיבת תהודה חברתית. אחרי הכל, לא רק מצביעי שמאל-מרכז נוטים לחיות זה לצד זה, אלא גם ערבים, חרדים ומתנחלים, ולמרות זאת מגזרים אלו לא נוטים להגזים בהערכת כוחם הפוליטי. הסיבה לתחושה האופורית של מחנה השמאל-מרכז באותן מערכות בחירות נבעה מכך שמרבית אמצעי התקשורת האמינו בניצחונו של מחנה זה, ואמונה זו חלחלה לצופיהם.

אולם, מאז 2015 השתנה עולם התקשורת הישראלי ללא הכר. ערוצי תקשורת עם נטייה מובהקת לימין כגון ערוץ 14, גלי ישראל ואחרים הלכו וחיזקו את מעמדם. חשוב מכך, הרשתות החברתיות הפכו למקור מידע ראשון במעלה עבור המוני ישראלים. אם ב-2015 לא הייתה לאנשי ימין כמעט כל אפשרות לחיות בבועה "ימנית", הרי ב-2022 אפשרות זו בהחלט קיימת. הרשתות החברתיות וכלי התקשורת הנוטים לימין מסננים מידע עבור הקהל שלהם ומגישים לו רק את מה שהוא מעוניין לשמוע, ובמקרה דנן – שגורלה הפוליטי של ימינה נחרץ.

למעשה, לא רק שבחינה כוללת של הסקרים שבוצעו לאחר פרישתה של חברת הכנסת סילמן, מעידה על כך שמפלגת ימינה עודנה חיה ונושמת, אלא שיש סיבה לשער, בזהירות הראויה, כי התמיכה בה גבוהה אף יותר מזו שבאה לידי ביטוי בסקרים, וזאת בשל תופעת "הטורי הביישן" (Shy Tory factor). תופעה זו שנקראת על שם מצביעי המפלגה השמרנית הבריטית, באה לתאר מצביעים של מפלגות מסוימות שמתביישים להודות בפני הסוקרים כי הם מצביעים להן, אולם בקלפי מצביעים עבורן. בישראל, תופעה זו עשויה להסביר את העובדה שבבחירות 2015 זכה הליכוד ל-30 מנדטים, למרות שהסקרים האחרונים שנערכו לפני הבחירות ניבאו לו בין 20 ל-22 מנדטים. לעומת זאת, בבחירות 2021 ניבאו הסקרים במדויק את מספר המנדטים בהם זכה הליכוד. באותה מערכת בחירות בלטה תופעת "הטורי הביישן" דווקא ביחס למפלגת כחול לבן שזכתה לקיתונות של בוז בחודשים שלפני כן בשל הסכמתה להצטרף לממשלה בראשות נתניהו. רוב הסקרים ניבאו לכחול לבן 4 מנדטים בלבד אולם בבחירות היא סיימה עם מספר כפול של מנדטים.

כיום, קשה להצביע על מפלגה שמותקפת על ידי מצביעי הימין יותר מאשר מפלגת ימינה, ובעיקר ברשתות החברתיות. לעתים, התקפות אלו מאמירות עד כדי יצירת סטיגמה חברתית שלילית. לפיכך, יש סיכוי ממשי כי ישנם בוחרים "ביישנים" של ימינה שמעדיפים שלא להודות בפני הסוקרים כי הם מתכוונים להצביע עבורה. במערכות בחירות קודמות קיבלו המפלגות בראשן עמד נפתלי בנט מספר נמוך יותר של מנדטים בבחירות מזה שניבאו להן הסקרים. ברם, קשה להניח שמצביעים שהתכוונו להצביע לימינה התביישו לומר זאת לסוקרים במערכות הבחירות הקודמות. כיום המצב שונה.

חשוב להדגיש כי בשום פנים ואופן אין כאן ניסיון לחזות את תוצאות הבחירות הבאות. מועד הבחירות עדיין לא ידוע, הרכב הרשימה של ימינה לוט בערפל, והמפה הפוליטית עשויה להשתנות באופן דרמטי חדשות לפרקים. לא מן הנמנע שימינה לא תעבור את אחוז החסימה או אפילו תתפרק לפני הבחירות. במקום זאת, יש כאן ניסיון להעריך את המצב בהווה, ולטעון כי ההנחה שכיום אין לימינה ציבור תומכים, בפרט כשהיא מבוססת על צ'רי פיקינג של סקרים תוך התעלמות מהמסקנות העולות מרובם, היא בגדר אשליה עצמית חסרת בסיס.

אלעד נחשון הוא דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן העוסק בחקר ההיסטוריה הפוליטית והחברתית של מדינת ישראל

users: אלעד נחשון

מה
מה שעולה מהמקרים הם נתונים לפיהם בנט נמחק. כל השאר פרשנות לא מבוססת

אמיר
מערך המפלגות יהיה שונה ואת מקום ימינה תקח מפלגה אחרת. בנט ישאר אס עם כיסים ריקים

מה יהיה
אם זה לא קטיף דובדבנים משובח אינני יודע מהו.
על מה מתבססת כל התזה? "התחושה הזו שאין להטיל ספק בכנותה".
יכול היה להיות פה דיון מעניין אבל אין שום נתונים ושום עובדות כבסיס לדיון.
ראוי היה שישאר בפייסבוק

סקרים
בנט תמיד מקבל יותר מסקים ממה שהוא מקבל במציאות. נראה שימינה בדרך לספסלי השכחה

הבועה של אלעד נחשון
כמי שמתעלם מהמגמתיות של הסקרים בערוצי השמאל, ובנוסף מתעלם מהעובדה שמצביעי ימינה והימין כולו לא רק הונו ונבגדו בידי בנט, אלא שבנוסף לכך, זכויותיהם נשללו והועברו על מגש של כסף לנציגי האחים המוסלמים בממשלה, אין פלא שרק 'עיתונאי' שכזה יכול להגיע למסקנה המגוחכת שמספר המנדטים של בנט לא נפגע והוא אפילו נמצא במגמת עלייה. אין גבול לפלופ העיתונאי בכתבה זו..

עוד בנושא

אולי יעניין אתכם