שומרי החומות

קרדיט צילום: רון נוסבאום

לקראת סוף פברואר 2020 החלו להתגלות בישראל החולים הראשונים במחלת הקורונה. עם תחילת הפרסומים על המגיפה, דיווחה העיתונות על נדבקים רבים במאה שערים ובשכונות חרדיות נוספות. הדבר עורר גל שנאה נגד החרדים, וההרשתות החברתיות התמלאו בנאצות נגדם. הודעות כגון "אוכלי חינם", "חבל שהיטלר לא סיים את העבודה", "שימותו" הפכו נפוצות כמו גם האשמת החרדים בהתפשטות הנגיף בישראל. תושבי שכונת מאה שערים מצדם, כינו את השוטרים שהגיעו לשכונה בכוחות מוגברים – נאצים.

הפרסומים על הנדבקים הרבים בחברה החרדית והתגובות האמוציונליות של הציבור הרחב למידע הזה, הציפו קונפליקט אידיאולוגי-דתי מודחק שמתקיים מתחת לפני השטח עוד מלפני קום המדינה. שכן, הרגשות העזים לא היו מבוססים על נתונים חד משמעיים.

באותה עת לא נעשו מספר רב של בדיקות קורונה והפרמטרים של הדיווחים הרשמיים השתנו מדיווח לדיווח. מאוחר יותר התברר כי הבדיקות שנערכו בתחילה לא היו אמינות. יתרה מזאת, אנשי מאה שערים כמעט ולא יוצאים מהשכונה כך שלא יכלו לשמש כמקור הדבקה למי שמחוצה לה. ברור שהתגובות לא התבססו על נתונים אובייקטיבים אלא בעיקר הציפו סטריאוטיפים, כפי שעולה גם ממה שנכתב בהן.

ההתמודדות של המדינה עם מחלת הקורונה כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטותה – ריחוק חברתי, בידוד בית למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים.

עם זאת, לא הייתה שום פנייה רשמית של נציגי המדינה אל מנהיגי העדה החרדית ולא הובאה לידיעת הרבנים הקהילתיים מהן ההנחיות שיש לקיים ואלו נאלצו ללקט מידע משמועות "מפה לאוזן".

"לא יכולנו להתייחס אל הנתונים בצורה רצינית, כי כל רגע נאמר דבר אחר, לא היה שום נתון רשמי משום גורם רשמי שקבלנו" אמר לי תושב השכונה הנמנה על נטורי קרתא והוסיף "האשימו אותנו בהדבקה, בעוד שגם אם היו נדבקים בקרבנו הם לא יכלו להדביק אף אחד, אנחנו חיים בקהילה סגורה ובתוך הגטו שלנו, איך אנחנו יכולים להדביק?".

הציבור במאה שערים מקבל הוראות מהרבנים ואינו מחובר לאינטרנט. הודעות מועברות ממנהיג הקהילה, הרב הירש בבית הכנסת, ואם אינו יכול להגיע בעצמו, ההודעה מועברת דרך מישהו אחר בשמו. הציבור של נטורי קרתא צייתן ומקפיד למלא אחר הוראות הרב, אבל אם איש לא יידע אותו על ההנחיות, אלו לא יכולות להגיע לקהילה שחבריה אינם צופים בטלוויזיה ואינם מחוברים לאינטרנט. לדברי הרב הירש, אף גורם רשמי לא פנה אליו.

זו אחריותה של מדינת ישראל לפעול באופן אפקטיבי במצבי חירום גם כלפי קבוצות מיעוט החיות במדינה. על הממשלה להכיר את דרכי הפעולה הנכונות להעברת מסרים חשובים, אך הדבר לא נעשה ביחס לחרדים בכלל ולנטורי קרתא בפרט. מבחינת הציבור הכללי, אנשי הקהילה הפרו הנחיות, הנחיות שהם עצמם לא ידעו עליהן.

למרות זאת, הוכנסו כוחות משטרה מסיביים לשכונת מאה שערים והתייחסו באלימות לא מידתית לעוברי אורח נשים, מבוגרים וטף. מספר סרטונים המתעדים את אלימות המשטרה התפרסמו ברשת – באחד מהם רואים כיצד פוגע רימון הלם בילדה קטנה.

בסרטון אחר רואים כיצד כוח לוחמי מג"ב עובר ליד חרדי שעשה דרכו חזרה מבית הכנסת, מטיח אותו על הכביש בלי להחליף מילה, וממשיך בדרכו.  אלה רק דוגמאות אחדות לפגיעה בלתי מידתית ושאינה מוצדקת.

לאחר מספר שבועות, עלה שיעור ההדבקה גם ביישובים חילוניים כגון תל אביב ואילו בבתי האבות השתוללה המגפה וגבתה קורבנות רבים. אבל ברשתות החברתיות נמשך ה-"עליהום" על החרדים, על נטורי קרתא ועל מאה שערים גם לאחר שהעיתונות כבר רסנה את האשמותיה הלא מבוססות כל צורכן. בתגובה לעלייה בשיעור ההדבקה ביישובים חילוניים הציבו במאה שערים שלט המבקש מתושבים הגרים ברחביה ובשכונות "אדומות" בתל אביב שלא להיכנס לשכונה כדי לא להדביק את התושבים.

הרב הירש, מנהיג הקהילה במאה שערים, נכדו של מקים תנועת "נטורי קרתא", טען בפני כי מי שנעשה בשכונה היה אנטישמיות לשמה. שלא כמו קבוצות מיעוט אחרות, אין אף ארגון זכויות אדם שפועל כנגד האלימות המופנית החרדים.

על רקע הגרפיטי שפרוש בשכונה: "הציונות היא לא יהדות", "הציונות משמידה את היהדות" ו-"הציונות היא השואה היהודית", הסביר לי הרב הירש כי הציונות המציאה "עם חדש" שאין לו קשר ליהדות. מבחינת נטורי קרתא, ההגדרות הציוניות לעם וללאום אינן עולות בקנה אחד עם המשמעות האמיתית של העם היהודי ואילו הקמת מדינת ישראל בשם העם היהודי למעשה פוגעת בעם היהודי. לא לכך כיוונה ההבטחה לארץ ישראל

"אסור אפילו להתפלל יותר מדי על גאולת הארץ" מצטט הרב הירש את רש"י "שכן זו דחיקה [את הקץ]". בכל יום מתפללים על גאולת הארץ ומזכירים את "שלוש השבועות" – שלא יעלו ישראל בחומה, שלא ימרדו בגויים, שלא ידחקו את הקץ. "הארץ הובטחה לעם היהודי אם יקיים את המצוות. ברגע שלא קיים את המצוות הוא נזרק מכאן לגלות" מבהיר הרב הירש.

נדמה שההגמוניה של התודעה הציונית נחושה לדחוק מעל פניה את כל מתנגדיה. השימוש בטרמינולוגיה מבזה מאפשרת דמוניזציה ודה-הומניזציה של קבוצת מיעוט וממלאת את הוואקום הנוצר מחוסר היכרות עימה. במצב כזה קבוצת מיעוט הופכת לאוייב בעיני ההגמוניה, והיכולת להזדהות עימה או אף לתפוס אותה כלגיטימית נשחקת. לא נעמוד כאן על כל הבדלי התפישות ביחס למונחים, עם, לאום, דת ומדינה אלא רק נצביע על כך שקיימות פרשנויות שונות, ולאום יהודי הוא מושג שנוי במחלוקת מעיקרו. באופן פרדוקסלי מבססת הציונות את הלגיטימיות שלה על ארץ ישראל על ידי שימוש בדת היהודית כקושאן, בעוד שהיא דוחה מעליה את מקיימי מצוות היהדות.

נטורי קרתא, כמו קבוצות מיעוט אחרות, אינן לוקחות חלק בנראטיב הציוני שגדלנו עליו, מספרי הלימוד בבית הספר ועד לגיוס לצבא. אבל באותה מידה שהן מתבדלות מהקונצנזוס, הן גם מוקצות על ידי החברה החילונית וזוכות ליחס מפלה.

בנימה אישית, אציין כי אומרים על נטורי קרתא, שהם מתבדלים וקשים, סיקריקים ואלימים. אך שנים שאני משוחחת עמם וכל המפגשים שלי אתם היו נעימים – גם מפגשים אקראיים ברחוב. אומרים על נטורי קרתא שהם דוגמטים ומשועבדים. שהם כת. אך בשיחות שלי עם חברים בקהילה מצאתי לצד אמונה דתית יוקדת גם חופש מחשבה אינטלקטואלי, לעתים יותר מאשר אצל חבריי החילוניים.

בימים אלה מתקיימות הפגנות מול בית ראש הממשלה בהשתתפות של עשרות אלפים. אפשר לזהות בהפגנות הפרות של כל ההנחיות של משרד הבריאות שנועדו לעצור את המשך ההדבקה – מהעדר שמירה על מרחק בין המפגינים ועד אי עטיית מסכה. זאת בעוד שבבתי הכנסת מתירה הממשלה רק למספר מועט של מתפללים להגיע – מניין ותו לא. ואם יתעורר החשד שהחרדים עברו את המכסה, יש סיכוי שיזכו למטח רימוני הלם כפי שכבר קרה בשכונה.

האלימות המשטרתית כלפי המפגינים אמנם מקוממת אבל היא בטלה בשישים בהשוואה למה שמרשה המשטרה לעצמה לעשות בתוך השכונות החרדיות. הקורונה שלא מבדילה בין קבוצות ועמים, השיגה אחדות לרגע מול האויב המשותף, אבל לאחר זמן קצר רק הדגישה את השסעים בחברה הישראלית.

טיזר מסרטה של יעל ערבה על נטורי קרתא

מספר עובדות על נטורי קרתא

הפירוש המילולי של השם "נטורי קרתא" הוא שומרי העיר, אך לא בנשק ובכוח כי אם על ידי שמירת תורה וקיום מצוות.

התנועה הוקמה ב1935 על ידי הרב קצנלנבוגן ורבי עמרם לוי והתנגדה להקמת מדינה ציונית.

בקהילת נטורי קרתא במאה שערים מתגוררות כ-500 משפחות.

המשפטן, העיתונאי והמשורר ד"ר יעקב ישראל דה האן, שהגיע לארץ בשנת 1921 היה אחד האנשים המשמעותיים ביותר בפעילות הדיפלומטית של העדה החרדית לטירפוד הקמת המדינה. בשל כך הוא נרצח על ידי פעילי הגנה, יום לפני שהיה עליו לנסוע לאנגליה לקיים פגישות בנושא. רצח דה האן נחשב לרצח הפוליטי הראשון בישראל.

נטורי קרתא מקיימים קשרים עם התנועה הפלסטינית ועם מוסלמים המתנגדים לציונות. נטורי קרתא עושים זאת כדי לבסס את ההבדל בין יהודים לבין ציונים.

נטורי קרתא משלמים מסים כי אינם פטורים מהם אך רובם לא מקבלים קצבאות, או טובות מהמדינה.

נטורי קרתא משתדלים להימנע מכל קשר למוסדות ולחברות הקשורים בממסד הציוני. למשל, רבים מחברי הקהיל משתמשים בגנרטורים ובנרות כדי לצמצם את השימוש בחשמל המגיע מחברת החשמל "הציונית".

נטורי קרתא מפעילים קווי תחבורה פרטיים בין ירושלים לבית שמש. בשאר חלקי הארץ הם משתמשים בתחבורה הציבורית מלבד חברת "אגד" שבשירותיה אינם משתמשים כלל. הסיבה לכך היא שאגד היא חברה בשותפות עם המדינה וחלק מקוויה מחללים שבת.

מי שמקבל קצבאות מהמדינה נוהג לפנות לקופות החולים, אבל רוב ציבור נטורי קרתא נוהג להשתמש בשירותי רפואה פרטית.

נטורי קרתא משתמשים במערך קניות שעוקף את הכלכלה "הציונית". הם קונים שם לחם, בשר, עופות ומוצרי חלב.

ציבור נטורי קרתא אינו משתתף בבחירות לכנסת ישראל ולא בבחירות המוניציפליות.

מוסדות החינוך במאה שערים אינם מתוקצבים על ידי המדינה. התמיכה במוסדות אלה היא אך ורק דרך תרומות של אנשים מהארץ ומחו"ל.

יעל ערבה היא עיתונאית ויוצרת סרטים דוקומנטריים עצמאיים